אביב גפן

גפן הוא מוזיקאי פעיל מאז שנות ה־90 ויצירותיו, מראשית דרכו, עסקו במחאה ובסוגיות אוניברסליות כמו אהבה, שלום, מוות, דת וצבא; מנגד הוא עסק, לא פעם, גם בנושאים שנויים במחלוקת כמו התאבדות, סמים וסרבנות. עמדותיו של גפן מזוהות עם הזרם השמאלי בפוליטיקה הישראלית, והוא אף השתתף ב-4 בנובמבר 1995 בעצרת כן לשלום - לא לאלימות, שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, שבסופה נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין.

ביוגרפיה

גפן נולד ברמת גן וגדל בילדותו במספר יישובים: רמת גן, בית יצחק, רמות השבים, הוד השרון ונוה איתמר. אביו הוא הפזמונאי יהונתן גפן ואימו היא המפיקה נורית גפן. גפן נקרא על שם סבתו מצד אביו, אביבה (אחותו של משה דיין). לגפן, אחות בכורה, התסריטאית והבמאית, שירה גפן, ואחות-למחצה מנישואיו השניים של אביו, נטשה רות גפן.

גפן למד בבית הספר 'רופין' שבעמק חפר, אך נפלט ממערכת החינוך בסוף כיתה ח' או ט'. לאחר מכן, החל ללמוד בבית הספר למוזיקה, רימון, אולם פרש מהלימודים לאחר שנה משום שחש שללמוד מוזיקה זה אווילי.

הופעותיו הראשונות

הופעתו הראשונה של גפן הייתה ב־1984, בתוכנית "שמיניות באוויר" בערוץ הראשון. הוא שר את השיר "כולך בת 40", שהלחין למילותיה של אחותו שירה גפן, שכתבה אותו לכבוד יום הולדתה של אמו, נורית גפן.

בשנת 1986 השתתף לצד מיקי קם בסרט הקצר "המטפחת", שעבורו כתב והקליט את השיר "אמא". בשנת 1990 הקליט גפן שיר רשמי ראשון, "חבר". בהקלטה ניגנה איתו הלהקה שליוותה אותו באותה תקופה, "חתולים בצנרת". השיר ראה אור לראשונה באלבום 'שפמשותפת - מועדון השירים הבודדים' שיצא בשנת 1991.

שנות ה־90

בשנת 1991 חתם על חוזה עם חברת הד ארצי והחל להקליט את אלבומו הראשון, "זה רק אור הירח", עם להקת "התעויוט", המלווה אותו עד היום. האלבום יצא לחנויות ב־25 בספטמבר 1992 ונמכר באותה שנה ב־200 עותקים בלבד, אך לימים נחשב לאחד מאלבומי הרוק החשובים בישראל, הן בגלל המוזיקה הן בשל נושאי השירים, שעוררו סערה, והראיונות שקדמו לו. גפן, שהיה אז בן 18 בלבד, כתב והלחין את כל שירי האלבום, בעיבודים של משה לוי. מהשירים הבולטים באלבום היו "מיליארד טועים", "אמש", "אלימות", "שנינו שווים", "לאן את הולכת" ושיר הנושא "אור הירח". הופעתו הטלוויזיות הראשונה של גפן כזמר נערכה בשנת 1991, במסגרת התכנית 'סופשבוע' בערוץ הראשון, בהנחיית אהוד מנור. בתוכנית זו, גפן שר את שירו 'אמש'.

בשנים 1992–1993 שיחק גפן בסדרת הטלוויזיה הפופולרית "עניין של זמן" ששודרה בחינוכית בתפקיד אביב. בסדרה הוא שר כמה משיריו המפורסמים, ביניהם "אור הירח" בדואט עם דנה ברגר ו"עכשיו מעונן", שמתוכו התפרסמה השורה "אנחנו דור מזוין", שלימים הפכה גם לביטוי שגור. ב־1992 שיחק בסרט הקולנוע של הבמאי צורי מימון "נערי החוף", שעבורו גם כתב ושר את שיר הנושא. עוד באותה שנה הלחין לנורית גלרון את השיר "אתה פה חסר לי", שאת מילותיו חיבר עם אחותו שירה, בסדרה האוטוביוגרפית שנות הירח חשף שהשיר נכתב על יחסיו עם אביו יהונתן גפן. השיר (שבמקור נכתב לדפנה ארמוני) היה ללהיט הגדול ביותר מאלבומה של גלרון "בתוך הסערות" שיצא באותה שנה. בתקופה זו, הלחין את השיר 'בין הצדפים' בביצועה של דפנה ארמוני.

ב־1993 יצא אלבומו השני של גפן, "עכשיו מעונן", שגם אותו עיבד והפיק משה לוי. האלבום הוקדש לחברו ניר שפינר, שנהרג בתאונת דרכים ב־1991. גם באלבום זה כתב והלחין גפן את כל השירים, שמהם זכו להצלחה "עכשיו מעונן", "שיר הסמרטוטים", "בוכה על הקבר", "אולי", "אל תדאג", "על הכנרת בזריחה", "הילדים", "שלכת" ו"אילנה", שאותו כתב על חברתו באותה תקופה, אילנה ברקוביץ'. האלבום זכה להצלחה רבה בהרבה מקודמו, השיר "עכשיו מעונן" היה לאחד השירים המושמעים ביותר ברדיו באותה שנה, ובמצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' זכה גפן בתואר זמר השנה.

