אברהם מקוב

ביוגרפיה

מקוב נולד ב-1918 בוולקוביסק שבפולין. אם סבו, בתיה מקוב, הייתה מחלוצות העלייה הראשונה וממייסדי המושבה רחובות. מצד אמו, דבורה לבית זקהיים (זקה"ם), היה מצאצאיו של ר' ישראל מרוז'ינוי, שמת על קידוש השם ב-1659. אביו, אלכסנדר מקוב, היה בעל בית מסחר לאריגים ובתים בוולקוביסק ובביאליסטוק. המשפחה הייתה אמידה. מקוב התחנך בגימנסיה עברית בעירו, ולאחר מכן נסע ללמוד הנדסת אלקטרוניקה בננסי שבצרפת. בפרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 שהה בחופשה אצל משפחתו בפולין. עלה בידו להמשיך את לימודיו באוניברסיטת לבוב בעת שהייתה תחת שליטת ברית המועצות, אולם נאלץ להפסיקם לאחר כיבוש העיר על ידי גרמניה הנאצית ב-1941. אביו נהרג על ידי פולנים בפרעות שפרצו בעיר; יתר בני משפחתו נספו לאחר האקציה הראשונה בביאליסטוק. מקוב עצמו הצליח להימלט, ונדד דרומה דרך הקרפטים לרומניה, שם נאסר, אך הצליח להשתחרר בעזרת יהודים שהיו בקשרים עסקיים עם אביו, ולבסוף הגיע לארץ ישראל. מקוב סיים לימודי הנדסת חשמל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, תוך שהוא מתפרנס מעבודות זמניות. ב-1947 גויס לארגון ההגנה והצטרף לתע"ש. ב-1954 מונה למנהל המעבדה המרכזית והוביל שורה ארוכה של מחקרים ופיתוחים שהניבו פתרונות למערכת הביטחון וכן ייצואם ושיווקם ברחבי העולם. ב-1966 התמנה בנוסף לסגן מנהל תע"ש.

מקוב זכה בפרס ביטחון ישראל ב-1961 על פיתוח מוצרי חימוש, ב-1969 על פיתוח פצצת פיצוח מסלולים (פפ"ם) שפיתוחה הסתיים ב-1966 וששימשה את חיל האוויר בהצלחה במבצע מוקד. בנוסף זכה מקוב לציון לשבח מוועדת הפרס על פיתוח תחמושות מתקדמות לטנקים.

היה נשוי למלכה לבית כהן מזבלודובה, ואב לבן, רון.

אברהם מקוב נפטר לאחר מחלה ב-1981, בגיל 63. הובא למנוחות בבית העלמין בבנימינה.

לאחר מותו הוענק לו פרס ביטחון ישראל למפעל חיים.