מרגלית צנעני

מרגלית (מרגול) צנעני, ילידת 19 בדצמבר 1948, היא זמרת, מלחינה, מנחת טלוויזיה ואשת תקשורת ישראלית. במשך יותר מחמישה עשורים היא פעלה בצומת שבין מוזיקה מזרחית, פופ ישראלי, בלוז, רוק, פאנק ומוזיקת נשמה, והביאה אל הבמה הציבורית קול המזוהה עם קהילות, משפחות וסיפורי חיים שהמוזיקה הישראלית המרכזית לא תמיד נתנה להם ביטוי. לצד הקריירה המוזיקלית שלה, היא הייתה דמות טלוויזיונית ורדיופונית בולטת, שופטת ומנטורית בתוכניות כישרונות, ומבצעת שהפכה את השפה העממית והים־תיכונית לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית.

שורשים תימניים והצעדים הראשונים על הבמה

צנעני נולדה בתימן בשנת 1948, בת בכורה במשפחה בת שבעה ילדים לשלום ולולה, בני יהדות תימן. כשהייתה בת שנה עלתה עם משפחתה לישראל, והמשפחה התיישבה בנתניה. המורשת התימנית והחוויה של משפחת עולים ליוו את יצירתה ואת נוכחותה הציבורית, לא כמסגרת פולקלורית בלבד אלא כחלק מקול ישראלי חי, משתנה ובטוח בעצמו.

את דרכה האמנותית החלה כרקדנית בהפקה הישראלית של המחזמר שיער בשנת 1970. בשנת 1973 השתתפה כניצבת בסרט קזבלן והופיעה במחזמר לילי גם, לצד יזהר כהן ורומן שרון. באותה שנה הצטרפה לרביעיית הכנופיה, לצד יזהר כהן, רזי אמיתי ואסתי כץ. הרביעייה ביצעה בלוז ומוזיקת נשמה בהשפעה אפרו־אמריקאית, סגנון שהיה חדש יחסית בנוף הישראלי של התקופה, והופיעה בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים. אף שלא השלימה אלבום, הקלטתה של אשליות נותרה דוגמה מוקדמת לדרך שבה צנעני חיברה בין מוזיקה שחורה, במה ישראלית וקהל רחב.

בין 1970 ל־1980 הופיעה בלהקת החתונות שוקולדה, שזכתה להצלחה רבה. שנות העבודה באירועים חידדו את יכולתה לקרוא קהל, להחזיק במה וליצור קשר ישיר עם מאזינים — כישורים שהפכו מאוחר יותר לחלק מרכזי מדמותה כזמרת וכמנחת טלוויזיה.

הפריצה והפיכתה לכוכבת מוזיקה ים־תיכונית

הפריצה הגדולה של צנעני כזמרת סולנית הגיעה בשנת 1986, כאשר הופיעה בתוכנית סיבה למסיבה בערוץ הראשון. ביצועה לנערי שובה אלי, שכתב והלחין דני שושן, הפך ללהיט גדול ולשיר המזוהה עמה במיוחד. באותה שנה יצא אלבומה הראשון, שנשא את שם השיר, ובו בלטו גם עלם חמודות ורוברטו. יהודה קיסר, חיים חדד, ניסים בן חיים והאמרגן אשר ראובני היו שותפים לשלבים הראשונים של הפקת האלבום והפצתו.

האלבום השני, שמור אותי (1987), כלל את שיר הנושא, מלכה בלי מלך, כמו שאתה יודע מאת עוזי חיטמן ואת ניגונים. באותה שנה הלחינה ושרה בפסטיבל שירי הילדים את אסף שלי, שנכתב לבנה. ב־1988 יצא אהבה אבודה, אלבום שהמחיש את רוחב היריעה שלה: לצד שירים עבריים ומחרוזת להיטים ערביים נכללו שיר הנושא, הדואט שלום תברכנו עם אביהו מדינה, החידוש לבכרמי תימן ושירים בסגנונות יווניים וים־תיכוניים.