ב־1993 התארח אביב גפן בתוכנית "פופוליטיקה" והתייצב, בין השאר, מול המשוררת דליה רביקוביץ' ושר המשפטים לעתיד טומי לפיד. סביב גפן נאסף קהל מעריצים שהלך וגדל, שאותו כינה "ילדי אור הירח". בסוף אותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של קרן הכט, שבו כתב והלחין גפן את כל השירים פרט לשיר "הראש שלו", שכתב לפי "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי. גפן גם השתתף באלבום בדואט "זה הרגש", שהיה למושמע ביותר משירי האלבום. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים "לנצח", "חנה", "בתנאי שישוב" ו"תן לי לבד". את השיר "שדה פרוש", שהופיע גם הוא באלבום, כתב גפן כשהיה נער מתבגר אך גנז אותו עד שהכיר את הכט והחליט לתת לה לבצע את השיר.

בשנת 1994 הוציא גפן את אלבומו השלישי, בעל השם הסמלי "אביב גפן III", הפעם ללא להקת "התעויוט". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך ימים ספורים וביסס את מעמדו של גפן כאחד היוצרים הבולטים בישראל. האלבום נפתח בתמה המלווה את האלבום כולו, בעיותיו הנפשיות של מתבגר רגע לפני גיוסו לצבא, אף על פי שבפועל גפן בכלל לא התגייס לצבא. בין השירים הבולטים באלבום היו "האם להיות בך מאוהב", "הולך לאיבוד", "כבוד", "התאבדות", "הכי קרוב לבד", ו"קבעתי עם האושר", בדואט עם ליאור טבת. "האם להיות בך מאוהב" זכה בתואר "שיר השנה", ברשת ג' וגפן זכה פעם נוספת בתואר "זמר השנה". באותה שנה גם השתתף בשיר "עכשיו" מהאלבום "רדיו בלה בלה" של להקת "החברים של נטאשה".

באותה שנה שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבה על מקרי התאבדות של בני נוער שההשראה להם הייתה שירים של גפן, לפי דברי הכתב. גפן הגיב בשידור אצל גבי גזית: "אם הבנתם מדבריי או משירים ששרתי שאני בעד התאבדות, זאת טעות חמורה. אני וגם הקהל שלי נגד אלימות, גם שהיא נגד עצמך, וגם כמו שיש פצע ויש יוד, אז יש פצעי נפש ויש פסיכולוגים, ואפילו אני הולך לפסיכולוג ואין בזה שום בושה". עם זאת גפן נשאל פעמים רבות, לפני ההאשמות ואחריהן, אם הוא בעצמו ניסה להתאבד, ובכל פעם בחר להתעלם מהשאלה. בחודש אוגוסט 1994 הופיע גפן לראשונה במרכז פסטיבל "ליל אהבה בצמח". באמצע המופע יצאה אימו, נורית גפן, מארון קבורה לצלילי השיר "בוכה על הקבר".

ב־1995 הוציא גפן את אלבומו הרביעי, "שומקום". האלבום הוקלט בלונדון ועורר סערה בישראל בשל שיר הנושא, שכלל את השורה "מי זה שם הולך שיכור, זה ראש הממשלה". המילים נחשבו לשמועות על הרגלי השתייה של יצחק רבין, והשיר נפסל לשידור ברדיו. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים "אהבנו", "מלאך" ו"שלום".

בשנת 1996 יצא האלבום "המכתב", בשיתוף להקת "התעויוט" ומשה לוי. מהשירים המוכרים באלבום היו "מחר כבר לא יבוא", "יש לך אותי", "התירוץ", "המכתב", "עצוב בלעדייך", "עונות", "קנאה" ו"מרד הדמעות", שנכתב בעקבות רצח יצחק רבין. כמו כן נכלל באלבום ביצועו של אביב ל"לבכות לך" בעצרת לזכר רבין שנערכה שבוע לאחר הרצח. בסוף השנה יצא גפן למסע הופעות ברחבי אירופה. במהלך השנה יצא הספר "השירים האסורים", שהכיל את המילים ואת התווים לשיריו מהאלבומים שיצאו מ־1992 ועד 1996.

בפסח 1997 יצא אלבום האוסף הכפול של גפן "ירח מלא – האוסף", שכלל עשרים שירים מאלבומיו ושירים שנגנזו מהם. כמו כן ראו בו אור לראשונה שירים שביצע במסגרות שונות, כגון "אבא תרנגול" (שהופיע בסרט הקולנוע "ב־72 לא הייתה מלחמה"), ושני שירים חדשים – "סוף העולם" בשיתוף ברי סחרוף ו"שיר תקווה".

ב־1998 יצא האלבום "חלולים", הפעם ללא "התעויוט" ובייעוץ האמנותי של ברי סחרוף, שהתבטא באלבום רועש יותר, עם דגש על גיטרות חשמליות ואפקטים. האלבום הוקלט בלונדון והיה שונה מאלבומיו הקודמים של גפן מבחינת הצליל, שהיה מתכתי יותר מהצליל החם שהציג בדרך כלל. הייתה זו תקופה שבה הושפע גפן מאוד מהבריט פופ: מלהקת "פלסיבו" ומהלהקה שכינה "הפינק פלויד של ימינו", "רדיוהד". המעריצים שחיכו בקוצר רוח לצאתו של האלבום התאכזבו מתוצאת החומרים החדשים, שלא היו דומים לאף חומר קודם של גפן, והאלבום מכר מספר עותקים מועט במיוחד ונכשל "במכוון". השירים שבלטו מהאלבום היו "בוקר טוב איראן" ו"סופרסטאר".

