מאיר נוביק

ביוגרפיה

נוביק נולד ב-15 במאי 1914 בוורשה שבפולין ובשנת 1936 עלה לארץ ישראל. בראשית דרכו בארץ עבד כמורה לחינוך גופני והיה מדריך במסגרת תנועת "הפועל". בשנת 1937 ייסד את סניף התנועה בנתניה ושם החל לפעול במסגרת "ההגנה".

לאחר הכשרתו בקורסים לפיקוד ומודיעין התמנה למפקד "ההגנה" בעמק חפר. פעילותו נעשתה במחתרת, תוך התגייסותו למשטרת היישובים העבריים. בתקופה זו היה פעיל גם במוסד לעלייה ב' ומאוחר יותר התמנה לאחראי שירות ידיעות מאזור חיפה ועד רמת גן. בעקבות מאסרו בשבת השחורה התפטר משירותו במשטרה, אך המשיך לפעול במסגרת "ההגנה". בין השאר היה מפעילם מטעם הש"י של שני הסרג'נטים שנחטפו ונתלו על ידי האצ"ל.

לאחר הקמת מדינת ישראל שירת בצה"ל והיה מראשוני שירות הביטחון הכללי. ב-1949 נשלח למשימות ריגול בארצות הברית. במהלך שנות החמישים עבר למשטרת ישראל, בה שימש ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בדרגת סגן ניצב. בשנת 1959 מונה לראש מחלקת הדרכה ועמד בראשה שנים ארוכות בדרגת ניצב משנה. במקביל לתפקידו במחלקת ההדרכה, בשנים 1964–1965 חזר למחלקה לתפקידים מיוחדים ועמד בראשה כממלא מקומו של אהרן שלוש בתקופת לימודיו. בהמשך שירותו שימש ראש אגף ארגון במשטרה. סיים שירותו בדרגת ניצב.

לאחר שחרורו היה ממונה על ארגון ויחסי הציבור של מוזיאון ארץ ישראל.

ב-1998 זכה לאות יקיר העיר רמת גן. בשנת 2005 חתם על עצומת בכירי מערכת הביטחון התומכת בתוכנית ההתנתקות.

בנו, ד"ר נמרוד נוביק, היה יועצו המדיני של שמעון פרס בין השנים 1984–1990.