ב־1989 יצא מנטה, שהופק ועובד בסגנון ג'אז־בלוז בשיתוף ירוסלב יעקובוביץ'. האלבום כלל את עוד יהיה לי, כל כך מוכר, את ביצועה לילד רע תל אביב מאת נעמי שמר ואת ירוק חום ותכלת. בכך הרחיבה צנעני את גבולות הזמר המזרחי והראתה כי הוא יכול להכיל גם בלוז, ג'אז, רוק ושירים מן המרכז הישראלי.

יצירה, הלחנה ותרבות ישראלית בשנות התשעים

באלבום חומות חימר (1990) הלחינה צנעני רבים מן השירים, ובהם שיר הנושא, צל על פני העשב ושחור הוא הצבע. באותה שנה השתתפה בעיבוד מחודש להצגה עליזה מזרחי, הופיעה בפסטיבל בלוז ים המלח לצד גרי אקשטיין, והלחינה את גן עדן לפסטיגל. האלבום פגישה (1991) המשיך את מעורבותה כמלחינה, וכלל את חביב זכריה, שיר תימני עממי באורך של יותר מאחת־עשרה דקות, לצד שירים מקוריים. באותה שנה הקליטה עם חנן יובל את ימי הרדיו, שנכתב בעקבות מלחמת המפרץ.

בשנת 1992 הופיעה עם שלמה גרוניך במסגרת חגיגות הזמר העברי בערד. השניים הקליטו את במעגל ואת בואו נתערבב, שיר שנבחר לשיר השירותרום. ב־1993 יצא האלבום מרגול, שאת מרבית שיריו הלחינה, ובאותה שנה הוקלט הדואט התחנה המרכזית עם אבי פרץ. אלבומיה והופעותיה בתקופה זו חיברו בין מסורות תימניות וים־תיכוניות, שירי פופ עבריים, יצירה אישית ושירים שנועדו לקהל רחב.

אלבומה ארץ אש וארץ ים (1995) כלל את שיר הנושא, שהלחינה יחד עם ירוסלב יעקובוביץ', וכן את אלה אלה. ב־1997 יצא חופשי, וב־1998 השתתפה באלבום עבודה עברית עם גרסת כיסוי לפזמון האגודה, במסגרת חגיגות היובל למדינת ישראל. באותה שנה ביצעה את כמו שיכור באלבום המחווה לזוהר ארגוב, וב־1999 השתתפה באלבום דרבוקה ישראלית – קלאסיקה ישראלית מסולסלת עם ביצוע מזרחי לבתי את בוכה או צוחקת.

טלוויזיה, רדיו והשפעה על הקהל

מסוף 1993 ועד 1995 הנחתה בערוץ 2 את תוכנית האירוח מרגול. המעבר שלה מן הבמה אל תוכנית אירוח בפריים־טיים שיקף את מעמדה כדמות תרבותית רחבה, לא רק כזמרת. היא הביאה אל הטלוויזיה את הישירות, ההומור והנוכחות של מופע חי, ובכך סייעה לנרמל את הקול הים־תיכוני בתוך שידורי המיינסטרים.

בשנות האלפיים המשיכה לפעול בכמה זירות. היא הגישה את תוכנית הבישול במטבח עם מרגול בערוץ בריזה, השתתפה בפאנל דיונים והגישה תוכניות רדיו, ובהן תוכנית יומית ברדיו ללא הפסקה שבה שוחחה עם מאזינים, ייעצה להם וסייעה בפתרון סכסוכים. בשנת 2006 נבחרה לשופטת בעונה הרביעית של כוכב נולד והמשיכה בתפקיד במשך חמש עונות. בהמשך הנחתה את מרגול שופטת, את גל ומרגול עם גל אוחובסקי ואת חי בבוקר עם מרגול ואלון גל.

