הטלוויזיה החינוכית הישראלית

מתחם הטלוויזיה החינוכית שכן ברחוב קלאוזנר 14 ברמת אביב, בצמוד למרכז לטכנולוגיה חינוכית, קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ולאוניברסיטת תל אביב.

בעשור השני של המאה ה-21, הטלוויזיה החינוכית הפיקה מספר רב של תוכניות בשלל נושאים שונים לקבוצות גילאים שונות, שהעיקרית בהן היא ילדים ובני נוער, והם הופצו הן בערוצי הטלוויזיה, באתר האינטרנט של החינוכית ובפלטפורמות אינטרנטיות נוספות.

חוק השידור הציבורי הישראלי קבע כי החינוכית תיסגר כ-15 חודשים לאחר העלייה לשידור של התאגיד, ושידורי הטלוויזיה הסתיימו ב-14 באוגוסט 2018. החוק הורה על הפעלת ערוץ "כאן חינוכית" במסגרת התאגיד כתחליף לשידורי הטח"י וערוץ 23 בפרט, ותכניו מיועדים לילדים ולנוער. בכך נסתם הגולל על שידורי החינוכית לאחר שהצעת החוק של חבר הכנסת יוסי יונה לביטול סגירת החינוכית נדחתה במליאת הכנסת ללא דיון. ב-2021, "כאן חינוכית" עברה לשדר באפיק 80, בהתאם לבקשה שאושרה על ידי מועצת הכבלים והלוויין, במטרה להיות כחלק משדרת הערוצים לילדים ולנוער.

הקמה

הערוץ החל לשדר ב-24 במרץ 1966 ונקרא בשם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית". השידורים נפתחו בשיעור מתמטיקה. בטקס הפתיחה השתתף ראש הממשלה, לוי אשכול.

מאוחר יותר, שם הערוץ שונה ל"המרכז לטלוויזיה לימודית". התוכנית הראשונה הייתה "תחושת המספר והכמות", בהנחיית שלומית דקל, ובהמשך הופקו תוכניות נוספות, כאשר קהל היעד של השידורים היה תלמידים מגן הילדים ועד לבית הספר התיכון. הערוץ שידר חומר לימודי בתחומים כגון מתמטיקה ואנגלית, כמו גם בתחומי העשרה שונים, ומנחי התוכניות היו מורים שעברו הכשרה להנחיית משדרי טלוויזיה.

בבסיס הקמת הטלוויזיה החינוכית עמד הרצון להפעיל טלוויזיה בישראל, תוך התגברות על ההתנגדות למדיום זה, שנחשב לשלילי ומזיק. התחנה, שהוקמה בידי קרן משפחת רוטשילד, הועברה כעבור שנה לידי משרד החינוך. מאז, היא מופעלת כיחידה במסגרת המשרד ותקציבה מגיע ממשרד החינוך ומתשדירי חסות המשודרים בין התוכניות. אף על פי שהחינוכית שידרה שנים רבות יחד עם הערוץ הראשון באותו האפיק, החינוכית לא זכתה לקבל נתח מתשלומי אגרת הטלוויזיה בישראל.

במהלך השנים, נוספו לתחנה גם תוכניות אקטואליה, משדרי בידור וסדרות טלוויזיה שגרתיות.

בשנות השמונים מגמת התכנים השתנתה לבידור, אקטואליה רכה וחינוך, ושמה שונה, על פי החלטת שר החינוך יצחק נבון ל"הטלוויזיה החינוכית".

יעקב לורברבוים, המנהל הראשון של הטלוויזיה החינוכית, שימש בתפקיד למעלה מ-20 שנים. אחריו כיהנו בתפקיד אהובה פיינמסר, יפה ויגודסקי ואלדד קובלנץ.

כשקובלנץ עזב את תפקידו, לקראת סוף שנת 2017, מונתה לתפקיד באופן זמני הד"ר אורנה שמחון, והיא שימשה בתפקידה עד יומה האחרון של הטלוויזיה החינוכית.

שנות ה-80

בשנותיה הראשונות, הטלוויזיה הלימודית שידרה בשחור-לבן בלבד. בשנת 1981 הטלוויזיה הלימודית הפעילה לראשונה ניידת שידור צבעונית וצילמה דרכה הפקות חדשות בצבע, שהידועה בהן היא "פרפר נחמד". בהדרגה החל מעבר לצילומים צבעוניים. המהלך הושלם בשלהי שנת 1982.

במהלך שנת 1980 הוחלט, ביוזמתם של מנהל הטלוויזיה החינוכית, יעקב לורברבוים, ומפקד גלי צה"ל, צבי שפירא, לשדר בטלוויזיה החינוכית פעמיים ביום תוכניות של חדשות, בשיתוף פעולה עם גלי צה"ל. השניים הצליחו לשכנע בכדאיות המהלך את שר הביטחון, הרמטכ"ל ואת שר החינוך. היעד להשקת תוכניות חדשות נקבע לסוף שנת 1980.

בראש צוות ההקמה של השידורים עמדו יצחק בן-נר, עדנה פאר ושמואל אוקון נחושתן. בשל מגבלות תקציביות, ולאור הבחירות לכנסת העשירית, נדחתה תחילת שידורי החדשות. בין לבין, הוחלט לקיים את אותם השידורים בערב, ולא בבוקר, בניגוד לתוכנית המקורית.

עם פתיחת מלחמת לבנון הראשונה, שכונתה אז "מבצע שלום הגליל", הערוץ החל לשדר חדשות וד"שים בתוכנית "שלום הגליל", באותה מתכונת עליה חשבו שנתיים קודם לכן. לאחר המלחמה, התוכנית נותרה ושינתה את שמה ל"ערב חדש", והיא שודרה עד אוגוסט 2018. המנחה הראשון של התוכנית היה דן מרגלית, ובאוקטובר 1982 הצטרף אליו גדעון רייכר.

שנות ה-90

בזמן מלחמת המפרץ, בשנת 1991, הטלוויזיה החינוכית שידרה במסגרת של אולפן פתוח בהנחיית קובי מידן, ארז טל ואחרים. באולפן התארחו ילדים ובני נוער לצד פסיכולוגים ונבחרי ציבור. בנוסף, הוצגו מיטב הדמויות המיתולוגיות מתוך התוכניות של הטלוויזיה החינוכית כגון: קיפי בן קיפוד, משתתפי "פרפר נחמד", מוישה אופניק, "גשש בלש" וכוכבי "בלי סודות".

"זהו זה!" שידרו אז פרודיה על המצב ששרר בארץ בעקבות המלחמה. המדרוג של התוכנית היה כה גבוה עד שהפך אותה לתוכנית השנייה הנצפית ביותר בטלוויזיה הישראלית לאחר אופרת הסבון "שושלת".

במשך יותר מעשרים שנה, במה שמכונה בתקשורת הישראלית "עידן הערוץ היחיד", הטלוויזיה החינוכית שידרה את תוכניותיה בשעות הבוקר והצהריים, והן היו מכוונות לתלמידי ישראל. בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם כניסתם לשוק התקשורת של ערוץ 2 והטלוויזיה בכבלים, שידורי הטלוויזיה החינוכית הורחבו לערוצים אלה. מאז נוצר מצב שבחלק משעות היום הטלוויזיה החינוכית משדרת בכמה ערוצים בו זמנית ולמעשה "מתחרה" בעצמה.

הטלוויזיה החינוכית הפעילה גם את שירות הטלטקסט בישראל.

בתחילה שידורי החינוכית בוצעו באותו ערוץ, בחלוקת זמן עם הערוץ הראשון, כאשר השידורים של החינוכית בוצעו בשעות 08:00 עד 17:30 ולאחר מכן שידורי הערוץ הראשון.

ב-16 בינואר 1994 רצועת שידור נוספת הועברה מהחינוכית לערוץ הראשון - זו שבין 15:30 ל-17:00.

ב-4 בנובמבר 1993, עם השקת ערוץ 2 המסחרי, הטלוויזיה החינוכית החלה לשדר בו מדי יום בשעות קבועות בצהריים ובסופי שבוע כבר משעות הבוקר.

ב-6 ביוני 1995 השידורים החלו באפיק 23 בכבלים שלימים נקרא "חינוכית 23" - ערוץ שמוקדש כולו לשידורי הטלוויזיה החינוכית הישראלית ומשדרת בו 24 שעות ביממה ללא הקצבת זמן.

בפרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 החלה הטלוויזיה החינוכית לשדר את רצועת הילדים והנוער של חינוכית 1 (08:00-15:30) במקביל בחינוכית 23 בכבלים בעקבות הגלים הפתוחים של משדרי החדשות שהיו באותה תקופה בערוץ הראשון. עד אז שידורי הטלוויזיה החינוכית בערוץ 23 היו נפתחים רק בשעות אחר הצהריים וכללו תוכני העשרה למבוגרים.

עם תחילת שידוריו של ערוץ 10 בינואר 2002, החל שידור תוכניות של הטלוויזיה החינוכית בערוץ במסגרת רצועת שידור קבועה באורך שעה בשעות אחר הצהרים. זאת, בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים לשם הספקת התכנים. שיתוף הפעולה נמשך עד ה-31 באוקטובר 2003, עת בחרה הנהלת הטלוויזיה החינוכית להפסיקו, עקב עלויות גבוהות ביחס להכנסות שהתקבלו מפרסומות ששובצו בשעות שניתנו לה.

