עוזי משולם

ביוגרפיה

משולם נולד וגדל בשכונת פג'ה שבפתח תקווה לדוד ולציונה, ולמד בבית הספר "נר עציון".

בסוף שנות השבעים של המאה ה-20 לימד בבית הספר הממלכתי דתי "מורשה" בשכונת עמישב והחל בפעילות ציבורית בנושא ילדי תימן. הוא החל לתת שיעורים ונאספו סביבו תלמידים. הקים ישיבה "עטרת זקנים - משכן דוד" שנדדה בין מספר ערים, ולבסוף שכנה בראשון לציון.

פרשת עוזי משולם

משולם עמד במרכזה של פרשה שהחלה בפסח 1994. באותה עת הפיץ משולם עלונים בנושא "חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן", שבהם השווה, בין היתר, את נושא ילדי תימן החטופים למעשי הנאצים בתקופת השואה וטען כי אלפי ילדים של "עולי תימן, מזרח ובלקן" נמכרו לארצות הברית לצורך ניסויים בנוסח ד"ר מנגלה. סכסוך מקומי עם קבלן ביוב, שלטענת משולם היה פרובוקציה ממסדית מתוכננת, הוביל להתערבות המשטרה. חסידיו ביצרו את ביתו בשקי חול ואבנים, תוך שהם מתחמשים בנשק, בתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר היעלמות הילדים. כוחות רבים של משטרה, צלפים ויס"מ כיתרו את הבית במשך שבועות ארוכים. ב-10 במאי, בשעה 03:00 לפנות בוקר, יצא משולם מביתו לצורך פגישה עם מפכ"ל המשטרה, אסף חפץ, שהבטיח לו כי אם יבוא לפגישה זו לא ייפגע ויוכל לשוב לביתו. חפץ הפר את ההבטחה משום שחשש לדבריו לחיי אדם בשני הצדדים, ומשולם נעצר. באותה עת פרצו שוטרים אל הבית. לדברי השוטרים נפתחה עליהם אש מדויקת מהבית וכדי לנטרל אותה ירה צלף לעבר אחד היורים, שלמה אסולין, חייל בשירות סדיר בן 19 שערק מיחידתו ונהרג מהירי. אסולין הוקלט קודם לכן במשא ומתן עם קצין משטרה, שבו אמר שאם יפרצו שוטרים לבית כוונתם להרוג או ליהרג. 11 מחסידיו של משולם נעצרו. במתחם נמצאו כעשרה רובים וכן אקדחים, רימונים ובקבוקי תבערה. כל החסידים שוחררו למעט אחד – נתן שיפריס.

חסידי משולם הורשעו בשורה של עבירות: קשירת קשר לביצוע פשע, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, איומים, סיכון חיי אדם במזיד וייצור נשק שלא כדין. הם נידונו לתקופות מאסר של בין 15 חודשים לחמש שנים. משולם עצמו הורשע במתן הוראה לזרוק בקבוקי תבערה על כוחות המשטרה ובשיבוש הליכי משפט. הוא נידון למאסר של 8 שנים אך זוכה מאחת העבירות ועונשו הופחת לשש שנים וחצי.

באוקטובר 1994 נורה איש שירות בתי הסוהר, רב כלאי בני אבירם מכלא ניצן, על ידי שניים מחסידי משולם, אך חייו ניצלו. השניים הורשעו ונידונו לתקופת מאסר ארוכה.

בעקבות האירועים הוקמה בינואר 1995 ועדת כהן, ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, יהודה כהן, לחקר פרשת היעלמם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948–1954. הוועדה סיפקה הסברים לרבים ממקרי ההיעלמות ולא מצאה כל עדות לקונספירציה בעניינם, אך מספר תיקים עדיין נותרו פתוחים.

בינואר 1996 הועבר משולם לבית הסוהר שטה, מעט לאחר מכן חלה הרעה משמעותית במצבו הבריאותי והוא אושפז בבית חולים. חסידיו המשיכו למחות, אך המחאה הפומבית הלכה ודעכה. משולם שוחרר מהכלא בשנת 1999, לאחר שנשיא המדינה, עזר ויצמן ניכה מעונשו 7 חודשים ולאחר שריצה בפועל 5 שנים. תנאי השחרור אסרו עליו לעסוק בנושא ילדי תימן. מפאת מצבו הבריאותי הרופף היה מרותק למיטתו.

בנו הבכור, עמנואל ידידיה (עמי), עזב את ישראל בסוף 2005 עם משפחתו וביקש מקלט מדיני בקנדה. הוא טען שהממסד מתנכל לו ואילצו אותו לצאת מישראל, על רקע חשיפותיו של אביו בעניין חטיפת הילדים. מאוחר יותר חזר לישראל.

באפריל 2017 אמרה שרת המשפטים, אילת שקד, שמדינת ישראל עשתה עוול לעוזי משולם.

עמותת עמר"ם הפועלת למען הכרה בהיעלמות ילדי תימן דורשת גם לטהר את שמו.

בנובמבר 2018 הגישה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, בקשה לנשיא המדינה ראובן ריבלין לחנינה לאחר המוות. באוקטובר 2020 דחה ריבלין את הבקשה, לאור "חומרת המעשים שבגינם הורשע, ובמיוחד אחריותו לתקיפתם של כוחות המשטרה, ולסכנה לשלומם של תושבי הסביבה במהלך העימות".

מותו

עוזי משולם נפטר ב-21 ביוני 2013, בגיל 60, ונטמן בבית העלמין ביהוד, סמוך לרב סינוואני.

על קברו נרשם: "פ.נ מורי אזולאי עוזי ב"ר דוד משולם ה' יקום דמו אשר מסר נפשו בהוראת סבו מורי חיים סינוואני זיע"א לתקן עוול גניבת ומכירת אלפי ילדי ישראל מקהילות: תימן מזרח ובלקן, נרדף עונה ונרצח על ידי גורמי ממסד מושחתים במדינה שגזלה ומתהדרת בשם "ישראל"".