ב־1999 יצא האלבום "לילות לבנים". האלבום בוסס ברובו על גירושיו של גפן מאילנה ברקוביץ' והתאפיין בשירים רכים ומלודיים יותר מקודמו, כגון "השיר שלנו", "רומיאו ויוליה", "לילות לבנים", "מקסיקו" ו"שתיקה". באותה שנה החל גפן בסיבוב הופעות אינטימי עם קלידן "התעויוט" דניאל סלומון, שבו הופיע ללא הלהקה, בליווי פסנתר וגיטרה. סיבוב ההופעות גרף הצלחה גדולה ומאז גפן יוצא בכל חורף לסיבוב הופעות אינטימי מסוג זה. באותה שנה הצטרף גפן להופעותיה של להקת "רוקפור", וביצוע בהופעה לשיר "שוב לא שקט" יצא כסינגל לתחנות הרדיו. הביצוע נכלל באלבום "רוקפור בהופעה". כמו כן יצא הסינגל "רוקנרול", שלא נכלל באף אחד מאלבומיו וזכה להצלחה מועטה.

בשנת 2000 יצא אלבומו של גפן "יומן מסע", אלבום מלודי ומורכב שהראה, לדברי רבים, כי גפן התבגר והתמתן, בעיקר בשל השיר "עורי עור" ובו הביטוי "מולדת אהובה". במקור כתב גפן "מולדת חשוכה", אך ביטוי זה שונה כדי למנוע פרובוקציה, אם כי בפועל הסיבה הייתה דווקא שיקולים מסחריים. למרות זאת בהופעותיו היה שר גפן את המשפט הזה. מתוך האלבום התפרסמו גם הדואטים ששר בצוותא עם אריק איינשטיין: "יומן מסע", "צלקות", "אקדחים שלופים" ו"תמונה לשעת ערביים".

ב־2001 ביצע עם אביו יהונתן גרסה מחודשת לשיר של בוב דילן "גשם כבד עומד ליפול", שזה האחרון תרגם וביצע עם אביב לכבוד יום הולדתו ה־60. גרסה זו זכתה להצלחה ומאוחר יותר נכללה כבונוס במהדורה מאוחרת של האלבום "יומן מסע".

ב־21 ביוני 2002, יצא אלבומו של גפן "ממנטו מורי" ("זכור את המוות"), שהוקלט בקופנהגן שבדנמרק. האלבום מוקדש לסבתו גאולה גפן, שנפטרה באותה שנה, וכלל את השיר "שיר עצוב" שנכתב לזכרה. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים "הולך קדימה" ו"קרן אור".

בשנת 2003 יצא הסרט התיעודי "אביב", בבימויו של תומר הימן, על חייו של גפן. זה פתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בבנגקוק וזכה לאהדת הקהל התאילנדי. בעקבות הביקוש הרב נוספו שתי הקרנות נוספות לסרט. בשנה זו גם יצא הספר "השירים האסורים ב'" ובו מילות השירים לאלבומים שיצאו מ־1997 עד 2002. בשנה זו גם הוציא גפן שיר משותף עם להקת ההיפ הופ הערבי "דם". את השיר "פושעים חפים מפשע" כתב סולן הלהקה תאמר נפאר והלחין גפן. בקליפ שצולם לו נראה גפן במדי צה"ל, מה שעורר סערה מאחר שגפן לא שירת בצה"ל. באותה שנה, לכבוד טקס החתימה על הסכם ז'נבה, הופיע עם הזמרת דיקלה.

ב־2004 השתתף גפן בתוכנית ספיישל בת 12 פרקים בשם "הבלוג של אביב גפן", בערוץ yesY ב־Yes. הבלוג שודר מביתו של גפן והועבר גם באינטרנט בשידור חי. התוכנית עוררה תגובות סוערות, ואף צונזרה בשל דעותיו של גפן על תעשיית המוזיקה והבידור בישראל. כמו כן השתתף בפרסומת לחטיף ביסלי.

באותה שנה הוציא גפן אלבום עם סולן להקת "פורקיופיין טרי", מוזיקאי הרוק סטיבן וילסון, שאיתו כבר הופיע בסינרמה בתל אביב בשנת 2000 במופע שפתח הופעה של להקת K's Choice. בשנת 2001 הקימו השניים הרכב רוק בשם "בלאקפילד" והוציאו אלבום ראשון בשם "Blackfield". האלבום הוקלט במשך שלוש שנים באולפנים בלונדון ובישראל, ונערך באולפני אבי רוד באנגליה. היה זה האלבום הבינלאומי הראשון של גפן, שהופץ בעולם על ידי חברת התקליטים הבריטית Snapper Records.

בשנת 2005 הוציא גפן לאור את ספרו הראשון, "ילדי יום ראשון", המבקר בקצרה בתחנות חשובות בחייו. בסוף אותה שנה השתתף גפן בתוכנית המציאות "פעם בחיים", ששודרה בערוץ yesY.

ב־4 בדצמבר 2005 השיק גפן את האלבום ה־11 שלו, "עם הזמן", שיצא לבסוף ב־3 במרץ 2006. את האלבום הפיק עבורו עופר מאירי, שעיבד יחד עם גפן את כל השירים בו. במסיבת ההשקה של האלבום החדש אמר גפן: "זה לא עוד אלבום של אביב גפן, לטוב ולרע. אין בו סיסמאות. עופר גרם לי להוריד דברים פוליטיים בשקל ובחרנו שירים אחד אחד". באותה מסיבה יצא לאור הסינגל הראשון מתוך האלבום, שהוצג בתור קליפ שיצא לערוצי הטלוויזיה ולתחנות הרדיו יום לאחר מכן. שמו של הסינגל הוא "עם הזמן", והוא במקור שיר של הזמר הצרפתי לאו פרה ("Avec Le Temps"), שגפן תרגם תרגום חופשי. הסינגל קיבל תגובות חיוביות ממבקרים, שציינו כי ניכר בו השינוי שחל בגפן. לאחר מכן יצאו גם הסינגלים "מחר", "בשבילך", "זה רק הלב שכואב לך" ו"אין זמן תחת השמש", שזכו גם הם להשמעות רבות בתחנות הרדיו.

