עמנואל פרת

ביוגרפיה

פרת נולד בפולין בשנת 1911 ועלה לארץ ישראל בשנת 1936. הוא הצטרף לארגון ההגנה בסמוך לעלייתו ובמלחמת העולם השנייה הצטרף אל הצבא הבריטי, ועסק בארגון יחידת ההנדסה של הבריגדה היהודית. בשנת 1944 הוא הוסמך כמהנדס בניין.

לאחר הקמת צה"ל, הצטרף פרת לשורותיו כסגן קצין חימוש ראשי תחת אשר פלד. בשנת 1949 מונה פרת לראש שירותי הנדסת חימוש, בדרגת סגן-אלוף, ובשנת 1950 פרש מהשירות. כעבור חודשים ספורים הוא נקרא לשוב לשירות במטרה לארגן את חיל החימוש המתהווה, אשר פעל עד אותה עת כמסגרת אחת לשירות החימוש, שירות הנדסת חימוש, חיל חימוש וציוד, חיל הטכנאים, שירות הובלה ויחידות נוספות. במסגרת עבודתו לאיגוד היחידות, נקבעו לראשונה נהלים קבועים ואחידים לטיפול ואחזקת כלי נשק והוקם לראשונה מערך ההדרכה של החיל להפצת הנהלים. בתחום הפיתוח נקשרו באותה עת קשריו הראשונים של החיל עם התעשיות הצבאיות.

בשנים 1951–1954 כיהן פרת כקצין חימוש ראשי, בדרגת אלוף-משנה. בשלהי כהונתו, בשנת 1954, אוחדו באופן רשמי כלל יחידות הסמך והוקם חיל חימוש. לאחר סיום תפקידו הוא התמנה לנספח צה"ל בבורמה ובשובו לישראל, בשנת 1957, פרש מצה"ל.

פרת שימש לאחר שירותו הצבאי בתפקידים שונים במערכת הביטחון: מנהל החטיבה התעשייתית לאנרגיה אטומית, מקים ומנהל הכור הגרעיני בדימונה ובשנת 1976 הוא התמנה למדען הראשי של מערכת הביטחון. עבור חלקו בהקמת קריה למחקר גרעיני - נגב הוענק לפרת פרס ביטחון ישראל לשנת 1965.

פרת נפטר ב-1987 מהתקף לב. ב-2008 כתב עליו העיתונאי איתן הבר:

פרת הוא האיש שבנה את הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) בדימונה - את האבנים והמלט, וגם את האורניום. אם נכונים דברי "המקורות הזרים" במשך שנים, שלמדינת ישראל יש מתקנים גרעיניים, פרת הוא האבא של המפעל הציוני הגדול הזה... בודדים מכירים את שמו, אבל לו אנו חבים את חיינו.