בסוף שנת 2003 נשקלה הפסקת פעולתה של הטלוויזיה החינוכית, אך לבסוף הוחלט להסתפק בקיצוץ משמעותי בתקציבה.

ביולי 2008 נשקלה שוב סגירת הטלוויזיה החינוכית על ידי משרד האוצר, אולם הוחלט שלא לנקוט בצעד זה.

ב-3 בנובמבר 2005 מותג ערוץ 23 בכבלים ובלוויין כ"ערוץ הבית" של החינוכית, לצד רצועות השידור הקבועות בערוץ הראשון ובערוץ 2.

ב-2006 נפתח ערוץ היוטיוב של החינוכית, אשר זכה מאז הקמתו לכ-125 מיליון צפיות.

ב-5 ביולי 2009 נפתח אתר האינטרנט המחודש של הטלוויזיה החינוכית המכיל חלק ניכר מהתוכניות שבארכיון הערוץ. מאז פתיחת האתר, תכנים אלה זמינים לצפייה מקוונת בחינם. בנוסף לכך, הפקות שונות של החינוכית מכל הזמנים, כולל דקות השידור הראשונות שהן למעשה שידורי הטלוויזיה הראשונים בישראל זמינים ב-HOT V.O.D למנויי חברת הכבלים HOT.

במרץ 2010 הכריזו גוגל ישראל והטלוויזיה החינוכית על שיתוף פעולה, שעיקרו השקת ערוץ YouTube של הטלוויזיה החינוכית.

בשנת 2011 הושק לוח השידורים החדש של ערוץ 23, במסגרתו הוקדשה חצי מהיממה לשידור תוכניות ילדים.

בסוף 2012 שעות השידור של תוכניות הילדים בערוץ הורחבו, ומאז הן משודרות מחמש בבוקר עד 20:00 בערב.

בדצמבר 2013 הערוץ עבר תהליך נוסף של מיתוג-מחדש והושק בו לוח שידורים הכולל תכנים חדשים, שרובם בהפקות מקומיות. באותה שנה החינוכית החלה בגישת "אינטרנט תחילה" בה תוכניות מועלות בלעדית לאינטרנט (לאתר ולערוץ החינוכית ב-YouTube) או בטרם שידורם בטלוויזיה, מהלך שנחשב למצליח ומיושם עד היום. על פי הצהרת החינוכית פעילות זאת מאפשרת צפייה מלאה וחוקית באינטרנט ללא צורך בתשלום לערוצי כבלים ולוויין בתשלום, וכחלק מתפיסת השידור הציבורי בחינוכית הגורסת כי התכנים הם ממילא נחלתו של הציבור ויש להנגיש אותם בחינם.

עוד באותה שנה, נערך מצעד הדמויות הגדול של החינוכית לציון 45 שנות פעילות ובמקום הראשון זכה פיסטוק (ספי ריבלין) כדמות האהובה בכל הזמנים.

ב-2012 נחתם הסכם בין הטלוויזיה החינוכית לאוניברסיטת הרווארד במסגרתו תשולבנה אלפי תוכניות מקור של החינוכית במאגר הדיגיטלי של ספריית המחקר של האוניברסיטה וזאת במסגרת ארכיון היודאיקה של האוניברסיטה ששמה לה כמטרה לשמר כל דבר יהודי שנכתב והוקלט בעולם. באותה שנה שודר לראשונה בטלוויזיה החינוכית משדר בפורמט HD (באפיק 511 של רשות השידור) לאחר שחברת מזמור הפקות זכתה במכרז לצילום חידון התנ"ך העולמי למבוגרים באמצעות ניידת השידור שלה.

בשנת 2013 הטלוויזיה החינוכית שינתה שוב את פניה כאשר החליפה סמליל, קיצרה את שמה ל"חינוכית" והקדישה את רוב שעות השידור שלה בערוץ 23 לשידורי ילדים. בנוסף, הגבירה היא הגבירה את פעילותה בתחום הניו מדיה, דבר שהוביל להגדלת החשיפה של קהלים צעירים וחדשים אליה.

בפרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2016 הוענקו לחינוכית 7 מקומות ראשונים, ובסך הכל 17 מועמדויות.

בתחילת חודש אוגוסט 2018 החינוכית זכתה בפרס PlayCon של YouTube, והפיקה בעבורו סרטון שבו נראים עובדי החינוכית אורזים ומפרקים את האולפן, ובדרך גם אורזים את בץ הצב.