בשנת 2006 כתב והלחין גפן את מרבית השירים לאלבום "יחפה" של נינט טייב, שאותו גם הפיק מוזיקלית. בין היתר כתב והלחין עבור האלבום את השירים "כשאתה כאן" ו"הכל יכול לקרות" ואת שיר הנושא. יומיים בלבד לאחר צאתו קיבל האלבום את התואר אלבום זהב. בד בבד, בחודש ספטמבר 2006, הגיע גם האלבום "עם הזמן" למעמד זהב.

בשנת 2007 יצא הרכבם של גפן וסטיבן וילסון, "בלאקפילד", למסע הופעות ברחבי העולם. בפברואר 2007 יצא האלבום השני של ההרכב, "Blackfield II". באותו חודש יצא אלבום האוסף של גפן "רק שירי אהבה" בחברת ארומה מיוזיק, ונמכר בלעדית בסניפי ארומה אספרסו בר. באותה שנה נבחר גפן לתפקיד היועץ האומנותי של תחרות הלהקות הצעירות "Urban MotoMusic 2007".

בשנת 2008 הפיק גפן עם עופר מאירי אלבום לזמרת אלמונית שלקח תחת חסותו, אלכס (שם הבמה של אלכס משה), והיא ליוותה אותו בהופעותיו. האלבום יצא בפברואר 2008 וכלל את הסינגלים "אם תפסיק לאהוב", "ואת שרה" ו"עלים".

במרץ 2008 הוציא גפן אלבום הופעה כפול, שכולל שירים שבוצעו בהופעותיו במהלך קיץ 2007. האלבום כלל גם DVD עם קליפים וקטעי הופעה נדירים מהמצלמה הביתית של משפחתו. כמו כן כלל האלבום שני שירים חדשים שכתב גפן: "שחור לבן", שיצא כסינגל לתחנות הרדיו, ו"אין שמחים בלילה". מהאלבום יצאו כסינגלים הביצועים לשירים "גן החטאים" ו"חלומות גדולים". ב־6 במרץ קיים גפן מופע גדול לכבוד השקת אלבום ההופעה, שבו התארחו ברי סחרוף, אסף אמדורסקי וסולן להקת ה"בי ג'יז" רובין גיב.

באפריל 2008 ראה אור המארז השני מסדרת "עבודה עברית" לכבוד שנת ה־60 למדינת ישראל, ובו נכלל השיר "איך לאהוב אותך" בביצוע המשותף של גפן ושל הזמרת אלכס. את השיר ביצעו במקור גלי עטרי ויזהר אשדות ב־1985, בסרט "שוברים".

ביולי 2008 הוציא גפן לאור את השיר "הילד של כולנו", שאותו כתב על החייל החטוף גלעד שליט. גפן הכריז שכל ההכנסות מהשיר ייתרמו למען החזרתו מן השבי.

במרץ 2009 הוציא את הסינגל "אור קטן בלב". בספטמבר 2009 יצא אלבום הסולו הבין־לאומי הראשון של גפן, שנשא את שמו. לפני צאת האלבום הוציא גפן את הסינגל "It's Alright", שנכנס לפלייליסט של תחנת הרדיו NME. סינגל נוסף שיצא הוא "It Was Meant to be a Love Song", שנכנס לחמשת הקליפים הגדולים ב־NME. במהלך העבודה על האלבום והקריירה מחוץ לישראל הופיע גפן בפסטיבל Southside בגרמניה, ולפני הפסטיבל התראיין לתקשורת הגרמנית. הוא הציג את עצמו כזמר נרדף בישראל, טען ש"חצי מהישראלים רוצים אותי מת" ודיבר נגד הכיבוש הישראלי. ריאיון זה עורר תגובות כועסות בישראל, בטענה שגפן מעוות את הדברים. מאוחר יותר, בכתבה שפורסמה בערוץ 2, הוא הסביר את הדברים שאמר והוסיף שהוא איננו נציג מטעם המדינה אלא מייצג את דעותיו שלו בלבד.

העשור השני של המאה ה־21

בשנת 2010 החל גפן בשיתוף פעולה עם המוזיקאי עידן רייכל. בדצמבר של אותה שנה הוציאו השניים את הסינגל המשותף "קוצים", שאותו כתב והלחין גפן ושר רייכל. בפברואר 2011 יצא סינגל שני של גפן של רייכל, "בובות", שאותו כתב גפן והלחינו שניהם יחד. את שני השירים הפיקו ועיבדו גפן ורייכל. אף שהשירים זכו להצלחה, הם לא הובילו בסופו של דבר לשיתוף פעולה מלא בין השניים.

בנובמבר 2011 הוציא גפן סינגל משותף עם שרון ליפשיץ, "נוסטלגיה", שכתב והלחין. השיר זכה להצלחה והוביל במשך כמה שבועות את מצעדי הפזמונים השבועיים (למשל ברשת ג' צעד ארבעה שבועות בראש). שיריו המשותפים של גפן עם רייכל ועם ליפשיץ נכללו באלבומו "פסיפס", שיצא במרץ 2012. השתתפותה של ליפשיץ הפתיעה רבים מכיוון שהיא פרשה מהמוזיקה למשך יותר מעשר שנים.

ב־2012 החל גפן לשמש מנטור בתוכנית הריאליטי "The Voice ישראל" בערוץ 2. בעונה הראשונה הצליחה רז שמואלי, שהגיעה לגמר בנבחרת הראשונה שלו, להעפיל לדו־קרב הסופי אך לבסוף הפסידה לקטלין רייטר. בעונה השנייה עלתה אופיר בן שטרית, שהייתה הפיינליסטית בנבחרת שלו, לדו־קרב הסופי אבל הפסידה ללינה מחול. בעונה השלישית חנך גפן בין השאר את המוזיקאית מורן מגל. לגמר הגיע עם שני מתמודדים מנבחרתו, תמר עמר ואייל כהן, שהגיעו למקומות השני והשלישי בהתאמה. בעונה הרביעית הגיע לגמר אלי חולי, שהיה הפיינליסט בנבחרת שלו, וסיים במקום הרביעי.

במאי 2012 הוציא גפן עם אביתר בנאי את הסינגל "יש שמיים מעליי", שכתבו והלחינו יחד. השיר עסק בקלות שבה אפשר לדבר בשינוי מיוחל לעומת הקושי להוציא אותו לפועל.

בסוף נובמבר 2012 הוציא לאור את הסינגל "מקלט של שקט", שנדחה בשבועיים עקב מבצע עמוד ענן.

בספטמבר 2014 הוציא גפן את האלבום "סדקים". האלבום כלל את הסינגלים "עולם חדש", שהקליפ שלו צולם בטוקיו; "הייתי שר לך", שנחשף בהופעה בקיסריה; "כאב על כאב", שנכתב לאביו יהונתן גפן; ו"מסתובב", שאותו ביצע עם הזמר והיוצר מתי כספי. "מסתובב" הפך ללהיט ענק והיה למושמע ביותר ברדיו בכל שנת 2014, אחרי שעקף את "דרך השלום" של הזמר פאר טסי. השיר הגיע למקום הראשון במצעד מדיה פורסט ושהה שם במשך תשעה שבועות רצופים. הישג זה הוא הגדול ביותר בתולדות המצעד אחרי השיר "מחוזקים לעולם" של אברהם טל, ששהה שם עשרה שבועות (אם כי "מחוזקים לעולם" לא שהה בפסגת המצעד עשרה שבועות ברצף).

בספטמבר 2014, במבצע צוק איתן, נהרגו לוחם מגלן סמ"ר מתן גוטליב ושניים מחבריו בבית ממולכד בח'אן יונס. גוטליב, שהיה מעריץ של אביב גפן מגיל צעיר, הספיק להיות בהופעה שלו ימים אחדים לפני מותו. גפן הגיע לשיר בהלווייתו את "יומן מסע", אחד השירים האהובים על מתן. שנה לאחר מכן כתב עליו גפן את השיר "קציר מלחמה". גפן סיפר על כתיבת השיר: "הסיפור שלי זה סיפור בין אמן ששר לבין הקהל שלו, שלא יודע מי חבוי שם. כנראה שהיה אדם מדהים שהיה חבוי שם, ונפגשנו בסוף בדרך הכי עצובה בעולם". גפן פנה לעמיתיו המוזיקאים ולתזמורת הסימפונית של ראשון לציון, העיר שבה גדל מתן, וביחד הקליטו את השיר.

בינואר 2017 גפן הוציא את השיר "מי אני היום", סינגל ראשון מתוך אלבומו ה־14 עם להקת "התעויוט". בפברואר אותה שנה הוציא את הסינגל "בא אליי" – דואט עם אורית שחף, סולנית להקת "היהודים", ובמאי הוציא את הסינגל השלישי "עד שיעלה האור". ביולי 2017 הוציא את הסינגל הרביעי "הללויה" מתוך האלבום, המוגדר כשיר מחאה. בספטמבר 2017 הוציא את השיר "נדנדה" שנכתב לבנו הבכור, דילן. בפברואר 2018 הוציא את הסינגל השישי והאחרון "את לא לבד" באירוח של מיקיאגי ודודי לוי מתוך אלבומו החדש העתיד לצאת.

ב־9 ביולי 2018 עלתה לשידור בקשת 12 תוכנית המציאות "אביב או אייל", שבה הופיע גפן לצידו של הזמר אייל גולן. לשם קידום התוכנית, בחגיגות ה־70 לעצמאות מדינת ישראל, הוציאו שני הזמרים גרסאות כיסוי זה לשיריו של זה. גפן שר את השיר "צליל מיתר".

ביוני 2019 הצטרף גפן לחברת קנאביס רפואי כמנהל תדמית תמורת אופציות ומניות. באוקטובר הופיע בהתנחלות אלקנה ואמר לקהל: "כולנו גרים בישראל ובגלל זה באתי לכאן".

העשור השלישי של המאה ה־21

באפריל 2020 הופיע גפן במבצר שוני ללא קהל, זאת במסגרת "הופעות ליליות חיות" במהלך תקופת ההסגר עקב נגיף הקורונה.

בדצמבר 2020 הוציא גפן סינגל משותף עם אברהם פריד בשם "בצורת", שכתב והלחין. במאי 2021 הופיע עם פריד בבריכת הסולטן בשתי הופעות לציבור הדתי־חרדי, וביקש סליחה מציבור זה על רקע חלק משיריו מהעבר שאולי פגעו בו. גפן אף חבש כיפה לראשו בזמן ההופעה ושר את השיר "מי האיש החפץ חיים", אותו הלחין הרב ברוך חייט, שמילותיו מהתהילים.

ב־22 ביולי הוציא עם כוכבי הסדרה "שבאבניקים" את השיר "לאן אלך" שכתב והלחין.

החל מיולי 2021 שפט גפן בתוכנית הריאלטי "אקס פקטור ישראל", למציאת נציג ישראל באירוויזיון 2022, לצד נטע ברזילי, מרגלית צנעני, מירי מסיקה ורן דנקר. במסגרת זו, שימש גפן כמנטור של "נבחרת הבנות" של התכנית.

