סי היימן

סי היימן (נולדה ב-10 ביוני 1961) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה

היימן נולדה בקיבוץ בית אלפא בשם סמדר היימן, בתם של דליה, מטפלת אלטרנטיבית והמלחין נחום (נחצ'ה) היימן, ולה אחות גדולה.

בשנת 1967 עזבו הוריה את ישראל לצרפת ולאחר מכן ב-1972 ללונדון שבממלכה המאוחדת. בעקבות התעללות פיזית וכינויי גנאי אנטישמיים שבני גילה הצמידו לשמה בתקופת מגוריה בלונדון, גמלה בליבה החלטה, כי כשתגיע לגיל בו תוכל לעשות זאת, תשנה באופן רשמי את שמה. היימן בחרה בשם "סי", ששימש שם חיבה עבורה בקרב משפחתה.

ב-1973 בהיותה בת 12, חזרה מיוזמתה, ללא הוריה, לישראל לקיבוץ בית אלפא. הוריה, שתמכו בהחלטתה ועמדו מאחוריה, נותרו עוד מספר שנים בלונדון וסמדר היימן חייתה אז כבת להורים מאמצים חברי קיבוץ בסטטוס "בת קיבוץ" בקיבוץ בו נולדה. את שירה הראשון, אותו כתבה והלחינה בעצמה, הקליטה היימן ב-1974, כאשר הייתה בת 13. השיר נקרא "תן לנו לחיות", ואיתו התחרתה היימן בתחרות "גלבוזמר", שהנחה המורה שלה למוזיקה דוד עורי. השיר שארך כמעט שתי דקות זכה במקום הראשון, אבל לא דחף את היימן להקלטת אלבום בכורה. התגייסה לצה"ל ושירתה ביחידת עוקץ.

קריירה

בשנת 1985 התפרסמה היימן בסרט "שוברים" של אבי נשר. בסרט גילמה היימן דמות צעירה בשם גלדיס השואפת להיות כוכבת רוק. היימן שרה בסרט שני דואטים עם יזהר אשדות. באותה השנה הקליטה את השיר "באת אלי", שיצא כתקליט שדרים וזכה להצלחה. בשנת 1986 החלה היימן להופיע במועדונים קטנים בתל אביב ומשכה תשומת לב בזכות סגנונה המוחצן, ובאמרה שהיא רוצה לשיר כמו ג'ניס ג'ופלין. עוד באותה שנה כתבה וביצעה עם גבי שושן את השיר "קונטאקט". בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיבל שירי הילדים מספר 17 עם השיר "תנו לי גיטרה חשמלית", שכתבה והלחינה.

בשנת 1987 הוציאה היימן את האלבום הראשון שלה עם "להקה מקומית", אשר נקרא "סי היימן ולהקה מקומית". הטקסטים שבאלבום שילבו בין נושאים חברתיים, פוליטיים ונשיים, וכולם מלבד "לא עובדת בשביל אף אחד", שכתב רן עפרון, נכתבו והולחנו בידיה. מתוך שירי האלבום הצליחו "אהבתי אותך אז", "גיבור גדול", "לא עובדת בשביל אף אחד" ו"עיר מתנתקת". היא ניגנה בו בפסנתר ויחד איתה ניגן באקורדיון אביה נחום היימן.

בשנת 1988 יצא אלבומה השני שנקרא "התקליט השני" ומתוכו הצליחו השירים "קרוב לקצה", "עולם תעשייתי", "משוטטת" וחידוש לשיר "כמו צמח בר" של רחל שפירא שהולחן על ידי אביה. באלבום נכלל גם השיר "יורים ובוכים", שנפסל לשידור בגלי צה"ל בראשית ימי האינתיפאדה בגלל תוכנו הפוליטי-תקשורתי. שיר זה זכה לגרסת כיסוי בעברית מפי הזמרת ג'ואן באאז.

בשנת 1989 הוציאה היימן את אלבומה השלישי, "עובדים בכביש", שכלל את השירים "ציפור לבנה", "גרפיטי תל אביב 89", "זה כואב", "עובדים בכביש", "פתח לי" (עם מרגלית צנעני) ו"פוקר על הבוקר" שכתבה אילי קאופמן. בעקבות האלבום זכתה בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תש"ן - 1990. לאחר צאת האלבום ולאחר הופעות פרשה היימן לטובת גידול בנה תומר שנולד ב-1991 מנישואיה למוזיקאי רן עפרון, שהיה שותף בהקלטות שלה.

בשנת 1991 השתתפה היימן בשנית בפסטיגל עם השיר "בכל מצב" שכתבה (לחן ועיבוד: רן עפרון) שהגיע למקום השני (וגם זכה להצלחה ברדיו), ושרה בחלק האומנותי את השיר "לא עובדת בשביל אף אחד".

בשנת 1994 הוציאה היימן את אלבומה הרביעי "נפגשים". את רוב השירים לאלבום כתבה והלחינה בעצמה ובהם להיטים כמו "חצי עולם" (עיבוד: גלעד עצמון), "לב כזה" (שכתבה היימן יחד עם אודי הניס לעיבוד של גלעד עצמון ואודי הניס), ו"זיכרונות על הפינה". שיר נוסף מהאלבום "אדית פיאף של תל אביב הקטנה", נכתב לזכרה של השחקנית טליה שפירא.

