יובל שרלו

ביוגרפיה

נולד בהרצליה פיתוח להורים יהודים אמריקאים שעלו לישראל בשנת תש"ט (1949). הוא למד בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר'. את השכלתו התורנית רכש בישיבת הר עציון. בצבא שירת כקצין שריון והגיע לדרגת רב-סרן בתפקיד מפקד יחידת עורב. אחרי שסיים את לימודיו בישיבה הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם שפירא. לאחר מכן שימש כמורה בקיבוץ טירת צבי ובמשך שלוש שנים לימד בבית הספר השיתופי של קיבוצי עמק בית שאן (שק"ד) ובמדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב.

בשנת תשמ"ה (1985) עזב את טירת צבי ועבר לרמת הגולן, ושם כיהן כר"מ בישיבת הגולן שבחספין. בשנים אלו החל הרב שרלו לפרסם מאמרים ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות", והחל לעלות לתודעה הציבורית. לאחר רצח רבין היה הרב שרלו ממקימי עמותת צהר, שמטרתה לקחת חלק בעיצוב דמותה הציבורית של מדינת ישראל ולהביא לגישור בין העולם הדתי והעולם החילוני. כמו כן היה מחברי קבוצת "שחרית", קבוצת אישי ציבור דתיים וחילוניים - ביניהם ירון לונדון, אמנון דנקנר ומוטי שקלאר, שקיימה מפגשי לימוד משותפים. בשנת תשנ"ו (1996) הוציא את ספרו הראשון, "וארשתיך לי לעולם", העוסק בדמותו של האדם מישראל בתקופת תחייה לאומית, בהתבסס על משנתו של הראי"ה קוק. הספר זכה בפרס היצירה מטעם משרד החינוך. בתקופה זו שימש גם כר"מ בישיבת ההסדר קריית שמונה שבה לימד את התורה לפי שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר וכן העביר שיעורים בנביאים.

בשנת תשנ"ח (1998) החליט שרלו להקים ישיבת הסדר, תוך מתן דגש על מיקומה - באזור המרכז דווקא. אחת הסיבות לכך הייתה:

ההערכה כי קו החזית של מדינת ישראל נודד מיש"ע ומהגולן אל מרכז הארץ, קשה להפריז בתיאור הישיבות כמנוף חשוב ביותר להתיישבות בכל שטחי ארץ ישראל. השינוי ההיסטורי שהובילה הציונות הדתית ביחס לארץ ישראל כולה הוזן לא מעט על ידי הישיבות. התפתחותן של הישיבות באזורי הפיתוח מלמדת על הפניית מאמץ לכיוונים נוספים. הישיבות מזינות מהלך של מעורבות חברתית, וגורמות לריבוי המצטרפים לעיירות הפיתוח. כיוונים אלו מלמדים כי הישיבות הן מקור אנרגיה שבכוחו להשפיע על המתרחש בארץ ישראל. יש להעריך מחדש היכן מצויים הנושאים הבוערים של החברה הישראלית, ולמקם שם את הישיבות.

באלול תשנ"ח עבר לפתח תקווה והקים יחד עם הרב דוד סתיו והרב שי פירון את ישיבת אורות שאול, שבראשה הוא עומד עד היום. במשך כמה שנים אף כיהן כרב בית הכנסת "נצח שלמה" בכפר גנים בפתח תקווה.

בשנת 2001 החל שרלו, בעקבות פניית אנשי הפורטל הדתי "מורשת", להשיב על שאלות הגולשים בנושאי הלכה והשקפה. עד מהרה הפך לאחד הרבנים הנשאלים ביותר באינטרנט, ובאתרים "מורשת" ו"כיפה" מוצגות למעלה מ-65,000 תשובות שלו. בין השאר עסק הרב שרלו בתשובותיו בנושאים רגישים כגון יציאה בשאלה, מיניות, הומוסקסואליות אצל דתיים ואלימות במשפחה, לצד נושאים ציבוריים כגון סירוב פקודה, דמותה האידיאלית של מדינה דתית מתוקנת, וחזונה של הציונות הדתית. התשובות קצרות ובדרך כלל אינן מופיעות עם מקורות הלכתיים, מה שגרר ביקורות רבות ואף החל להעסיק את עולם המחקר. בשנת 2002 הוציא בהוצאת ישיבת פתח תקווה ספר ראשון המכנס מבחר תשובות שענה באינטרנט: "רשו"ת הרבים". בהמשך יצאו לאור הספרים: "רשו"ת היחיד" (2003), "רשו"ת הציבור" (2005) ו"רשו"ת להחמיר" (2007).

