רפי רותם

קורות חייו

רפי רותם שירת בחיל השריון והיה קצין מודיעין בצה"ל. עם סיום שירותו הצבאי, בשנת 1984, החל לעבוד כחוקר בחקירות במכס ומע"מ ת"א. לאחר 15 שנים (בשנת 1999) התמנה קצין מודיעין ופרויקטים מיוחדים ביחידה הארצית לחקירות מכס ומע"מ. תפקידו כלל תפיסת מכולות סיגריות מוברחות וסיוע למשטרה במאבקה במשפחות הפשע בישראל.

בשנת 2003 החל להתריע ולהגיש תלונות על חשדות לשחיתות ברשות המיסים, המונעים להערכתו הכנסה של כ-50 מיליארד ש"ח בשנה לקופת המדינה.[דרושה הבהרה]

בתחילת שנת 2005 עתר רפי רותם לבית הדין לעבודה על הכוונה להעבירו ליחידת הפירוקים של רשות המיסים. בית הדין דחה את תביעתו תוך שקבע כי ההחלטה להעבירו מתפקידו ממחלקת החקירות התקבלה כדין. בשנת 2006 ערער רותם לבית הדין הארצי לעבודה, בפני השופטים נילי ארד עמירם רבינוביץ  ויגאל פליטמן (הליך 259-06). גם כאן נדחו טענותיו תוך הפרכת הקשר בין תלונותיו על שחיתות לבין הניסיון להעבירו מתפקידו וממקום עבודתו. בשנת 2008עתר רותם לבג"ץ נגד בתי הדין לעבודה (בראש ההרכב ישב אדמונד לוי, ולצידו השופטים עדנה ארבל ועוזי פוגלמן). עיקר טענותיו של רותם היו שבית הדין בראשות השופטת סאמט הגיע לקביעות עובדתיות על יסוד תלונות שהושתלו בתיק האישי של רותם, כאשר המתלוננים כלל לא העידו בבית המשפט, ולא נחקרו חקירה נגדית על תוכן ועל נסיבות כתיבת התלונות. עתירתו נדחתה על הסף. בפסק הדין נקבע שעניינו ביסודו הוא מקרה של "יחסי עבודה עכורים".

בדצמבר 2013 פנו 44 עיתונאים למבקר המדינה להכיר ברותם כחושף שחיתות. כחצי שנה לאחר מכן, באפריל 2014 כתב משרד מבקר המדינה לעורך דינו של רותם, ואמר כי הוחלט להיעתר לבקשתו של רותם למסירת מידע בעל פה ואסמכתאות מתאימות.

בשנת 2014 העניקה התנועה לאיכות השלטון לרותם את אות "אביר איכות השלטון לשנת 2014" בקטגוריה "חושף שחיתויות". בינואר 2015 העניק מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא לרפי רותם, צו הגנה והכרה כחושף שחיתות.

הרשעה בגין הטרדת עובדי ציבור והשלכותיה

בנובמבר 2016 נגזרו על רותם בבית משפט השלום בתל אביב חמישה חודשי מאסר על תנאי בגין הטרדה באמצעות מתקן בזק והעלבת עובד ציבור, וארבעה חודשים נוספים על תנאי בגין הפרת הוראה חוקית. את כתב האישום כנגד רותם הגישה התביעה המשטרתית בטענה כי הטריד שוטרים, פרקליטים ובכירים ברשות המיסים ובנציבות שירות המדינה באמצעות מסרונים ופקסים בהם השתמש בביטויים בוטים. רותם הורשע בחלק מסעיפי העלבת עובד ציבור אך זוכה מההאשמות בדבר איומים ובדבר הטרדת עד.

ביוני 2018 בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל חלק מערעורו של רותם על פסק הדין וזיכה אותו מ-15 סעיפי אישום מהטעם שהגשת האישומים הייתה בלתי מידתית. פרקליטות המדינה ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון וזה קיבל את הערעור והשיב את פסק דינו של בית משפט השלום על כנו.

ב-9 בספטמבר 2020 פסק בית משפט השלום בתל אביב כי המשטרה תפצה את רותם במעל 200,000 שקל בגין מעצר השווא והנכות שנגרמה לו בגלל אלימות השוטרים כלפיו.

פעילות ציבורית אחרי פרשת רשות המיסים

בשנת 2017 יצא רותם בקמפיין מימון המונים כדי להגיש מספר תביעות משפטיות שהגדולה שבנהן היא תביעה כנגד רות דוד על חלקה לכאורה בפרשת רשות המיסים, והצליח לגייס סכום של 212,000 ש"ח תוך חודשיים. פנייתו אל נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן נמצאה מוצדקת והעלתה חשדות לטיוח במה שמכונה "פרשת המכולה המוברחת". הפנייה הועברה לטיפול פרקליט המדינה שי ניצן.

בשנת 2017 הוכר רפי רותם על ידי האו"ם כאחד מחמשת חושפי השחיתויות בעולם כשהוא נירדף על ידי גורמי אכיפה בישראל. בעקבות חשיפת העובדה כי המועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה משה (צ'יקו) אדרי נפגש עם עורך דינו של רותם לפני עדותו של רותם בפני הוועדה למינוי בכירים על רקע טענות של רותם כנגד אדרי, פסלה הוועדה את מועמדותו של אדרי. מפגש זה היה חלק מהסיבות שהובילו לפסילת המינוי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע התמודד בפריימריז של מפלגת דמוקרטית ושובץ במקום ה-10, אך המפלגה לא התמודדה בבחירות.