עופר אדרת

ביוגרפיה

אדרת נולד וגדל בתל אביב. הוא מצאצאי הרב אדר"ת, רבן של הערים פוניבז' ומיר שעלה לארץ ישראל במאה ה-19 והיה הרב האשכנזי הראשי של ירושלים. אביו, עו"ד גיורא אדרת, הוא מבכירי עורכי הדין בתחום עבירות צווארון לבן. סבו מצד אביו, עו"ד יצחק אדרת, היה מראשוני עורכי הדין בארץ. אמו, רבקה אדרת, עובדת במוזיאון בית התפוצות. למד בבית הספר התיכון על-שם ליידי דייוויס, לבגרות מורחבת בהיסטוריה.

בשנת 1999 התגייס לצה"ל ושירת עד לשנת 2002 בחטיבת המחקר של אגף המודיעין. זכה לאות הצטיינות מטעם ראש חטיבת המחקר, תא"ל עמוס גלעד. בשנים 2003–2007 עבד כעורך וכתב באתר "וואלה!". בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובפילוסופיה ותואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2007 הצטרף לסגל "הארץ". תחילה כעורך בדסק החדשות, אחר כך עורך במוסף "השבוע". בשנת 2010 שהה בברלין במלגת חילופי העיתונאים ע"ש ארנסט קרמר וטדי קולק. ב-2011 השתתף בתוכנית ההתמחות של הבונדסטג בברלין. משנת 2012 הוא כתב "הארץ" לענייני היסטוריה, וכן כותב את מדור הנקרולוגים "אחרי מות", ואת החידה ההיסטורית השבועית של "מוסף הארץ", "מי היה האיש שהיה", הכוללת רמזים לדמות היסטורית שהפותרים נדרשים לזהותה. מרבה לכתוב בנושאי היסטוריה יהודית, תולדות השואה, והנאציזם.

אדרת חשף בסדרת כתבות ב"הארץ" את פרשת העיזבון האבוד של פרנץ קפקא. היה זה גילוי כי עם מותו של מקס ברוד עבר עיזבונו הספרותי והביוגרפי של קפקא לידידתו של מקס ברוד, שנהגה בו מנהג בעלים, לא התירה גישה אליו ומכרה פריטים ממנו. בעקבות הגילוי[דרוש מקור] הגיע העניין לבית המשפט אשר בתום חמש שנות דיונים פסק כי כתבי קפקא יועברו לספרייה הלאומית.

בשנת 2011 היה עורך התוכן של הסרט "הסיפור האחרון של קפקא". כותב גם ב"יקינתון", כתב העת של ארגון יוצאי מרכז אירופה בישראל.

חיים אישיים

נשוי לקרולינה פשברוצקה-אדרת, עיתונאית פולנייה קתולית ילידת קרקוב. בני הזוג מגדלים את בנם המשותף, מיכאל, ומקיימים בביתם אורח חיים יהודי-נוצרי משותף.[דרוש מקור]