מלבד השו"ת באינטרנט, הרב שרלו כותב מידי שבת בעלון פרשת השבוע "שבתון". הוא אף חבר מליאת בני עקיבא וישב בוועדה הציבורית לבחירת נציגי רשימת הבית היהודי לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009. בשנת 2006 היה מועמד לכהונת הרב הצבאי הראשי.

בשנים האחרונות החל הרב שרלו בפעילות ציבורית בתחום האתיקה, והוא חבר ועדת הלסינקי לאישור ניסויים בבני אדם, ועדת סל הבריאות ובנשיאות מועצת העיתונות. חלק ממשנתו בתחום האתיקה וזיקתה ליהדות פרסם הרב שרלו בספרו ההגותי "בצלמו", שיצא בשנת 2009. בשנת 2015 ייסד הרב שרלו את תחום האתיקה בארגון רבני צוהר ועומד בראשו. לצד עמידתו בראש ישיבת אורות שאול, לימד הרב שרלו שיעור בנושא "מחלוקות רבניות בציונות הדתית" במדרשת מגדל עוז, שיעור שבועי באגרות הראי"ה בישיבת הר עציון, וקורס מבוא למשנת הרב קוק ב"אסכולות", בית הספר ללימודי המשך של האוניברסיטה הפתוחה. הרב שרלו מופיע בתדירות גבוהה בתקשורת, בעיקר בתוכניות רדיו שונות, באתר ynet ובפורטל הדתי "כיפה". כותב טור שבועי בעלון השבת שבתון.

תורת ארץ ישראל

המושג של "תורת ארץ ישראל" תופס מקום מרכזי בהגותו של הרב שרלו, אשר בעקבות דבריו של הראי"ה קוק בנושא פיתח את זאת ככינוי לסוג של התחדשות הלכתית. לדבריו, בארץ ישראל אין לפסוק הלכה רק בעזרת כלים פנים הלכתיים, והבירור ההלכתי יעשה גם על פי 'רוח החוק', שיתברר בלימוד האגדה והנסתר, ויושפע ממוסר הנביאים. הרב שרלו קורא לשאוף לקראת מערכת הלכתית שאיננה נוקשה כמו המערכת הגלותית, אלא היא דינמית ומותאמת אישית, ומנוסחת כהנחיות בעלות אופן כללי ולא ככללים חתוכים. המושג "תורת ארץ ישראל" הוסבר על ידי הרב שרלו באופן נרחב בספרו "תורת ארץ ישראל".

יישוב ארץ ישראל

עמדת הרב שרלו היא שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה דוחה פיקוח נפש בכל מחיר, אולם הוא סבור שנקודת המוצא בכל דיון לגבי גבולותיה של ישראל צריכה להיות המחויבות לארץ ישראל. משום כך, הוא התנגד לתוכנית ההתנתקות שלא הכילה לדעתו עיקרון זה, ובנוסף נעשתה כנגד רצון העם ומתוך חוסר דאגה למתיישבים. עם זאת, הוא שלל כל סוג של התנגדות אלימה לתוכנית וכן סרבנות של חיילי צה"ל וקרא לתלמידיו להשתתף רק בהפגנות ובפעילות הסברה, מתוך הבנה שהמטרה אינה ארץ ישראל לבד, אלא "הברית המשולשת של עם ישראל, ארץ ישראל והתורה".

עם זאת, בכינוס באפרת בפברואר 2010 אמר כי "אם מדינת ישראל תעשה חס וחלילה פעולת נסיגה, ופעולת הנסיגה תיעשה באותה דרך של הפקרת היישובים, אני רואה בזה עילה חד משמעית לסירוב".

הרב שרלו גינה פעמים רבות את פעולות "תג מחיר" המכוונת כנגד ערבים חפים מפשע. לדבריו, פעילות כזאת "פוגעת בכל מה שחשוב לנו, במוסר, בהלכה, באמונה ומדינת ישראל, אין לו שום תועלת ושום הצדקה. הוא לא משיג אף הישג".