במרץ 1995 השתתפה היימן בקדם אירוויזיון עם השיר "בטלוויזיה הלילה" (מילים: אהוד מנור, לחן: סי היימן וקובי אושרת, עיבוד: קובי אושרת) שהגיע למקום החמישי. ביולי של אותה שנה החלה להופיע במחזמר "גריז", לצד צביקה הדר ואקי אבני.

בשנת 1996 דיבבה את חתולית בסדרת הטלוויזיה "חתולי חצר".

בשנת 1997 התארחה באלבומו של אבנר גדסי "אתה לי ילד" וביצעה עימו בדואט את "חבל על הזמן".

בשנת 1998 שיחקה היימן בסרטו העלילתי של אלי כהן "באזז" המספר את סיפורם של שני הנערים בני ה-14 מהרצליה שרצחו את נהג המונית דרק רוט. באותה השנה היימן שרה את שיר הנושא של הסדרה "משפחה וחצי" שנקרא "תגיד תודה שיש לך עיניים".

ב-1999 שרה היימן את הדואט "תמיד ביחד" עם יגאל בשן, והשיר עצמו הופיע באלבומו של בשן מאותה שנה "תלוי רק בך".

בשנת 2001 הוציאה היימן את אלבומה החמישי "תחלמי בגדול" ובו היא חידשה מספר שירים כמו "תני לי לאהוב אותך" של מייק בראנט ומילים של אהוד מנור, "רואה לך בעיניים" של אתי אנקרי ו"שושן פרא" של ניק קייב וקיילי מינוג, אותו ביצעה עם דני ליטני.

בשנת 2002 הוציאה היימן דיסק אוסף כפול בשם "רגעי סי", שכלל את להיטיה עם להקה מקומית ולהיטי סולו, לצד שירי בונוס שלא הופיעו באלבומיה. חלק מהשירים הללו (כולל שירי הבונוס) אף הופיעו בגרסאות הופעה (LIVE), גרסאות מוקדמות, גרסאות רמיקס וגרסאות שהוקלטו במיוחד לאוסף. באלבום גם מופיע לראשונה על גבי דיסק שירה הראשון "תן לנו לחיות".

היימן היא גם פעילה חברתית. בשנת 2007 לקחה חלק מרכזי בכתיבת ובהקלטת השיר "רוח האדם", יחד עם המשוקם סיני מיתקי מעמותת "אנוש", המסייעת לנפגעי נפש, ודוברת העמותה בשמת אדמון. הקשר בין היימן והעמותה נולד בעקבות צעדת "בראש מורם". מלבד היימן השתתפו בהקלטה אמנים שונים.

בשנת 2007 חידשה היימן את "שיר ארץ", שיר שבוצע במקור על ידי חוה אלברשטיין (מילים של נתן יונתן ולחן סשה ארגוב) בעיבוד של אריק רודיך. השיר הוא שיר הנושא של הסרט "רק כלבים רצים חופשי" בבימוי ארנון צדוק. כמו כן הוציאה היימן בשיתוף עם הדיג'יי מורן קריב ממוזיקה פלוס, רמיקס ללהיט הגדול שלה "גיבור גדול".

בסוף דצמבר 2008 יצא הסינגל הראשון "אני מחכה לגשם" (מילים של תרצה אתר, לחן יוסי פרץ), מתוך אלבומה הבא. בפברואר 2009 יצא הסינגל השני "עכשיו הכל בסדר, הימים הרעים עברו" (מילים של סי היימן ולחן של נחום היימן). במרץ 2009 יצא הסינגל השלישי "לא רוצה!!" (מילים ולחן: יוסי פרץ). במאי 2009 יצא הדיסק החדש של היימן ושמו "שנה מעכשיו", בהוצאת התו השמיני. באוגוסט של אותה שנה שיחקה היימן תפקיד אורח בתפקיד עצמה בסדרה "דני הוליווד".

משנת 2011 משתתפת היימן בתוכנית הטלוויזיה "בית ספר למוסיקה" בתור חברה בוועדה המקצועית, המופקדת על דירוג המתמודדים בתוכנית. היא המשיכה להיות חברת הוועדה גם בעונה השנייה ב-2013 ובעונה השלישית ב-2015.

בפברואר 2012 החלה היימן לשדר ולערוך את תוכנית הרדיו "סי הלילה" ב־88FM ולאחר מכן ברשת ג'. התוכנית הוגדרה כ"פלטפורמה למוזיקה ישראלית חדשה וצעירה".

בשנות האלפיים, מנהלת היימן חברת הפקות עצמאית משלה בשם "היימן הפקות".

בשנת 2020 השתתפה היימן בפסטיבל "סימנים חיוניים" אשר התקיים במשך שמונה ימים בחודש מאי, ביוזמת עיריית תל אביב וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב במסגרתה עלו בשידור חי אמנים ישראלים מוכרים, עם הופעות בסגנונות אינדי-פולק-רוק, אלקטרוני, ג'אז ואקספרימנטלי.

בשנת 2022 הוציאה את השיר "העיניים של עינב" לזכרה של עינב רוגל שנרצחה על ידי בן זוגה. בהמשך השנה יצא הסינגל "הימים שעוד נכונו לנו" - קאבר לשירו של חנן יובל.