צ'אק שומר

שומר נולד בשכונת מידווד ברובע ברוקלין שבניו יורק למשפחה יהודית. הוריו היו סלמה רוזן ואברהם שומר. שם משפחתו נגזר מעיסוק משפחות המוקדמת בשמירה בגטו. הוא למד בבתי ספר ציבוריים בברוקלין, וסיים כבוגר המצטיין בשכבתו בתיכון ג'יימס מדיסון ב-1967. שומר התמודד מטעם תיכון מדיסון בתוכנית החידונים הטלוויזיונית לבתי ספר התיכוניים, "זה אקדמי".

הוא למד במכללת הרווארד, ושם החל להתעניין בפוליטיקה והיה פעיל בקמפיין של יוג'ין מקארתי למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-1968. לאחר שסיים את התואר הראשון, המשיך שומר לבית ספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, שם סיים את לימודיו ב-1974 עם תואר J.D. שומר עבר את בחינת ההסמכה של מדינת ניו יורק במשפטים ב-1975, אך מעולם לא עסק בעריכת דין, אלא התחיל מיד בקריירה פוליטית.

בשנת 1974, עם סיום לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת הרווארד, רץ שומר לבית הנבחרים המדינתי של מדינת ניו יורק, ובחירתו, בגיל 23, הפכה אותו למחוקק הניו יורקי הצעיר ביותר מאז תאודור רוזוולט.

ב-1980, אחרי שלוש תקופות כהונה רצופות בבית הנבחרים המדינתי, התמודד שומר על מושב שהתפנה בבית הנבחרים של ארצות הברית, מטעם מחוז הנמצא בברוקלין ובקווינס, שבו התמיכה במפלגה הדמוקרטית היא בין הגבוהות במדינת ניו יורק. שומר נבחר מחדש שמונה פעמים במחוז זה בגלגוליו השונים (המחוז ה-16, המחוז ה-10 ולבסוף המחוז ה-9), ללא תחרות רצינית. בשנת 1997 כאשר משה צבי פולין עזב את תפקידיו במערכת הרבנית האמריקאית צ'אק שומר הקדיש לו נאום בקונגרס.

לקראת הבחירות של 1998, החליט שומר להתמודד על ייצוג מדינת ניו יורק בסנאט של ארצות הברית. הוא ניצח בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית כשזכה ב-51% מהקולות לעומת 21% לג'רלדין פררו ו-19% למארק גרין. בבחירות הכלליות הוא הצליח להביס את הסנאטור הרפובליקני המכהן זה שלוש כהונות, אל ד'אמטו, ברוב של 55% ממניין הקולות מול 44%. ב-2004 נבחר מחדש ברוב של 71% מהקולות. ב-2010 ניצח שוב בבחירות לסנאט כשזכה לרוב של 66% מקולות הבוחרים. ב-2016 זכה בכהונה רביעית עם 70.6% מהקולות.

במרץ 2015 תמכו הסנאטורים הארי ריד ודיק דרבין במינויו של שומר למנהיג המפלגה הדמוקרטית בסנאט, עם פרישתו של ריד ב-2017.

בקיץ 2019 צ'אק שומר הביע "חששות רציניים באשר להגנה על הנתונים הנצברים בפייס אפ, כמו גם אם המשתמשים מודעים למי עשוי לקבל גישה אליו" וקרא לחקירתה של האפליקציה על ידי ה-FBI.

נכון לשנת 2015, הוא מכהן בוועדות הסנאט הבאות:

רקורד חקיקתי

תחום בולט שבו פעל שומר הוא נושא ההגבלות על מכירת נשק. בזמן שכיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית הוביל שומר את תהליך החקיקה בבית הנבחרים של שנים מהחוקים הבולטים בתחום: ב-1993 הוביל, במקביל להווארד מצנבאום בסנאט, את חקיקת "חוק בריידי" שקבע תקופת המתנה בזמן רכישת נשק; ב-1994 הוביל במקביל לדיאן פיינסטיין בסנאט, חקיקת הגבלות על מכירת סוגי נשק מסוימים (כגון עוזי וקלשניקוב). תקנה זו שכונתה "איסור מכירת רובי סער" ("Assault Weapons Ban") הייתה חלק מחוק כולל למניעת פשע, ונקבע כי היא תפקע לאחר 10 שנים. ב-2004, עם פקיעתה הובילו פיינסטיין ושומר ניסיון להאריך את תוקפה, אך הרוב הרפובליקני בשני בתי הקונגרס הכשיל זאת.

שומר פעל גם בנושאי רגולציה על משחק וידאו, בנקאות וצרכנות, מלחמה בטרור ובנושאים הקשורים לפיתוח כלכלי במדינת ניו יורק.