בשנת 2014 אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי הישראלי שבו הוחלט לסגור את החינוכית במתכונתה הקיימת ולספח אותה לרשות השידור החדשה, לכשתוקם. אולם בפברואר 2016 הסתמן כי שר החינוך נפתלי בנט פועל להוצאת הטלוויזיה החינוכית מחוק השידור הציבורי ולהפוך אותה לערוץ ילדים ייחודי ללא תוכניות אקטואליה. ב-8 במרץ 2016 סוכם כי הטלוויזיה החינוכית תמשיך לפעול בחזקת משרד החינוך לפחות עד ינואר 2018. באוקטובר 2017, יזם חבר הכנסת יוסי יונה חוק שימנע את סגירת החינוכית.

ב-10 בינואר 2017 החשיך ועד העובדים של הטלוויזיה החינוכית את המסך במהלך שידורי הלילה (החל מ-22:00) בשל אי-קבלת החלטה מצד שר החינוך נפתלי בנט ונציבות שירות המדינה בנוגע למאבקם בסוגיית כפל התפקידים בתאגיד השידור הישראלי ובחינוכית.

החל מיולי 2017 פתחו עובדי הטלוויזיה החינוכית המאוגדים בהסתדרות במאבק כנגד הכוונה לסגור את הערוץ באוגוסט 2018, על פי הוראות חוק השידור הציבורי הקובע כי החל מתאריך זה יחל כאן לשדר ולהפיק בעצמו ערוץ ילדים ונוער. במסגרת מאבקם, הקרינו העובדים שקופית מחאה במהלך שידוריה בערוץ 11 החדש, בה נכתב: ”צופים יקרים, זוהי פנייה להנהלת "כאן" בבקשה להגיע להסכם על שידורי החינוכית בערוץ זה. אל תסגרו את החינוכית“. מהלך זה, הוביל להפסקת שידורי החינוכית בתאגיד. בין היתר מחו העובדים כנגד העובדה שמנכ"ל החינוכית אלדד קובלנץ שימש גם כמנכ"ל הזמני של תאגיד כאן, תפקיד שלטענתם יש בו משום ניגוד אינטרסים.

ב-10 בספטמבר 2017, עזב קובלנץ את תפקידו כמנכ"ל החינוכית ובמקומו מונתה לתפקיד אורנה שמחון. באוקטובר פתחה קבוצת ילדים צעירים מרחבי הארץ במחאה אף היא כנגד סגירת התחנה, ואף ארגנה הפגנה מול משרד החינוך בירושלים. ילדים אלו הופיעו בהמשך מספר פעמים מול ועדות הכנסת, החתימו עצומות, פרסמו סרטונים ושלחו לחברי הכנסת והשרים מכתבים וציורים שציירו, במטרה לנסות ולמנוע את סגירת התחנה. כחודש טרם מועד הסגירה קיימו כ-1,500 הורים, ילדים ועובדי התחנה אירוע מחאה בכיכר רבין כנגד סגירתה.

מעט אחרי פיצול ערוץ 2, בחודשים האחרונים של שידורי הערוץ (2018), החלה החינוכית לשדר את ערוץ 23 בסטרימינג גם באתר האינטרנט של הערוץ באיכות SD (בדומה לטלוויזיה).

ב-1 ביולי תוכנן דיון בכנסת בהצעת החוק של חבר הכנסת מיקי זוהר (הליכוד) אשר תמך בהצלת הטלוויזיה החינוכית ובהשארתה עצמאית. ההצעה הורדה מסדר היום.

ימים ספורים קודם לכן פוטרו עובדי יחידת הדיגיטל בתחנה שהועסקו באמצעות חברת כוח אדם, לקראת סגירתה הצפויה. הסיקור בתקשורת אודות הסגירה היה מועט, ועיקרו היה באתר דבר ראשון, בגלובס ניתנה התייחסות לנפילת הצעת החוק, ב"גב האומה" של ערוץ עשר התארחו דמויות "פרפר נחמד" ובערוץ 13 אברי גלעד והילה קורח דיברו על הסגירה. מספר ימים לאחר הסרת הצעת החוק של ח"כ זוהר, נפלה הצעת החוק של ח"כ יוסי יונה להצלת החינוכית כאשר 45 ח"כ הצביעו נגדו מול 35 ח"כ שהצביעו בעדו. ההשלכות הן כי ב-14 באוגוסט 2018, אחרי יותר מ-52 שנות השידור של הטלוויזיה החינוכית, ערוץ הטלוויזיה הראשון בישראל והוותיק ביותר, גוף השידור יחדל מלהתקיים ויוחלף בערוץ ילדים חדש של תאגיד השידור הישראלי.