במרץ 2022 יצאה הסדרה "שנות הירח", אשר יצר גפן ועוקבת אחר תחילת הקריירה שלו, בתחילת שנות התשעים.

נשף רוק

מאז שנת 2012 גפן מקיים מדי שנה מופע הקרוי "נשף רוק", שבו מופיעים גם מוזיקאים ואמנים נוספים, מישראל ומהעולם.

יחסיו עם הצבא

גפן לא התגייס לצה"ל. סוגיית אי גיוסו לצבא עוררה הדים רבים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור. במהלך השנים, גפן מסר מספר גרסאות שונות לגבי אי גיוסו לצה"ל. מול התקשורת הישראלית, גפן נוהג להציג גרסה לפיה לא התגייס לצבא משום שקיבל פטור רפואי בגין בעיית עקמת בגבו. אולם, מכתב ממנהל הגיוס, שנחשף בשנת 1996 בעיתון ידיעות אחרונות, מציג את הגרסה של צה"ל לפיה גפן אמנם קיבל פטור רפואי, אך פטור זה היה זמני בלבד, ולאחר שהפטור הזמני פקע, גפן נמצא כשיר לשירות ביטחון, אולם אז גפן איים (בעל פה ובכתב) שהוא יתאבד אם הצבא יגייס אותו, ורק לאחר מכן צה"ל העניק לו פטור קבע משירות ביטחון.

הוועדה הרפואית הראשונה, שמצאה את גפן בלתי כשיר לשירות באופן זמני, נערכה ב-14 באוקטובר 1990, לפני שגפן החל בקריירה המוזיקלית שלו, ואז ביקש גפן להתנדב לצבא כזמר שיקים להקה משלו, וסורב. הוועדה הרפואית השנייה, שמצאה את גפן כשיר לשירות, נערכה ב-27 בפברואר 1992, לאחר שגפן חתם על חוזה הקלטות בחברת הד ארצי ושלושה חודשים לפני צאת אלבומו הראשון, ואז גפן איים להתאבד אם יגוייס. ב-19 באפריל 1993, קיבל גפן פטור קבע משירות צבאי. עורך דינו של גפן, רון מיור, הסביר שגפן יצא לקרב מול צה"ל - וניצח.

השתלשלות אירועים

בשנת 1985, כשגפן היה בן 12, אביו, יהונתן גפן, כתב עליו: "הוא נגד כל המלחמות. כבר בגיל 10 הוא מצהיר שלעולם לא יתגייס, ושום צבא לא יראה אותו, ואין ספק שהוא הסרבן הנמוך ביותר בעולם".

ב-28 בפברואר 1992, מוסף 7 לילות, של העיתון ידיעות אחרונות, פרסם כתבת שער על גפן בן ה-18 וחצי, לקראת צאת אלבומו הראשון. בתמונת השער, גפן הופיע בערום כשגיטרה מסתירה את אזור חלציו, קסדה צבאית על ראשו, ועל חזהו כתוב "טוב למות בעד עצמנו" (כפרפרזה לאמרת הכנף טוב למות בעד ארצנו). המראיין, יובל ניב, כתב על גפן "כמתנגד מושבע למסגרות ולפקודות, השתמט משירות צבאי. ההורים שתקו. היה גם חיוך קל". בהמשך הוסיף ניב: "האקט המרדני ביותר שלו עד כה הוא, כמובן, ההשתמטות מצה"ל, או בניסוח אלגנטי יותר: דחיית שירות למועד בלתי ידוע מסיבות רפואיות. הנימוקים הם אידאולוגיים". גפן הסביר בכתבה את מניעיו לכך שלא התגייס לצבא: "החלטתי שאם אני אלך לצבא, אני לא אראה דברים אחרים. רוב האנשים הולכים לצבא כי הם מבולבלים. הצבא שולח את המכתבים שלו לילדים צעירים. הוא אומר להם 'בואו אלינו' והם הולכים. אם הצבא היה שולח את המכתבים האלה לחבר'ה בני 22, מי היה הולך? מכל האנשים שאני מכיר, אף אחד לא אומר שהצבא עשה לו טוב. נוח להיות בצבא. לא צריך לדאוג למחיה, לשכר דירה. יש לי חבר בצבא. שאלתי אותו מה הוא עושה שם. הוא אמר: לא יודע. אני רוצה לא לדעת שלוש שנים. בצבא אין אתגר, אין ריגושים. זה כלום. מה שאתה עושה, עשו לפניך ויעשו אחריך. אני יכול לתרום לחברה במוזיקה שלי". הכתב ניב הקשה על גפן כשאמר לו שהמכתבים שגפן מתייחס אליהם הם למעשה צווי גיוס הנשלחים למועמדים לשירות ביטחון מתוקף חוק מדינה שגפן עצמו נמנה עם אזרחיה. על כך גפן השיב: "בגלל שסאדיסט אחד מוציא חוק, אני לא חייב להיות כפוף לו. די, משעמם לדבר על הצבא". דבריו של גפן עוררו סערה, ובמאי 1992 גפן התראיין שוב לכתב יובל ניב ואמר: "עשיתי טעות כשפירטתי את האידיאלים שלי באוזני הציבור. במדינה יש צבא ומישהו צריך לשרת בו. בעצם לא ממש השתמטתי מצה"ל. רציתי להתגייס אבל שוחררתי כי יש לי בעיות בגב". ניב שאל את גפן אם הוא שיקר, ועל כך גפן השיב: "לא שיקרתי, אלא טעיתי בכך שקשרתי את הבעיות הרפואיות שלי עם האידיאלים שלי שאותם לא הייתי צריך לפרט. אסור היה לי לדבר ככה. זה היה דאווין אידיוטי". עוד סיפר גפן לניב שהוא ספג תגובות זועמות מהציבור, שהגיעו כמעט לכדי אלימות. באותו החודש, התראיין גפן לעיתון מעריב לנוער ובמסגרת הריאיון טען שהוא בדחיית שירות. באותה השנה, התארח בתוכנית 'שישי אישי' בהנחיית מיקי חיימוביץ' ובה אמר: "אני הלכתי לצבא, לא קיבלו אותי בגלל פרופיל רפואי כי יש לי ניתוח שעשו לי בגב".

ביולי 1993, גפן אמר בראיון לידיעות אחרונות: "בצבא שומעים המון את אביב גפן, ולמרות שניסו להציג אותי כמשתמט משירות צבאי, הצלחתי להיות אהוב בצה"ל. הבינו ששוחררתי בגלל בריאות, והאנטי שלי הוא לא נגד חיילים, אלא נגד הממסד". באותו החודש אמר בראיון לחדשות: "לא התקבלתי לצבא מסיבות בריאות, אבל תמיד אהיה נגד הממסד הזה שנקרא צבא, למרות שהחברים הכי טובים שלי משרתים שם. ואני שר לכל אלה שאין להם את הגב הרחב של הטייסים עם משקפי שמש והביצים הגדולות. אני רוצה שהצבא יכיר בזה שלא כולם כאלה, ושיש אנשים שלא יכולים לעשות צבא". בספטמבר 1993, פורסמה ידיעה בעיתון לפיה במהלך הופעתו בגן העצמאות בירושלים, הסביר גפן לנוער מדוע לא כדאי לו להתגייס לצבא. באותו החודש, גפן הופיע במופע 'רוק-ירוק' בחסות עיריית רעננה, ובמהלך המופע הושלכו לעברו ביצים ועגבניות, וצעקו לעברו "תתגייס לצה"ל!". בנובמבר 1993, התפרסמה בידיעות אחרונות כתבה על גפן שעסקה באלימות שמופנית כלפיו מצד הקהל. לפי הכתבת, גפי אמיר, ביוני 1993, גפן הופיע במועדון 'החממה' הסמוך לרעננה ואמר שהצבא זה דבר רע ושהוא מבין את מי שלא מתגייס. הקהל בתגובה קרא לעברו קריאות בוז וזרק עליו תפוזים. עוד נכתב בכתבה שנגני להקת התעויוט, המלווים אותו, אמרו לו שזה לא בסדר שהוא מדבר הרבה בהופעותיו נגד הצבא. בראיון שהעניק בשנת 1994 בערוץ הראשון לקראת צאת אלבומו השלישי טען שרצה להתגייס לצבא אך משום שסבל מבעיות גב, צה"ל שחרר אותו מסיבות רפואיות. למרות זאת, הוא ניסה להתנדב ללהקה צבאית אך בקשתו נדחתה. באוגוסט 1994, סיפר גפן שהוא ניגש לאודישנים של צה"ל שנערכו בבית הצנחן, והציע להקים להקה משלו בצה"ל ולשיר במסגרתה, אך נאמר לו שהוא זייפן ושאין לו חוש מוזיקלי.

מול התקשורת הבינלאומית, גפן הציג גרסה שונה באשר לאי גיוסו לצה"ל. באפריל 1993, גפן התראיין לעיתון האמריקאי הניו יורק טיימס. בכתבה נכתב: "גפן, שלדבריו קיבל פטור פסיכיאטרי מהשירות הצבאי, השתמש בדעותיו האנטי-צבאיות כדי להפוך למוזיקאי הישראלי הראשון שבונה קריירה על איקונוקלאזם מוחלט". באוגוסט 1995, התפרסמה כתבה על גפן בעיתון הצרפתי ליברסיון. בכתבה נכתב שגפן סירב לשרת בצה"ל, ואף איים להתאבד אם יכריחו אותו להתגייס. בנובמבר 1995, בראיון שהעניק לסאנדיי טיימס הבריטי, אמר גפן שהוא יוצא נגד הצבא, אינו מוכן ליטול חיי אדם, אינו ציוני ואינו מתרשם מטריטוריות כל כך. ב-11 בדצמבר 1995, בתקופה בה גפן ניסה לפרוץ בקריירה בינלאומית, התפרסמה עליו כתבה במגזין ניוזוויק האמריקאי. הכתבה פתחה במשפט: "ליצחק רבין היו הרבה חברים לקרב, אבל אף אחד מהם לא ממש כמו אביב גפן. אף אחד מהם לא התחמק משירות צבאי על ידי כך שנשבע להתאבד אם יגוייס לצבא". בהמשך הכתבה הופיעה התייחסות נוספת לנושא לפיה גפן איים להתאבד אם יאלצו אותו להתגייס לצבא אולם נטען כי סבל מבעיות גב חמורות שבכל מקרה מנעו את גיוסו. ב-14 בנובמבר 1996, כתבה על גפן במגזין רולינג סטון האמריקאי ציינה כי גפן מתהדר בכך שהוא נמנע משירות צבאי. באותה השנה, גפן הציג גרסה נוספת לפיה סרב לשרת בצבא מטעמים פציפיסטיים. בשנה זו, התארח ב-MTV, ובמסגרת הראיון נשאל איך איש הצבא, יצחק רבין, הזמין את גפן לעצרת כן לשלום, לא לאלימות אף על פי שגפן לא שירת בצה"ל. על כך גפן השיב: "בישראל, חייבים לשרת בצבא, אבל אני סירבתי כי אני לא מאמין במלחמות וברובים". בדצמבר 1996, גפן התראיין לעיתון הבריטי The Mail on Sunday (אנ'). בכתבה זו נכתב: "גפן סירב להתגייס לצבא. לגפן נקבע פרופיל 21 בגין אי התאמה מסיבות נפשיות". ביוני 1997, התראיין גפן לעיתון הבריטי האובזרבר, ובכתבה נכתב שגפן לועג בגאווה לצה"ל. ביולי 1997, במסגרת ראיון שהעניק גפן לעיתון הבריטי אינדפנדנט, הכתב תיאר את גפן כמי שסירב להתגייס לצבא, הוקע על ידי נשיא המדינה ונאלץ להימלט מישראל למען ביטחונו האישי. באותה השנה, פורסמה כתבה נוספת על גפן במגזין בילבורד האמריקאי, לפיה גפן סירב להתגייס לצה"ל ואין הוא מתנצל על כך. עוד נטען כי גפן שוחרר מצה"ל עקב חוסר התאמה מטעמים נפשיים. בשנת 2004, לרגל צאת אלבום הבכורה של הרכבו בלאקפילד, העניק גפן ראיון למגזין הבריטי 'סטודיו M' בו אמר: "סירבתי לשרת בצבא, וזה היה מאוד קשה מכיוון שדודי (משה דיין) היה שר הביטחון". באוקטובר 2007, התפרסמה על גפן כתבה במגזין המוזיקה הבריטי Q (אנ') בה נכתב שגפן איים להתאבד אם יכריחו אותו להתגייס לצבא.

