יוסף מילוא

ביוגרפיה

מילוא נולד בשם יוסף פָּסוֹבסקי בפראג שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (לאחר מלחמת העולם הראשונה בירת צ'כוסלובקיה), בנם של חיה לבית צקנדורף וגבריאל ריכרד פסובסקי, מהנדס בניין, מבוני תל אביב הקטנה בשנות ה-20 והיו"ר-המייסד של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, שהתיישבה בתל אביב. ב-1929 שבה המשפחה לפראג, וכעבור כחמש שנים חזרה לארץ. בשנת 1934 סיים את לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה תל אביב. נשא את ימימה, בתה של שושנה פרסיץ.

את ראשית צעדיו על הבמה עשה בלהקה דרמטית של ה"מכבי" בחיפה. ב-1939 פגש אביו, שכיהן כיו"ר ארגון עולי צ'כוסלובקיה בארץ, את ד"ר פאול לוי, שהצליח להבריח מצ'כוסלובקיה את תיאטרון המריונטות שלו לפני הפלישה הגרמנית. הלה חיפש אדם שיפעיל את המריונטות, ופסובסקי הציע את בנו יוסף. מילוא שימש קריין-יחיד ועורך אמנותי ב"להקת העץ" של לוי, ובה הכיר מקרוב בעיות של בימוי, היגוי וקריינות. הוא השתתף ב"המטאטא" במשך כשנתיים, ובשנת 1944 ייסד ביחד עם אחרים, בהם אשתו ימימה מילוא, להקת תיאטרון שהפכה לימים להיות התיאטרון הקאמרי.

היה במאי יחיד כמעט של תיאטרון הקאמרי במשך חמש השנים הראשונות להקמתו. משכך, ביים מחצית מחזותיו, עשרים וחמישה במספר.

בשנות ה-50 שימש כבמאי אורח ב"שאושפילהאוס" בציריך, שבו ביים את "מותו של סוכן" של ארתור מילר ואת "ז'אן ד'ארק" של ג'ורג' ברנרד שו.

ב-1961 ייסד את תיאטרון חיפה. באותה תקופה הוצע לו להקים את תיאטרון הטכניון, שהיה אמור להתקיים באולם צ'רצ'יל, אך הוא סירב. בשנות הששים יוסף מילוא העביר הרצאות מרתקות על תיאטרון וקולנוע במסגרת המקצועות ההומניים שניתנו בטכניון בחיפה.

בשנת 1967 ביים את סרטו היחיד, "הוא הלך בשדות", על פי סיפור מאת משה שמיר, בכיכובם של אסי דיין ואיריס יטבת. הוא שיחק בסרט כאביו של אורי (אסי דיין). הסרט היה לאירוע גדול בשעתו, אך המבקרים היו חלוקים באשר לאיכותו. בראשית שנות התשעים בלט מילוא בתפקיד מרגש בסרטו של איתן גרין "עד סוף הלילה", ובו שוב גילם את אביו של אסי דיין, כפי שעשה בסרטו שלו - "הוא הלך בשדות".

בשנת 1968 זכה בפרס ישראל על פועלו בתחום התיאטרון.

מילוא שיחק בתפקיד הראשי בסרטו המצליח של איתן גרין "עד סוף הלילה", מ-1984, בו גילם מהגר תלוש, נוצרי, שאינו מתאקלם בחברה בה הוא חי למעלה משלושים שנה, בעוד שאסי דיין המגלם את בנו הוא צבר טיפוסי, שהקריירה הצבאית המבטיחה שלו נקטעה בעודה באיבה בגלל מחדל שביצע בלבנון, והוא מתגלגל לחיי הלילה הסהרוריים של תל אביב במסע הזוי של אלכוהול, אלימות, פשע ובגידות.

מעט לפני מותו, בשנת 1996, השתתף בעונה הרביעית והאחרונה של סדרת הטלוויזיה המצליחה לנוער "עניין של זמן", בתפקיד פנחס, סבו של עידו מרקוביץ'.

בשנת 1981 נפטרה גרושתו ימימה. בערוב ימיו נשא את אביטל מילוא הצעירה ממנו בעשרות שנים. הניח אחריו את בתו היחידה, הציירת אורנה מילוא, ונכדה, ימימה.

הנצחתו

התיאטרון הקאמרי מחלק פרס שנתי לזכרו, המוענק לבמאי המצטיין. החל מינואר 2009 האולם הגדול של תיאטרון הקאמרי נקרא על שמו. זהו אולם התיאטרון השני בישראל שקרוי על שמו של מילוא. קדם לו האולם הגדול של תיאטרון חיפה.