באמצע חודש יולי 2018, זמן קצר לפני סגירת החינוכית, התנה ח"כ מיקי זוהר את אישור חוק השידור הציבורי לקריאה שנייה ושלישית, במציאת פתרון לעובדי הטלוויזיה החינוכית. אולם גם ניסיון זה לא צלח ונקבע כי החינוכית תיסגר סופית ב-15 באוגוסט.

בערב יום שישי, 20 ביולי 2018, ובצהרי יום שבת שלמחרת הוחשכו שידורי הטלוויזיה החינוכית ובמקומם הוצגה הודעת אבל. הצגתה בסוף השבוע הייתה ללא אישור הנהלת הטלוויזיה, ובעקבות כך השקופית לא הוצגה באופן רציף. 140 מעובדי החינוכית הגישו כשבועיים לפני מועד זה בג"ץ התובע את הסדרת זכויותיהם טרם הפסקת השידורים, אולם בג"ץ לא נענה לבקשתם.

מספר ימים לפני עליית ערוץ "כאן חינוכית" לשידור בטלוויזיה, החלו שידורי הערוץ החדש באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי, בנוסף לשידור של הטלוויזיה החינוכית באתר האינטרנט שלה ובתדרי השידור.

ב-14 באוגוסט 2018, בשעה 00:11, מיד לאחר שידור חלקו השני של פרק הסיום של "אבודים", תמו שידורי הטלוויזיה החינוכית, עם שקופית פרידה בה נכתב כך: ”חינוכית נפרדת מכם בכאב ואהבה. תודה לכם צופינו הנאמנים שמצאתם בחינוכית בית חם, חכם, מעשיר ושופע הומור. נתנו את הלב והנשמה כדי להביא לכם יצירה ערכית ואיכותית. חינוכית – 52 שנים של יצירה ישראלית“. בבוקר 14 באוגוסט נערך טקס פרידה של עובדי התחנה ברחבת משרדיה ברחוב קלאוזנר בתל אביב, ובסיומו הורד דגל החינוכית מעל תורן המבנה.

שעות ספורות לפני הסגירה, עוד באותו יום, החינוכית העלתה לפייסבוק וליוטיוב סרטון פרידה, בו מנוגן השיר "טוב שהיה" מהתוכנית בלי סודות (שאף היה שיר סיום לתוכנית עצמה) ומגוון קטעים נבחרים משידורי החינוכית לאורך 52 שנות שידוריה.

לאחר סיום השידורים

על אף סיום השידורים והעברתם מידי הטלוויזיה החינוכית לתאגיד השידור הישראלי, ממשלת ישראל לא הורתה על סגירת יחידת הסמך במשרד החינוך מאז אוגוסט 2018, והעובדים המשיכו "לעבוד" בטלוויזיה החינוכית על אף שלא הייתה כלל עבודה בטלוויזיה החינוכית, מאחר שתדרי השידור הועברו לידי התאגיד, חלק גדול מהעובדים פרש ומי שנותר חיכה לעבור למשרדי ממשלה אחרים או להתקבל לתאגיד השידור הישראלי ובנוסף, זכויות התכנים של החינוכית הועברו על פי חוק לידי ערוץ "כאן חינוכית".

ביום סיום השידורים, הוקדשה התוכנית "ארבע אחרי הצהריים" המשודרת בגלי צה"ל לשירי הטלוויזיה החינוכית.

ב-25 בספטמבר 2018, כחודש וחצי לאחר סיום שידורי הטלוויזיה החינוכית בפלטפורמות השונות והפסקת הפעילות של הטלוויזיה ברשתות החברתיות השונות, חשבונות היוטיוב, פייסבוק וטוויטר של הטלוויזיה החינוכית הועברו לידי התאגיד. דפי הטוויטר והפייסבוק שינו את שמם ואת המותג ל"כאן חינוכית", ואילו ביוטיוב השתנה רק המיתוג והשם נותר "חינוכית ראשונים בעולם".

כתובת דף הפייסבוק הישנה, שהייתה "23tv.tv" הוחלפה ב"kann23tv". בהמשך, גם אתר האינטרנט של החינוכית הועבר לאתר כאן חינוכית, ויישומון החינוכית וחשבון האינסטגרם של החינוכית עודכנו.

את דף הפייסבוק של "כאן חינוכית" מנהלות שתי מנהלות עבר של דף הפייסבוק של הטלוויזיה החינוכית, אשר במהלך השנים הוחלפו בעובדים אחרים, רובם עובדי קבלן שפוטרו בעקבות סיום שידורי הטלוויזיה.

למרות ההצהרות כי ישולבו 40 מעובדי הטח"י בתאגיד השידור הישראלי בתמורה לתוספת תקצוב של 12 מיליון ש"ח לשנה, עד חודש נובמבר 2018, לא פורסם כמה מעובדי החינוכית נקלטו בתאגיד.

ב-9 באוקטובר 2018, פורסם כי כ-80% מעובדי החינוכית חתמו על הסכם פרישה וכ-30 עובדים אחרים ממתינים להצעה להשתלב בעבודה במשרדי הממשלה, כמו כן הוחלט על ידי ההסתדרות שלא להעביר לידי התאגיד את חומרי הארכיון וחומרים נוספים עד לחתימה סופית על הסכם ההעסקה של העובדים שהתניידו למשרדי ממשלה אחרים.

ב-29 בנובמבר, כ-3 חודשים לאחר סיום שידורי החינוכית, פרסמה ענת ביין לובוביץ' בגלובס כי תאגיד השידור הישראלי קלט לשורותיו רק 15 עובדים מתוך 40.

בינואר 2019 נותרו עוד כ-40 עובדים בטלוויזיה החינוכית שהמתינו להשמתם ביחידות ממשלתיות חדשות.

ב-15 בנובמבר 2018, נסגר אתר האינטרנט של הטלוויזיה החינוכית והוא מקשר כעת לדף האינטרנט הראשי של "כאן חינוכית".

ב-6 במרץ 2019, בית הדין לעבודה סיכם כי ארכיון הטלוויזיה החינוכית יועבר לתאגיד השידור הישראלי, אולם עדיין לא נמצאו פתרונות לעובדי הטלוויזיה החינוכית לשעבר.

ב-30 באפריל, כחודש לאחר החלטת בית הדין לעבודה על העברת ארכיון הטלוויזיה לתאגיד השידור, פרסם נתי טוקר ב-TheMarker כי החינוכית עדיין לא העבירה לידי התאגיד בובות אשר שימשו להפקת הסדרות של הטלוויזיה, ביניהן הבובה "קישקשתא" ומספר בובות של "פרפר נחמד", וכן רישיונות להפעלת שרתים של תוכנת הפקה. במאמר דווח כי מתגבש הסכם להעביר את עובדי הטלוויזיה החינוכית שנאלצים להגיע למתחם הטלוויזיה ללא עבודה למשרות אחרות בשירות המדינה, זאת מאחר שאין אפשרות לפטרם, אך לפרק זמן קצוב של חצי שנה כתקופת ניסיון. לפי ההסכם, היה והעובדים לא יצלחו את התקופה, העובדים יוחזרו "לעבוד" בטלוויזיה החינוכית - שעדיין לא נסגרה וגם לא צפויה להיסגר עד שנה ממועד מעברם לתפקידים אחרים. ההסכם נתון במחלוקת, זאת מאחר שהעובדים חוששים כי ההסכם יוביל לפיטוריהם באופן מיידי.

ב-26 במאי, פורסם כי ארכיון החינוכית הועבר לתאגיד וגם הבובות יועברו לתאגיד בקרוב ובנוסף המדינה תציע לכ-40 העובדים שנותרו הצעת עבודה בשירות המדינה.

ב-30 בדצמבר 2019 נסגרה יחידת הסמך של הטלוויזיה החינוכית במשרד החינוך, התקיים טקס פרידה אחרון, והמבנים ששימשו את הטלוויזיה החינוכית הועברו למנהל הדיור הממשלתי.

מתחם הטלוויזיה החינוכית הועבר לידי רשות מקרקעי ישראל, ושימש הן כמתחם הצבעה והן כמשכן ועדת הבחירות המרכזית לכנסת בתל אביב בבחירות לכנסת העשרים וארבע.

עד ה־31 באוקטובר 2017 שידורי הטלוויזיה החינוכית הישראלית היו כפופים לפיקוח של משרד החינוך, הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין. לאחר סגירת ערוץ 2, שידוריה לא היו כפופים עוד לפיקוח הרשות השנייה.

ב־2004 נעשה ניסיון לבטל את שידורי החינוכית בערוצי הברודקאסט ולהשאיר את שידוריה רק בערוץ הייעודי שברשותה.

היו מספר ניסיונות של הכנסת לסגירת החינוכית לאורך השנים, האחד על ידי שר האוצר בנימין נתניהו ב־2003, השני על ידי רוני בר־און ב־2008. שני ניסיונות אלה כשלו וב־2014 חוקק חוק השידור הציבורי הישראלי על סמך המלצות ועדת לנדס שמורה על סגירת החינוכית יחד עם רשות השידור.