ב-2021, במהלך המהומות בערים המערובות תמך הרב שרלו במעסיקים שפיטרו עובדים ערבים ששבתו כהזדהות עם הטרור הפלסטיני. בשל היותה "הזדהות אקטיבית עם אויבי המדינה והלוחמים להשמדתה" בהמשך תמך בעיקרון שהביעו עובדי חברת החשמל שהכריזו שלא יתקנו את קווי רשת החשמל לעזה כל עוד לא הושבו גופות החטופים הדר גולדין, אורון שאול ואברה מנגיסטו, המוחזקים בידי חמאס. אך סייג - שזהו תפקידה של המדינה ולא של העובדים כאזרחים פרטיים.

צניעות

הרב שרלו הוא אחד מנושאי הדגל המרכזיים בציבור הדתי לאומי של קיום חברה מעורבת של גברים ונשים. לשיטתו, החברה הרצויה לכתחילה היא "חברה צנועה מעורבת". הוא סבור כי העיסוק המופרז בנושאי צניעות גורם לדחיקת נושאים חשובים אחרים כמו שמירת מצוות, גמילות חסדים, צדק חברתי, הקפדה בענייני לשון הרע ועוד, ובאופן פרדוקסלי מביא פעמים רבות דווקא למצב של חוסר צניעות בשל העיסוק האובססיבי בנושא זה. שיטתו מוצגת בחוברת הנקראת חברה שלמה (בהוצאת "נאמני תורה ועבודה") והיא חוברה יחד עם תלמידו רן חורי.

ביקורת

בשנת 2000 פרסם הרב שרלו מאמר בקובץ כתנות אור בשם "אשר בנו שתיהן את בית ישראל", העוסק ביחסים שבין לאה, רחל ויעקב. במאמר הציע הרב שרלו פרשנות לסיפור גנבת רחל את התרפים של אביה, לבן, לפיה ייתכן כי רחל אף היא "הייתה נגועה בעבודת אלילים". בעקבות המאמר הורה ראש ישיבת שבי חברון הרב משה בלייכר להוציא את ספריו של הרב שרלו מבית המדרש. בעקבות כך החלה התכתבות בין הרב שרלו לבין תלמידו של הרב בלייכר, יאיר הלוי, שפעל בשליחות רבו. מקרה זה היה אחד הגורמים לפולמוס הקרוי "תנ"ך בגובה העיניים", שהרב שרלו היה אחד המעורבים בו, אם כי מעולם לא השתמש בביטוי זה. פולמוס זה עסק ביחס הראוי לדמויות תנ"כיות ובמידת הלגיטימציה לביקורת עליהן.

בעקבות פסיקות הלכתיות של הרב שרלו החורגות מהמקובל בקרב פוסקים אורתודוקסים, ובהן עידוד קיום חברה מעורבת והיתרו לרווקה בגיל מבוגר ללדת ילד מחוץ לנישואין, הוא ספג ביקורות מרבנים מהזרם הדתי לאומי והחרדי לאומי, כגון הרב אברהם שפירא, הרב יהושע שפירא, הרב שמואל אליהו, ואחרים. כמו כן היו שביקרו את עיסוקו הפומבי והליברלי בנושאים רגישים ושנויים במחלוקת, כגון הומואים דתיים ומצוקתם הנפשית והמינית של רווקים ורווקות דתיים בוגרים.

על ספרו 'שו"ת ההתנתקות' כתב פרופ' דוד הנשקה מאמר ביקורת מקיף באקדמות: "על ההתנתקות מן האנושיות".

ספריו

חלק מספרי הרב שרלו נגישים לקריאה באינטרנט.

חיים אישיים

הרב שרלו מתגורר בתרום, נשוי לד"ר סמדר שרלו, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן (נכדתו של הרב יהושע קניאל). לזוג שבעה ילדים. באוקטובר 2021 הוכרז כי בנו, הרב אלחנן שרלו, יכהן כראש ישיבת עתניאל החל מקיץ 2022.

שיעורים ושו"ת:

כתבות וראיונות:

ממאמריו: