הקיץ של אביה (סרט)

הקיץ של אביה הוא סרט קולנוע ישראלי, משנת 1988, בבימויו של אלי כהן. הסרט מבוסס על ספר בעל שם זהה שכתבה גילה אלמגור, אך עם שינויים מהסיפור המקורי. הספר מבוסס על סיפור ילדותה של אלמגור, שגם כתבה את התסריט לסרט, הפיקה אותו ושיחקה בו תפקיד ראשי בתור אמהּ. הסרט צולם בשכונת כפר אברהם בפתח תקווה.

The Summer of Aviya

"הקיץ של אביה" מכר כ-200,000 כרטיסים בבתי-הקולנוע בישראל. בשנת 1994 יצא סרט המבוסס על ספר ההמשך, הנקרא "עץ הדומים תפוס".

הפקה

בדצמבר 1985 יצא לאור ספרה של אלמגור "הקיץ של אביה", ושנה אחר כך החלה לעבוד על התסריט לסרט המבוסס על הסרט, בשיתוף עם חיים בוזגלו. כתיבתה של גרסה ראשונה של התסריט הסתיימה בפברואר 1987, ואלמגור החלה לחפש מימון להפקת הסרט, במאי וילדה שתככב בתפקיד הראשי. באוגוסט קיבל התסריט מימון מהקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים. אלמגור בחנה כמעט 2,000 ילדים, לפני שבחרה בקאיפו כהן לתפקיד הראשי. באפריל 1988 החלו צילומי הסרט בתקציב של 350,000 דולר. חלק מהתקציב התקבל מ"קרן וורנר" של חברת האחים וורנר, לתמיכה בסרטים ישראלים.

עלילה

אביה הוא שמה של ילדה בת 10, יתומה מאב, החיה בפנימייה. היא ואמא שלה הן משפחה חד-הורית. שם האם הניה והיא ניצולת השואה, חולה בנפשה, המאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951, להפתעתה של אביה, מגיעה אמהּ לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה שהשיער של בתה מלא כינים. אחרי שהן חוזרות הביתה לפתח תקווה, אמהּ מספרת את אביה כדי לבער את נגע הכינים שהתגלה בשערה. הקרחת שיצרה האם, היא מושא לעג של הילדים במושבה.

גם הניה היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה "פרטיזונכה" ו"משוגעת". אביה לא מאמינה שאבא שלה מת. יום אחד בא למושבה אדם בשם מקס גנץ. אביה, המוצאת דמיון בינו לבין אבא שלה המנוח המופיע בתמונה, ומדמיינת לעצמה שהוא אבא שלה.

אביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מאיה אברמסון, אך מאחר שאין לה בגדים יפים, מאיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מאיה ואת אימה רות אברמסון ולאחר שרות שופכת עליה דלי מים, זורקת אביה אבן, פוגעת בפניה של מאיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת את מאיה בבית החולים, מביאה לה פרחים ומבקשת ממנה סליחה, וזו סולחת לה. אביה מגלה לה שגנץ הוא אבא שלה. שתיהן מבטיחות זו לזו, לא לחשוף סודותיהן בפני אחרים.

במסיבה שעורכת רות אברמסון לכבוד החלמתה של מאיה, בוגדת מאיה באמון שנתנה בה אביה ומספרת לאימה שגנץ הוא אבא של אביה. רות מספרת זאת ללנה, אשתו של מקס גנץ. מקס, שמגלה מלנה את השקר לפיו הוא הבעל של הניה ואבא של אביה, כועס על אביה וקורא לה "ילדה רעה".

בסוף הסרט, חוטפת הניה התמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. מאיה דופקת על דלת ביתה של אביה, שכועסת עליה על כי גילתה את הסוד. היא מבקשת ממנה שתפתח לה, אך לשווא. אביה מבינה שהיא יתומה מלידה. היא אומרת לדודתה אליס שאבא שלה מת ושהיא לא רוצה לדבר עליו יותר. אביה חוזרת בסוף הסרט לפנימייה.

פרסים

הסרט השתתף בשורה של פסטיבלי קולנוע בינלאומיים, ביניהם פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, וזכה במספר פרסים:

הסרט היה נציג ישראל לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אך לא נבחר לתחרות.

בתרבות הישראלית

מתוך הסרט הוטבע מטבע לשון "מימולדת לאביה", ככינוי למסיבת יום הולדת שאיש מן המוזמנים לא מגיע אליה, כשם הסצנה המפורסמת בה איש אינו מגיע ליום ההולדת של אביה.