במסגרת פעילותה הטלוויזיונית נחשפה צנעני לקהלים צעירים ורחבים, לא רק באמצעות ביצועיה אלא גם כמנטורית וכשופטת. בשנת 2006 השתתפה עם ירדנה ארזי, אילנית, שלומית אהרון ורותי נבון בסיבוב ההופעות חמש הדיוות בפני קהילות יהודיות בקנדה ובארצות הברית. הופעות אלה נשאו את המוזיקה הישראלית אל הקהילות בתפוצות וחיזקו את הקשר התרבותי בין ישראל לבין יהודים דוברי עברית וצאצאי קהילות ישראל.

יצירה מאוחרת ושיתופי פעולה

האלבום לעולם יצא ב־2003, ורבים משיריו הולחנו בידי צנעני. ב־2005 יצא גלה לי, ובו הלהיט אז מה; חלק ניכר מן האלבום נכתב, הולחן והופק מוזיקלית בידי בנה, אסף לביא צנעני. בשנים שלאחר מכן הוציאה את דווקא היום, את עץ ירוק מפלסטיק, את סרט ישן ואת צועקת אליך, והמשיכה להקליט סינגלים, לבצע חידושים ולשתף פעולה עם יוצרים מדורות שונים.

ב־2011 הוציאה את אלבום החידושים שני צדדים למטבע, ובו גרסתה לאינתה עומרי של מיכה שטרית. ב־2013 הקליטה עם זהבה בן את קול העולם, יצאה עמה לסיבוב הופעות והקליטה את אהבה גדולה וחידושים נוספים. ב־2014 ביצעה עם ליין המסיבות אריסה את פה זה לא אירופה, וב־2015 הגישה עם הני זובידה את תוכנית הרדיו שנשאה את אותו שם. ב־2018 הוציאה את יאמה, למילים של עמוס נוי, ללחן של דודו טסה ובהפקה של טסה וניר מימון, והחלה בסיבוב הופעות משותף עם אבנר גדסי.

מיולי 2021 שימשה צנעני שופטת בתוכנית אקס פקטור ישראל, במסגרת חיפוש נציג ישראל לאירוויזיון 2022. היא הייתה מנטורית של נבחרת הבוגרים והלהקות, לצד מירי מסיקה. התפקיד המשיך את מעורבותה ארוכת השנים בזיהוי זמרים, בעיצוב טעמם של קהלים ובהעברת ניסיון מקצועי לדור הבא.

מדוע מרגלית צנעני ראויה לציון כערך חשוב במורשת

מרגלית צנעני ראויה להיכלל במורשת בזכות השפעתה המתמשכת על הזמר הישראלי ועל הדרך שבה החברה הישראלית שומעת, משדרת ומכירה מוזיקה ים־תיכונית. היא לא הסתפקה בביצוע להיטים: היא הלחינה חלק ניכר מיצירתה, שילבה מסורות תימניות וערביות עם בלוז, רוק, פופ וג'אז, חידשה שירים מרכזיים והופיעה במשך שנים בפני קהלים בישראל ובתפוצות.

המעבר שלה מלהקת חתונות ומופעים לחזית הטלוויזיה, הרדיו ותוכניות הכישרונות מתעד שינוי רחב יותר בתרבות הישראלית: התרחבות ההכרה בקולות מזרחיים, ים־תיכוניים ותימניים כחלק מרכזי מן הסיפור הישראלי. השירים, האלבומים, שיתופי הפעולה והמפגש הישיר שלה עם קהלים העניקו לה מקום ייחודי בחיי התרבות של ישראל ובזיכרון של דורות מאזינים. משום כך, מורשת (Moreshet) ו־Moreshet.com מציגים את סיפור חייה כחלק מן הארכיון של אנשים שעיצבו בפועל את התרבות הישראלית ואת הקשרים שבין ישראל, יהדות התפוצות והעולם הרחב.