רם עמנואל

משנת 2003 ועד מינויו לראש סגל הבית הלבן כיהן עמנואל כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, וייצג את המחוז ה-5 של אילינוי. בעת כהונתו, לקראת הבחירות לבית הנבחרים ב-2006 עמד עמנואל בראש הוועדה האחראית על קמפיין המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לבית הנבחרים (DCCC), ותרם להחזרת השליטה בבית לידי המפלגה. לאור הישג זה מונה ליושב ראש הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים, התפקיד הרביעי בחשיבותו בסיעת הרוב. עמנואל היה אחד מתומכיה של ישראל בבית הנבחרים.

ראשית חייו

עמנואל הוא בן למרשה שמואלביץ (Marsha Smulevitz) אמריקאית יהודייה, לשעבר פעילה בארגון זכויות אזרח ("הקונגרס לשוויון גזעי"), ולרופא ילדים ישראלי-אמריקאי, ד"ר בנימין עמנואל, יליד ירושלים וחבר האצ"ל בעבר. שם המשפחה שונה לעמנואל, על שם דודו של עמנואל מצד האב, עמנואל אורבך, שנפטר בירושלים בשנת 1932; על פי הסיפור המשפחתי, עמנואל נהרג בתקרית עם ערבים. בנימין עמנואל היגר לארצות הברית כדי ללמוד רפואה. בעת היותו מתמחה בבית חולים בשיקגו פגש במרשה שמואלוביץ שעבדה שם כאחות. הם נישאו בשנת 1955 והתמקמו בעיר שיקגו שבמדינת אילינוי, שם נולדו שלושת ילדיהם.

הוא נולד ב-29 בנובמבר 1959. שמו הפרטי של רם ניתן לו על שם לוחם לח"י שנהרג (קיצור של רחמים). במהלך לימודיו בתיכון, כשעבד במסעדת "ארבי'ז", נפצע בידו במכונת חיתוך בשר, ואצבע האמה ביד ימינו נקטעה בחלקה. במלחמת המפרץ (בשנת 1991) התנדב לבצע עבודות תחזוקה בבסיס צה"ל בפיקוד צפון, במשך שבועיים. אחיו הבכור, יחזקאל "זיק", הוא פרופסור לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה, ואחיו הצעיר, אריאל, הוא מנכ"ל בחברת הסוכנות William Morris Endeavor שבבוורלי הילס.

עמנואל למד במכללת שרה לורנס ובין היתר התמחה במחול ותחומי דעת אחרים. הוא בעל תואר שני בתקשורת מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, אותו קיבל ב-1985.

קריירה פוליטית מוקדמת

בתחילת פעילותו הפוליטית עסק עמנואל בגיוס תרומות עבור מועמדים למשרות ציבוריות, בתחילה עבור מועמדים בבחירות מקומיות, ולאחר מכן גם בבחירות ארציות.

ב-1991 הצטרף למסע הבחירות לנשיאות של ביל קלינטון ושימש מנהל גיוס הכספים של הקמפיין. עמנואל התעקש שקלינטון יקדיש זמן רב לגיוס כספים וידחה את תחילת מסע הבחירות שלו בניו המפשייר, צעד שהתברר כמוצלח כשפול צונגס, יריבו העיקרי של קלינטון בבחירות המוקדמות, נאלץ לפרוש מהמירוץ כיוון שכספו אזל בעוד קלינטון ניצל את הכסף על מנת להאבק על שמו בצל פרשת המאהבת ג'ניפר פלאוורס והתחמקותו משירות צבאי בווייטנאם. גישתו האגרסיבית של עמנואל לתחום גיוס הכספים קנתה לו את הכינוי "רם-בו".

לאחר בחירתו של קלינטון לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 1992, מונה עמנואל ליועץ בכיר בבית הלבן, הוא כיהן בתפקיד בין 1993 ו-1998. בתחילה כיהן כעוזר הנשיא לעניינים פוליטיים ובהמשך יועץ בכיר למדיניות ואסטרטגיה. בין השאר היה עמנואל האסטרטג הראשי בניסיון הכושל של ממשל קלינטון למסד ביטוח בריאות לאומי ב-1994. כמו כן, באחד מרגעיו הבולטים בתקופת הממשל של קלינטון, ניהל את פרטי תכנון טקס חתימת הסכמי אוסלו בגן הוורדים בבית הלבן, שתוכנן עד רמת לחיצת הידיים המפורסמת בין ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ומנהיג אש"ף יאסר ערפאת. התקדמותו של עמנואל בתקופה זו שימשה השראה לדמותו הטלוויזיונית של ג'וש לימן בסדרת הטלוויזיה הבית הלבן, וכן לדמותו של איליי גולד בסדרה האישה הטובה (אחיו הצעיר, ארי עמנואל, סוכן שחקנים אגרסיבי בסוכנות ידועה בהוליווד, גם כן היווה השראה טלוויזיונית לדמותו של ארי גולד בסדרה "הפמליה").

בשנת 1998 עזב עמנואל את הבית הלבן והחל לעבוד בבנק השקעות בשיקגו, עד שובו לפוליטיקה בשנת 2002, בתקופה זו השתכר מעל 16 מיליון דולר. כמו כן מונה בשנת 2000 על ידי קלינטון לדירקטור בחברת פרדי מאק, תפקיד ממנו התפטר כשהחליט להתמודד על מושב בבית הנבחרים.

עמנואל כיהן בבית הנבחרים בוועדה לענייני מסים ותקציב (Committee on Ways and Means), ומ-2006 ועד למינויו בבית הלבן כיהן כיושב ראש הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים, התפקיד הרביעי בחשיבותו במפלגה.

בחירות 2002

עמנואל בחר להתמודד על מושב המחוז ה-5 של אילינוי בבית הנבחרים, כאשר זה התפנה. המתחרה הגדולה ביותר שלו מבין שבעת המועמדים בבחירות מקדימות של המפלגה הדמוקרטית בשנת 2002, הייתה חברת בית המחוקקים של אילינוי לשעבר ננסי קזאק. הרגע השנוי ביותר במחלוקת במערכת בחירות זו היה כאשר אדוארד מוסקל, נשיא הגוף שנקרא "הקונגרס של הפולנים האמריקאים", ועד הפעולה הפוליטית למען אוכלוסייה זו שתמך בקזאק, קרא לעמנואל "פוליטיקאי מיליונר חמדן שמעוניין במשרה באזור שאין לו כל קשר אליו ושאינו יודע דבר לגבי המורשת שלנו". מוסקל טען שלעמנואל יש גם אזרחות ישראלית וששירת בצה"ל.

עמנואל איחד קואליציה של כמרים משיקגו שגינו ההאשמות אלו. הוא ציין כי: "אחד מהרגעים הגאים ביותר בחיי היה לראות אנשים מהמחוז שלי מכל רקע מפגינים את הערכים המשותפים שלנו על ידי זה שהתאחדנו במענה לניסיון ברור זה לפלג אותם". ההערות של מוסקל גונו על ידי רבים כאנטישמיות, כולל קזאק. עמנואל גבר בהתמודדות על קזאק וניצח ברוב של 67% בבחירות הכלליות, את המועמד הרפובליקני מארק אוגוסטי.

יושב ראש ועדת ה"די טריפל סי"

עמנואל מונה ב-2005 ליושב ראש הוועדה האחראית על הקמפיין לקונגרס של המפלגה הדמוקרטית (DCCC) לקראת בחירות אמצע הקדנציה 2006.

הוא הכריז כי תפקידו החדש הוא "הניצחון הוא הכל" והפציר במועמדים הדמוקרטים לאמץ עמדות יותר מרכזיות, "לפנות למרכז, להצטייר פחות כליברליים" אמר. על גיוס מועמדים ראויים למפלגה הדמוקרטית הוסיף, "תנו לי יוצאי צבא, עדיף ותיקי מלחמת עיראק, תנו לי רפובליקנים שחצו את הקווים" ובכך הוא חתום על התכנון האסטרטגי ועל גיוס תרומות חסר תקדים עבור המפלגה הדמוקרטית. בעניין זה היה חלוק עם יושב ראש הוועד הדמוקרטי הלאומי, הווארד דין. דין העדיף את "אסטרטגיית 50 המדינות", שבונה תמיכה למפלגה הדמוקרטית לטווח הארוך על ידי בניית בסיסי כוח בכל מדינות ארצות הברית, כולל במעוזים רפובליקניים מובהקים, בזמן שעמנואל האמין בגישה טקטית יותר, שעיקרה מיקוד תשומת הלב במחוזות מפתח שניצחון בהם עשוי להבטיח שליטה בבית הנבחרים.

גישתו של עמנואל אומצה, המפלגה הדמוקרטית ניצחה בבחירות אמצע הקדנציה של שנת 2006 והחזירה לעצמה את השליטה בשני בתי הקונגרס, כשהיא זוכה ב-30 מושבים נוספים בבית הנבחרים. עמנואל קיבל שבחים על חלקו במהפך גם מנציגי המפלגה הרפובליקנית.

הנהגת בית הנבחרים

אחרי חלקו בניצחון הדמוקרטי בבחירות אמצע הקדנציה של שנת 2006, רבים האמינו כי עמנואל הוא מועמד מוביל לקבל את תפקיד מצליף סיעת הרוב בבית הנבחרים. ננסי פלוסי, שעם הניצחון הפכה ליושבת ראש בית הנבחרים, שכנעה אותו שלא להתמודד על התפקיד מול חבר הקונגרס האפרו-אמריקני ג'ים קלייבורן, אלא לקבל את תפקידו הקודם של קלייבורן, כיושב ראש הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים. בתמורה, פלוסי הסכימה להקצות לתפקיד יותר סמכויות.

ישראל

עמנואל מביע בעקביות עמדות פרו ישראליות. ב-2002, שיאה של האינתיפאדה השנייה, הביע הסתייגות לגבי הקמת מדינה פלסטינית במועד זה. כשחברות ביטוח אמריקאיות סירבו לבטח נוסעים לישראל פעל בנושא ואף יזם הצעת חוק, שלא התקבלה, ל"מניעת אפליה בביטוח חיים בנסיעות". הוא נמנה ב-2005 עם יוזמי הצעת החלטה המגנה את דברי נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד, כי "יש למחוק את ישראל מהמפה", ופעל להפעלת לחץ על מזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, לצאת בגינוי רשמי על כך. כן הביע תמיכה בישראל לאחר תחילת מלחמת לבנון השנייה, והתנגדות לממשלת האחדות עם החמאס ברשות הפלסטינית ומימונה.

ב-5 בנובמבר 2008 הודיע הנשיא הנבחר ברק אובמה על מינויו של עמנואל לראש סגל הבית הלבן בממשלו העתידי. מינוי זה היה המינוי הראשון שהוכרז על ידי אובמה. עמנואל נכנס לתפקידו ב-20 בינואר 2009, והוא היהודי השלישי בתפקיד זה.

חלק מהרפובליקנים ביקרו מינויי זה כמינוי מפלג, בשל אישיותו של עמנואל הידועה בנטייה חד-מפלגתית, מעוררת מחלוקת. יו"ר המועצה היהודית הדמוקרטית הלאומית, אירה פורמן, ציין זאת כהוכחה לכוונתו של אובמה לחזק את היחסים המיוחדים עם ישראל, ואילו כמה פרשנים סברו כי הוא יכול להועיל לנשיא בקבלת החלטות בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני. בעולם הערבי, הביעו אי נוחות מקרבתו של עמנואל למדינת ישראל מחד ולנשיא מצד שני. באוגוסט 2009 תיארו פרשנים אמריקאיים את עמנואל כראש הסגל החזק ביותר זה שנים.

בספטמבר 2010, לאחר שהודיע ראש עיריית שיקגו על פרישתו מהתפקיד, הודיע עמנואל כי הוא מעוניין לפרוש מתפקידו כראש הסגל ולהתמודד על ראשות העיר. ב-1 באוקטובר 2010, פרש עמנואל מתפקידו כראש סגל הבית הלבן.

ראש עיריית שיקגו

בינואר 2011 פסק בית משפט מקומי בשיקגו כי לאור חוק עירוני, עמנואל לא יוכל להתמודד בבחירות לראשות העיר משום שלא התגורר בשיקגו במשך שנה לפחות טרם הבחירות המקומיות, עת עבד בבית הלבן. עמנואל ערער על הפסיקה לבית המשפט העליון במדינת אילינוי וזה קיבל את הערעור, ביטל את ההחלטה והתיר לו להתמודד על ראשות העיר שיקגו.

ב-22 בפברואר 2011 נבחר עמנואל לראשות עיריית שיקגו, וב-16 במאי באותה השנה נכנס לתפקידו.

באפריל 2015 נבחר לקדנציה נוספת כראש עיריית שיקגו. בספטמבר 2018 הודיע עמנואל כי לא ינסה להיבחר לקדנציה שלישית. הוא סיים את תפקידו ב-20 במאי 2019.

שגריר ארה"ב ביפן

בדצמבא 2021 רם עמנואל מונה לתפקיד שגריר ארה"ב ביפן.

חייו האישיים

עמנואל נשוי לאיימי רול (Amy Rule) שהתגיירה זמן קצר לפני חתונתם, ולזוג שלושה ילדים. המשפחה חברה בקהילה היהודית מהזרם האורתודוקסי מודרני "אנשי שלום" בשיקגו.