ערוץ 1

עד סגירת הערוץ הראשון עם סגירת רשות השידור שידורי "חינוכית 1" התקיימו בערוץ מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965. חינוכית 1 שודרה בו מיום תחילת שידורי הטלוויזיה הישראלית, ה־4 במאי 1968, ועד יום השידורים האחרון, ה־14 במאי 2017. לחינוכית הוקצו משבצות שידור קבועות מדי יום בשעות 08:00–15:30 ו־17:00–17:30 בימי חול ו־08:00–15:00 ו־16:00–16:30 בימי ו'.

ערוץ 2

עד פיצול ערוץ 2 שידורי "חינוכית 2" התקיימו בערוץ מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. חינוכית 2 שודרה בו מיום הקמתו, ה־4 בנובמבר 1993, ועד יום השידורים האחרון לפני הפיצול, 31 באוקטובר 2017. תחת שידורי ערוץ 2 החינוכית שידרה גם פרסומות, אשר ההכנסה מהן הגיעה אל החינוכית. עובדי החינוכית קיבלו מענק עבור שידור תוכניות בערוץ 2. לחינוכית הוקצו משבצות שידור קבועות: 14:00–15:00 ו־17:30–18:00 בימי חול, 10:00–12:30 ו־17:30–18:30 בימי ו’ ו־11:00–12:30 בשבת.

ערוץ 23

עד סגירת החינוכית התקיימו שידורי הטלוויזיה החינוכית בערוץ 23 ("חינוכית 23") מכוח חוק הבזק, התשמ"ב-1982, במסגרת שידורי חברות הכבלים והלוויין. ערוץ 23 משדר החל מ־6 ביוני 1995, במסגרת שידורי חברות הכבלים והלוויין ומשמש רק את החינוכית. עם סגירת החינוכית, עבר הערוץ לבעלות תאגיד השידור הישראלי, אשר מפעיל בו ערוץ ילדים ונוער, על פי חוק השידור הציבורי הישראלי, בשם "כאן חינוכית". הערוץ משתמש בתכנים של החינוכית וגם החליט להפיק עונות חדשות לחלק מהתכנים. תוכניות למבוגרים, כמו אקטואליה, לא המשיכו לערוץ החדש, אך חלקן עברו לכאן 11.

ב-5 בינואר 2021 ערוץ "כאן חינוכית" עבר לשדר באפיק 80, אחרי כ-3 שנים בהן הערוץ שידר באפיק 23, במקום החינוכית ששידרה בו כ-25 שנים.

בשל לחץ מצד חברת הכבלים וחברת הלוויין, ערוץ 23 לא נכלל בחבילת הערוצים בשידורים הדיגיטליים הקרקעיים ("עידן+") בעת עלייתו, אולם הוא צורף למערך ב־6 במאי 2012 בעת הרחבת מערך השידורים הדיגיטליים הקרקעיים. תכנון להעביר את הערוץ בשידור חופשי החל כבר ב־2001, לפני עליית מערך "עידן+", ותוכנן להתבצע באמצעות שידור לוויני.

ערוץ 10

עד ה־31 באוקטובר 2003 שידורי "חינוכית 10"[לא רשמי] התקיימו בערוץ מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. שידורי החינוכית הופסקו בעקבות החלטת החינוכית ולאחר שלא הושגה פשרה בין החינוכית לבין ערוץ 10. הפסקת השידורים בערוץ 10 עוררה זעם מצד חברת החדשות והזכייניות בערוץ 2 דאז, שביקשו מהחינוכית לוותר על רצועת 17:30 ולהאריך את "מהדורה ראשונה" של חברת החדשות בטענה לפגיעה בתחרות. בתקופת השידור הראשונה של החינוכית בערוץ שידרה בערוץ בשעות 16:00–17:00 בימי חול, ו־15:00-14:00 בשבת.

ב־26 בפברואר 2018 וואלה! NEWS דיווחו כי שידורי החינוכית ישובו להיות משודרים בערוץ עשר, כ־15 שנה לאחר שהופסקו שידורי החינוכית בערוץ. ב־1 במרץ 2018 פורסם בדה מרקר כי שידורי "חינוכית עשר"[לא רשמי] יופקו לכאורה מכספי הציבור ללא כל תשלום מצד הערוץ לחינוכית או למדינה. שידורי "חינוכית עשר" התקיימו החל מה־4 במרץ 2018 ועד סגירת החינוכית. הרצועה שודרה בשעות 16:00–16:25 בימי חול ו־16:25–17:00 בשבת.

כאן 11

מה־4 ביוני 2017, לאחר שנחתם הסכם שידורי החינוכית בתאגיד השידור הישראלי ועד ה־3 באוגוסט 2017 התקיימו שידורי "חינוכית 11"[לא רשמי] בכאן 11. לחינוכית הוקצו משבצות שידור קבועות מדי יום בשעות 12:00–17:00.