במסגרת פעילותו בוועדת המשפטים של הסנאט, כיושב ראש וועדת המשנה לבקרה מינהלית ובתי המשפט, לשומר תפקיד חשוב בכל הקשור למינוי שופטים ומינויים אחרים בתחום. כך ב-2007, תמיכתו של שומר, יחד עם דיאן פיינסטיין, באישור מינויו של מייקל מוקייסי לתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית סללה את הדרך למינויו. לשומר היה גם תפקיד מרכזי בחקירת פרשת פיטורי 8 תובעים פדרליים על ידי ממשל בוש מסיבות פוליטיות, והיה המחוקק הראשון שדרש את פיטורי התובע הכללי אלברטו גונזאלס בשל הפרשה, שאכן הובילה בסוף לפרישתו של גונזאלס.

נושאי חוץ וביטחון

ב-2002 שומר הצביע בעד ההחלטה שאישרה לנשיא שימוש בכוח צבאי בעיראק ושהובילה למלחמת עיראק. גם אחרי שהמלחמה הסתבכה שומר המשיך לעמוד מאחורי הצבעתו, אך ביקר את ניהול המלחמה על ידי ממשל בוש והתנגד לתגבור הכוחות (the surge) האמריקני בעיראק ב-2007.

ב-2006 שומר הוביל מאמץ דו-מפלגתי שהכשיל עסקה שאושרה על ידי ממשל בוש להעביר שליטה של שישה נמלים לתאגיד בבעלות ממשלת איחוד האמירויות הערביות, "דובאי פורט וורלד", עקב קשריה הדו פרצופיים עם ארצות הברית ואל-קאעידה בו זמנית ועקב תמיכת חברת האם בחרם נגד ישראל.

ישראל

שומר פעיל בקונגרס בנושאים הקשורים לישראל, תומך עקבי בישראל ובעמדות ממשלתה. כך הוא הצטרף להאשמת יאסר ערפאת בכישלון ועידת קמפ דייוויד, הצדיק את מדיניות אריאל שרון בימי השיא של האינתיפאדה השנייה ותמך בהקמת גדר ההפרדה.

הוא התנגד לעמדת הממשל להכליל את חמאס בבחירות לרשות הפלסטינית וכן תומך בעקביות בהעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. ביולי 2006 החרים שומר, יחד עם חברי קונגרס דמוקרטיים נוספים, את הנאום שראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, נשא בפני שני בתי הקונגרס, בעקבות הערות אנטי-ישראליות שמאלכי השמיע זמן קצר לפני כן. שומר גם קרא מספר פעמים לשחרורו המוקדם של ג'ונתן פולארד.

בספטמבר 2015 היה אחד מארבעה סנאטורים מן הסיעה הדמוקרטית שהתנגדו להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (יחד עם בן קרדין, ג'ו מנצ'ין ובוב מננדז) .

בראשות ה-DSCC

בשנת 2005 מונה שומר ליושב-ראש "הוועדה הדמוקרטית לבחירות לסנאט" (DSCC), האחראית לניהול הארצי הכולל של מערכת הבחירות לסנאט מטעם המפלגה: הטווית אסטרטגיה, תיאום מערכות הבחירות במדינות השונות של הדמוקרטים לסנאט, גיוס כספים עבורן, ואף גיוס מועמדים לבחירות.

כשהוא נטל על עצמו את תפקיד זה, הוא הכריז כי לא ירוץ למשרת מושל מדינת ניו יורק ב-2006 כפי שרבים סברו. צעד זה מנע מערכת פריימריס סוערת בין שומר ובין אליוט ספיצר, התובע הכללי של מדינת ניו יורק דאז שנבחר בסופו של דבר למושל מדינת ניו יורק מטעם המפלגה הדמוקרטית.

תחת הנהגתו הצליחה המפלגה הדמוקרטית לבצע מהפך בסנאט בבחירות אמצע הקדנציה של 2006, בהן הצליחו מועמדים דמוקרטים להדיח שישה סנאטורים רפובליקנים מכהנים.

בעקבות ההצלחה בבחירות שכנע מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, את שומר להמשיך לכהונה נוספת כיושב ראש ה-DSCC, ושומר מונה לסגן יושב-ראש הסיעה הדמוקרטית בסנאט - מינוי שבעקבותיו הוא נחשב לדמוקרט השלישי בבכירותו בסנאט אחרי מנהיג הרוב הדמוקרטי ומצליף הסיעה.

לאחר הבחירות ב-2016 נבחר לראש הסיעה הדמוקרטית בסנאט במקומו של הארי ריד.

משפחתו

ב-1980 נישא שומר לאיריס ויינשל. לבני הזוג שתי בנות, והם מתגוררים בפארק סלופ שבברוקלין. ויינשל עוסקת במנהל ציבורי, ובעבר כיהנה בתפקידים בכירים בעיריית ניו יורק.