חיים קניבסקי

הרב קניבסקי היה מפורסם אף מחוץ למגזר החרדי ורבים הגיעו לקבל את ברכתו ועצתו.

מאז פטירת הרב אהרן יהודה ליב שטינמן בשנת 2017 ועד לפטירתו היה אחד משני מנהיגי הציבור הליטאי (לצד הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז'). השתתף בכמה מישיבות מועצת גדולי התורה של דגל התורה, אף שלא היה חבר בה.

תולדותיו

נולד בפינסק, אז בפולין, בנם הבכור של הרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קניבסקי. בא' בניסן תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו, החזון איש. מאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זכרון מאיר עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" וכן למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס[דרוש מקור]. בגיל עשר החל ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ שהחל למסור שיעורים בישיבה. לאחר שש שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת בית יוסף, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ. בשנתו הראשונה שם, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד הבבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב אלעזר מנחם מן שך, שכיהן כר"מ בישיבה, וכן שמע שיעורים מהרב אליהו דושניצר, שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מהרב יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת אז למד תורה מדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד, שמונה למפקדם, הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות.

בז' בכסלו תשי"ב (דצמבר 1951) נשא לאישה את בת שבע אסתר, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. השדכנים היו הרב בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים, והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר "מרא דכולא תלמודא". בסידור הקידושין כובד רבי ראובן כץ. בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות הרב נסים קרליץ, הרב עמרם זקס והרב דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולם. בהמשך עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת הרב פנחס שרייבר. בבני ברק החל ללמוד בכולל "עטרת יוסף", שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים.

בסוף שנות השבעים ערך את פירוש 'תבונה' על התלמוד הירושלמי לרב יצחק אייזיק קרסילשציקוב.

בתום השבעה לפטירת אביו, באב תשמ"ה (1985), הספיד הרב שך את האב בהיכל ישיבת פוניבז' ואמר כי "הניח בן כמותו".

על אף היותו רב ליטאי פנו אליו רבים לקבלת ברכה (דבר המקובל בעיקר אצל אדמו"רים חסידיים). ברכותיו יוצאות דופן בקיצורן. הוא נהג להשתמש במילים "ברכה והצלחה", ובאמצע העשור השני של המאה ה-21 אף החל להשתמש בראשי התיבות "בו"ה", כדי לקצר את משך זמן הברכה. בקמפיינים שונים, למשל לאיסוף תרומות או לחיסון, שימש שמו לעידוד ההיענות לקמפיין בתמורה לברכת הרב. יש המספרים על הנסים שמחוללת ברכת הרב.

הרב קניבסקי היה חבר בוועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.

מותו

הרב קניבסקי נפטר בביתו בערב שבת ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב 18 במרץ 2022. הלוויית הרב חיים קניבסקי נערכה בי"ז באדר ב' ה'תשפ"ב.

סדר לימודו

הרב קניבסקי נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו התבססה על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו הקנתה לו בציבור החרדי את התואר "מרן שר התורה".

לרב קניבסקי היה מחזור לימוד שעליו הקפיד משנות העשרים לחייו וכינה אותו "החובות". הוא הקדיש ללימוד זה בעיקר את שעות הלילה, מחצות ועד להנץ החמה. הלימוד כלל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נ"ך וזוהר. מדי יום למד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) למד את התלמוד הירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך למד עם נושאי כליהם בהספק של כחמישה דפים ביום (בעימוד של דפוס וילנה). בימי שישי היה מוסיף ללימוד שניים מקרא ואחד תרגום את מדרשי ההלכה הקשורים לפרשת השבוע לצד פרשני המקרא מהראשונים.

נהג לסיים מדי שנה את התלמוד כולו. במעמד הסיום השתתף קהל רב. זמן הסיום נקבע לערב פסח על מנת לקיים סעודת מצווה בשל תענית הבכורות המוטלת עליו. בשנה מעוברת, שבה פוחת העומס של הספק לימודו, ניצל את חודש העיבור לחיבור ספר תורני חדש. בחיי אביו נהג להוסיף לשמו בפתח הספר את התואר הרב, אך לאחר פטירת אביו חדל מכך.

במהלך השנים למד את התלמוד הבבלי והירושלמי עם מספר חברותות, בהם הרב אלעזר צדוק טורצין (עמו הוציא את ספרו "שונה הלכות"), הרב חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמידט והרב גדליה נדל. בשנים האחרונות לחייו למד בעיקר בעצמו. את התלמוד הבבלי למד עם בנו הרב יצחק שאול.

הרב קניבסקי לא מסר שיעורים או שיחות למעט שלוש פעמים בשנה. בימי פטירת החזון איש ואביו מסר שיעור תורני על פי דרך לימודם בבית הכנסת לדרמן, וביום פטירת הרב שך מסר שיעור משניות בביתו.

אלפי מכתבי שאלות נשלחו אליו מדי שנה, בכל תחומי העניין התורניים. תשובותיו בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. לא אחת התבטא שמחמת כתיבת התשובות לשאלות הרבות התעכב בכתיבת ספריו.

מעורבותו הציבורית של הרב קניבסקי החלה בעת הקמת מפלגת "דגל התורה" ב-1988. הרב שך ביקש ממנו להופיע לצידו בכינוס יסוד המפלגה בבנייני האומה וצירף אותו עמו בנסיעתו לכינוס בירושלים. בכינוס בחירות שנערך לאחר מכן ביקש הרב שך שיביאו את הרב קניבסקי מביתו ורק לאחר מכן עלה לנאום כשהוא הקדיש חלק מנאומו לחלוק לו שבחים ולהדגיש את החובה לציית להוראותיו, ובין היתר אמר עליו כי "הוא הכי גדול ממה שיש לנו בעולם".

בעת הקמת מועצת גדולי התורה של "דגל התורה" התבקש הרב קניבסקי להצטרף למועצה. לאחר שסירב הורה הרב שך לצרפו לצד חמיו הרב אלישיב כ"חבר בעל דעה", שיש להתחשב בדעתו אף אם לא השתתף בישיבות מועצת גדולי התורה.

בתקופת מעורבות ישראל במלחמת המפרץ, הובטח בשמו שבבני ברק לא יפלו טילים, בהסתמכו על אמירה דומה של דודו החזון איש. הבטחה דומה פורסמה בשמו בעת מבצע עמוד ענן.

פסק שאין לתת קרקע לגוי בארץ ישראל: "הננו לגלות בזה דעתנו דעת תורה שאסור למכור קרקע או בית בארץ ישראל לגוי אפילו שאינו עובד עבודה זרה או לישמעאלי אפילו במקום הפסד גדול ושעת הדחק, שדעת כל הראשונים שאסור למכור קרקע בארץ ישראל לגוי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח".

ב-2013, כאשר מפלגת "בני תורה" התמודדה בבחירות לרשויות המקומיות בשלוש ערים מול "דגל התורה", השתתף בישיבת המועצה כדי להביע את תמיכתו הפומבית ב"דגל התורה". באותה תקופה התבטא בחריפות נגד התומכים והמצביעים למפלגת "בני תורה" וכינה אותם "ריקים ופוחזים בעלי מחלוקת". לאחר הבחירות הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי "בני תורה" במוסדות החינוך ובקהילות.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא תמך במהלכיו של הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בהנהגת הציבור. בימי חוליו האחרון של הרב אלישיב פורסם ב"יתד נאמן" מכתב בכתב ידו של הרב קניבסקי, שבו כתב: ”הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה“.

לאחר פטירת הרב שטינמן בדצמבר 2017 גברה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור החרדי ליטאי הקשור ב"דגל התורה". לצידו בהנהגה עמד הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז' העומד בראש מועצת גדולי התורה של המפלגה. לאחר אדר תשע"ח הוא כונה ב"יתד נאמן" "רשכבה"ג". באוקטובר 2018, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, השתתף שוב בישיבת מועצת גדולי התורה.

הרב קניבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה רבים, בהם עטרת שלמה, יששכר באהליך, קופת העיר, ועד הרבנים לענייני צדקה, לב לאחים ובד"ץ שארית ישראל. הוא קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה וברכה בתחומים שונים.

בראשית התפרצות נגיף הקורונה בישראל (מרץ 2020) ואל מול הוראת משרד הבריאות לסגור את כלל מוסדות החינוך, הורה הרב חיים קניבסקי להשאיר את הישיבות ותלמודי התורה פתוחים, בנימוק שביטול תורה מסוכן יותר. עם זאת, כעשרה ימים מאוחר יותר, כאשר התפשטה המגפה, ענה בתשובתו למכתב שו"ת כי מי שמזלזל בהוראות הרפואה מוגדר כרודף.

בגל המגפה השני (אוקטובר 2020) פורסם בשם הרב קניבסקי כי יש לפתוח את תלמודי התורה בניגוד להנחיות הממשלה, שאסרו על כך.

ביוני 2021 קרא לכולם להתחסן נגד נגיף הקורונה, כולל גילאי 12–15.

הרב חיים קניבסקי היה נשוי לרבנית בת-שבע קניבסקי, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב, שנפטרה בשנת תשע"ב (2011), ואב לשמונה ילדים - חמש בנות ושלושה בנים. שניים מגיסיו הם הרב יצחק זילברשטיין והרב עזריאל אוירבך.

בנותיו ובניו:

מוסר

אורחות יושר - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים.

הרב קניבסקי הרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים. התשובות בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות בלבד. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. בין הספרים הבולטים המוקדשים לתשובותיו:

בשנת תשע"ב יצא ספר בשם "מאחורי הפרגוד" ובו דברי תורה ואמרות בנושאים שונים, ממנו ומהרב שטיינמן.

בנוסף, מדי שבוע יצא[דרושה הבהרה]עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.

הרב קניבסקי נהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).