דבורה עומר

ביוגרפיה

דבורה עומר נולדה למשה מוסנזון, אחיו של הסופר יגאל מוסינזון וסופר בפני עצמו, וללאה שרשבסקי. הוריה התגרשו בילדותה, ועומר הצטרפה עם אמה לפלוגת החוגים רעננה שיסדה את קיבוץ מעוז חיים. ב-1943 כשהייתה בת 11 נהרגה אמה בתאונת אימוני ירי של "ההגנה". כיוון שאסור היה לומר לבריטים את הסיבה האמיתית, הומצא סיפור כיסוי לפיו אמה התאבדה, ואת סיבת המוות האמיתית של אמה גילתה עומר בוודאות רק בבגרותה. באותה תקופה, אביה היה בצבא הבריטי באירופה וכתב רשימות על חיי החיילים שהתפרסמו בספר.

כשבגרה, שלחה ידה בכתיבה, בעקבות אביה, וסיפוריה הראשונים התפרסמו בעיתון הנוער העובד, "במעלה", שאביה ערך.

עומר למדה בסמינר אורנים ועבדה כמורה בקיבוצים מעוז חיים ומשמר השרון, ובמקביל החלה בשנת 1955 לפרסם בעיתון "דבר לילדים" מדור בשם "דפי תמר", שנכתב כיומן של נערה בת קיבוץ. מדור זה הפך מאוחר יותר לסדרת ספרים, שהראשון בהם, "דפי תמר", יצא לאור בשנת 1959. בפברואר 1959 זכתה בפרס יציב. זו הייתה ההתחלה שבעקבותיה באו עשרות ספרים נוספים ודבורה עומר הפכה לאחת הסופרות האהובות על הילדים ובני הנוער בישראל. בין השנים 1960–1964 לימדה בבית ספר יהודי בעיר ויניפג שבקנדה, כאחת השליחות הראשונות שם.

רבים מספריה של עומר הם ביוגרפיות המעובדות לקריאת בני נוער ועוסקות בדמויות מתולדות הציונות והיישוב העברי. היא החלה בכך בשני ספרים שפרסמה בשנת 1967: "הבכור לבית אב"י", על איתמר בן-אב"י, ו"שרה, גיבורת "נילי"", אודות שרה אהרנסון ומחתרת ניל"י. ביוגרפיות אלה מובאות בצורה קלה וידידותית ומקרבות את הקוראים אל הגיבורים עליהם היא כותבת. ספרים אחרים עסקו בבעיות התבגרות של ילדים ובני נוער. מרבית ספריה של עומר ראו אור בהוצאת י. שרברק.

אחדים מספריה של עומר הומחזו והפכו להצגות ילדים מצליחות בתיאטרון לילדים ולנוער.

עומר זכתה בפרסים רבים על פועלה בתחום ספרות הילדים והנוער. בשנת 2006 הוענק לה פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית. בנימוקי השופטים נכתב כי "עומר הצליחה להפוך את העבר הישראלי-ציוני למסכת חיה של דמויות מופת ואירועים מסעירים, שיחד בנו את המפעל הציוני האדיר". בשנת 2013, זמן קצר לפני פטירתה, קיבלה את פרס אקו"ם על מפעל חיים.

דבורה הייתה נשואה לשמואל עומר (בשעה שנישאו, שמו היה "שמואל ורניק"), לימים מנכ"ל תיאטרון הבימה. לזוג שלושה ילדים: אשת התקשורת טלי עומר, מנכ"ל מוזיאון הילדים חולון ויושב ראש תאגיד השידור הישראלי גיל עומר והשחקן, הדוגמן והעורך רון עומר.

בשנות חייה האחרונות מיעטה להיחשף לתקשורת עקב מצבה הבריאותי הרופף. היא נפטרה ב-2 במאי 2013.

התגוררה במושב כפר מעש, ושם גם נקברה ב-5 במאי 2013.

ארכיונה מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.