דייוויד מרשל

מרשל נולד בסינגפור למשפחת משעל, שמוצאה מיהדות עיראק. שמו המקורי היה דוד שאול משעל, אך לאחר שהחל בפעילות ציבורית תחת השלטון הבריטי שינה את שם משפחתו למרשל.

מרשל נבחר לראש ממשלתה הראשון של סינגפור, כראש מפלגת הפועלים, בשנת 1955. הממשלה שהקים הייתה בעלת רוב מצומצם ולא זכתה ליציבות או לשיתוף פעולה הן פרלמנטרי והן בינלאומי - דבר שהקשה על תפקודה.

במאי 1955 פרצו במדינה מהומות, במהלכן נהרגו ארבעה אנשים. באפריל 1956 קידם מרשל שיחות עם השלטון הבריטי במטרה להפוך את סינגפור לבעלת עצמאות מלאה, אך השיחות נתקלו בקשיים בשל ההתנגדות והחשש מצד הבריטים להשפעות הקומוניסטים במדינה ולשחרור אסירים פוליטיים. בעקבות זאת, פרש מרשל מראשות הממשלה, ואת מקומו תפס לים יו הוק, שמאוחר יותר הפעיל יד קשה כנגד מפלגת הפועלים.

מרשל המשיך לתפקד כפוליטיקאי גם לאחר פרישתו מתפקיד ראש מפלגת הפועלים בשנת 1957, לאחר שהקים את מפלגת פועלי סינגפור. בשנת 1959 איבד את מושבו בבחירות לפרלמנט. לאחר שבשנת 1963 פרש מהפרלמנט, חזר לעבוד כעורך דין, אך עם זאת, המשיך בפעילות פוליטית עד לשנת 1972.

בין השנים 1978–1993 שימש מרשל כשגריר סינגפור בצרפת, פורטוגל, ספרד ושווייץ. כשגריר מדינתו, הגן תמיד על האינטרסים של סינגפור, למרות חילוקי הדעות הגדולים בינו לבין ראשי השלטון באותה העת. בשנת 1993 פרש מהחיים הדיפלומטיים.

מרשל נפטר בשנת 1995 בעקבות מחלת סרטן הריאה.