יצחק מאיר אלתר

קורות חייו

נולד לרב ישראל רוטנברג ולאשתו השנייה חיה שרה, בעיירה מגנישוב, פולין. אביו היה רב המקום ובן למשפחת רבנים המיוחסת למהר"ם מרוטנבורג. רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו לשם "אלתר" בגלל החשד להשתתפותו במרד נובמבר. משום כך גם נמנע מינויו כרב בוורשה בשנת 1843, והוא מונה רק ב-1852.

בצעירותו נחשב הרב יצחק מאיר ל"עילוי מוורשה", למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק, ואחר כך התקרב לרבי ישראל מקוז'ניץ, רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי מנחם מנדל מקוצק. בשבע שנותיו האחרונות, לאחר מות רבי מנחם מנדל מקוצק, עבר לעיירה גורה-קלאווריה הסמוכה לוורשה, שם הקים את חסידות גור הקרויה על שם העיר. נישא לפייגא בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק). היו לו שלושה עשר ילדים שכמעט כולם חוץ מבתו אסתר מתו עליו בחייו. בנו הבכור רבי אברהם מרדכי היה מגדולי חסידי קוצק ואף נהיה מחותן עם הרבי. בנו של הרבי, רבי בנימין מקוצק נהיה חתנו. גידל את נכדו רבי יהודה ליב, בעל ה"שפת אמת", שהיה לאדמו"ר ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו צענא פעסיל, רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן, בעל ה"שפתי צדיק", שנלקח כחתן אצל דודו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות בפילץ. היה מגדולי הפוסקים בדורו עד שרבי מנחם מנדל מקוצק השווה אותו לש"ך.

גזירת הלבוש

בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר כעסקן, שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים. בימי גזירת הלבוש של המושל איוואן פסקביץ' (החל מ-1846), שכפה על היהודים להמיר את ביגודם המסורתי, היה שותף לקו המתון שאחזו בו כמעט כל רבני פולין, וחתם ב-1849 על קריאה לציית להוראות הממשל. בפועל, הצו התמסמס מאחר שהיה בלתי-ניתן לאכיפה, והיהודים ניצלו את האפשרות לבחור בלבוש רוסי שהיה חריג דיו בסביבה הפולנית וקרוב לסגנונם המסורתי. מאוחר הרבה יותר הופץ סיפור לפיו נאסר ב-1851 בשל סירוב להיענות לדרישות המושל ושוחרר לאחר הפגנות רחוב המוניות שהביאו גם לביטול הפקודה; מאחר שמאורע כזה לא מופיע כלל ברשומות והצו נותר על כנו וחודש ב-1853, הסיק ההיסטוריון גלן דיינר שמדובר בבדותא. מנגד, אחרים גורסים שהוא היה שותף לעמדת רבי אברהם לנדא מטשכנוב שהתנגד לגזירה והגדיר אותה כשעת השמד שעליה חל הדין ייהרג ואל יעבור.

היה נשיא קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין, ועשה רבות למען תושבי ארץ ישראל. העריך מאוד את הלימוד בעיון, אך לא זנח את הבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים מן התלמוד בעל פה.

נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, בעיר גור שבפולין, ונקבר באהל בבית הקברות המקומי, לימים נקבר לצדו נכדו השפת אמת האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות גור.

על שמו נוסדה ישיבת חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב.

משפחתו

רבי יצחר מאיר אלתר מיוחס מצד אביו למשפחת רוטנברג, צאצאי מהר"ם מרוטנבורג.

כמאה שנים לאחר פטירתו, נלקטו מאמריו על התורה, ויצאו לאור בשם "חידושי הרי"מ עה"ת". בשנת תש"ע נערכו מחדש דברי תורתו בשני כרכים מורחבים בשם "ליקוטי הרי"מ".