בשונה מחלוקת השעות שהתקיימה בערוץ הראשון של רשות השידור, ערוץ "כאן 11" לא חלק שעות שידור עם הטלוויזיה החינוכית בימיו הראשונים, אלא שידר את תוכני התאגיד לאורך כל שעות היום. לאחר הסדר שהושג עם עובדי הטלוויזיה החינוכית, החינוכית החלה לשדר בערוץ. ב-3 באוגוסט 2017 התאגיד הפסיק את שידורי החינוכית ב"כאן 11", על אף ההסדר שהושג, זאת אחרי שעובדי החינוכית העלו שקופית מחאה במהלך השידורים.

סמלילהּ הראשון של "החינוכית", אז "נאמנות הטלוויזיה הלימודית", בין השנים 1966–1969, במסגרת תקופת הניסוי של השידורים, אז במימון קרן רוטשילד. הסמליל הופיע רק כשקופית בתחילת השידורים. הכיתוב "ערוץ 8" בתחתית מתייחס לתדר בו הערוץ שידר – 8 VHF.

סמלילהּ הראשון של הטלוויזיה החינוכית (אז, "המרכז לטלוויזיה לימודית"), כיחידת סמך של משרד החינוך, בשנים 1969–1996. ניתן לראות שדפי הספר יוצרים בצורתם את האותיות ט' ול' שהן ראשי תיבות של המילים "טלוויזיה לימודית". עם תחילת עידן הכבלים בשנת 1992, הסמליל הופיע לראשונה כ"סמליל ערוץ" בפינת המסך.

סמלילהּ השני של הטלוויזיה החינוכית, בשנים 1996–2002. לוגו זה הושק במלאת 30 שנה לשידורי הטלוויזיה החינוכית. אם מעבירים קו דמיוני סביב הלוגו מקבלים את האותיות ט' וח' שהן ראשי התיבות של המילים "טלוויזיה חינוכית".

סמלילהּ השלישי של הטלוויזיה החינוכית, שינוי קל מהלוגו הקודם, בין השנים 2002–2005. כאן נוסף מקום בצד שמאל למספר הערוץ. צורתם של סמלילים אלו היא בדומה לצורת אילוסטרציה של מסך טלוויזיה, כאשר במקום הכפתורים של המכשיר מופיע מספר ואילו מתוך המסך "יוצא" סמל הטלוויזיה החינוכית.

סמלילהּ הרביעי של הטלוויזיה החינוכית, בשנים 2005–2008. לוגו זה הושק במסגרת הליך מיתוגו של ערוץ 23 כ"ערוץ הבית" של הטלוויזיה החינוכית.

סמלילהּ החמישי של הטלוויזיה החינוכית, בשנים 2008–2013

סמלילהּ השישי והאחרון של הטלוויזיה החינוכית, החל מדצמבר 2013 ועד לסגירת התחנה

סמליל שהושק לציון 50 שנים לטלוויזיה החינוכית, מבוסס על הסמליל השישי

גרסה נוספת לסמליל השלישי

גרסה נוספת לסמליל הרביעי

סמליל "חינוכית 2" הראשון משנות ה-90

בולים

ב-20 בפברואר 2007 הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולים בנושא "הטלוויזיה החינוכית הישראלית". את הסדרה עיצבה מירי ניסטור (סופר) ומופיעים בה דמויות ופרטים מהתוכניות "מה פתאום?", "בלי סודות", "קרובים קרובים", "זהו זה!", "פרפר נחמד", "בחדר של חני", "רגע עם דודלי", "בבית של פיסטוק", "ערב חדש" וכן לוגו "חינוכית 23". לא הייתה זו הפעם הראשונה בה הופיעו דמויות מתוכניות של הטלוויזיה החינוכית על-גבי בולים: בשנת 1999 הונפקה סדרה של שלושה בולים שיוחדה כולה לתוכנית הילדים "פרפר נחמד", והוצגו בה כוכבי התוכנית.

הבית מהסדרה "קרובים קרובים". בשובל, סמלי התוכניות "זהו זה!" ו"בחדר של חני" וכן דמותו של חביתוש מהתוכנית "רגע עם דודלי".

דמותו של קישקשתא מהתוכנית "מה פתאום?". בשובל, סמל התוכנית "ערב חדש" וביתו של פיסטוק מהתוכנית "הבית של פיסטוק".

לוגו "בלי סודות" והדמויות מהסרטון המלווה את שיר הפתיחה לתוכנית. בשובל, סמל התוכנית "זהו זה!", דמות הפרפר מסרטון הפתיחה של "פרפר נחמד" וסמלה של אותה תוכנית.