בפברואר 1996, עוזי אהרון, סגן ראש עיריית אור יהודה, ביקש מוועדת אירועי יום העצמאות של אור יהודה שלא לאשר את הופעתו של גפן ביום העצמאות בעירו משום שלא שרת בצה"ל, אולם ראש העיר, תמיר שאבי, לא קיבל את עמדתו. לבסוף, גפן לא הופיע באירועי יום העצמאות בעיר, אולם שאבי טען כי הדבר נבע משיקולים כלכליים.

ביוני 1996, ראש מועצת עומר, ח"כ פיני בדש, הודיע שעל אף הפרסומות בטלוויזיה לגבי הופעת גפן בעומר, ועל אף העובדה שנמכרו כבר מאות כרטיסים להופעה זו, הוא לא יאפשר את קיום המופע. לדבריו: "אביב גפן לא ראוי להופיע בעומר כי הוא לא שירת בצה"ל והפך את ההשתמטות מצה"ל לנורמה". החלטתו של בדש עוררה סערה, ותושבי עומר ארגנו הפגנה נגדה בטענה שמדובר בהטלת צנזורה ובפגיעה בחופש הביטוי. בדש טען: "הוא לא דמות שראויה לחיקוי ולכבוד, כי הוא לא שירת בצה"ל. לכל אלה שאמרו לי שהוא בעצם שוחרר מצה"ל בגלל סעיף בגב אני אומר: אם הוא יכול לקפוץ ולקפץ על הבמה במשך שלוש שעות עם גיטרה ביד, אז הוא יכול היה להופיע בפני חיילים במסגרת להקה צבאית. לא ייתכן שבשעה שאחים ובנים שלנו נהרגים בלבנון, הוא יעשה חיים ויכתוב שירים ועוד יקרא לנו דור מזוין. אני לא מוכן לתת במה למי שהפך את ההשתמטות מצה"ל לנורמה. בגללו, הבריחה משירות צבאי בכלל ומשירות קרבי בפרט הפכה לתופעה שכיחה מאוד". רון מיור, עורך דינו של גפן, טען כי ברש נוהג בביריונות ומטיל דיקטטורה תרבותית על אף שאין לו סמכות לכך. לגבי אי שירותו של גפן בצה"ל אמר מיור: "הגיע הזמן לנפץ סופית את השקר הזה. אביב גפן לא גויס מטעמי בריאות. הוא הגיש בקשה להתנדב, ובקשתו נדחתה על ידי צה"ל בלי כל נימוק. אני מדגיש שכל התבטאויותיו נגד הצבא באו אחרי, ולא לפני, דחיית בקשתו על ידי הצבא. לכן, אפשר להבין שבדבריו היה גם המון תסכול מול ההשפלה שחש". ביולי 1996, באמצעות האגודה לזכויות האזרח בישראל, הגישה קבוצה של תושבי עומר עתירה דחופה לבג"ץ נגד החלטתו של בדש לביטול המופע וכן נגד איסורו לתלות על לוח מודעות בעומר שיר סאטירי של אפרים סידון המבקר את פסילת המופע. בעתירה נטען כי החלטתו של בדש מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי וכי אין לבדש הסמכות לבטל את ההופעה של גפן. באוגוסט 1996, שופטי בג"ץ, אהרון ברק, יעקב קדמי ודליה דורנר דחו את טיעוניו של בדש, וקבעו כי אין לאסור את קיום המופע של גפן ואין לאסור תליית שיר סאטירי על לוח המודעות ביישוב. כמו כן, טענו כי טיעוניו של בדש בפני בג"ץ, לפיהם אסר את המופע של גפן מטעמים ביטחוניים, אינם עולים בקנה אחד עם הטיעונים שמסר לתקשורת, ועל כן מותירים רושם רע.

באוקטובר 1996, גפן התארח בתוכנית סוגרים שבוע בהנחיית יאיר לפיד. במסגרת הראיון, לפיד הקריא מסמך ממנהל הגיוס של צה"ל שנשלח לרון מיור, עורך דינו של גפן: "בתאריך ה-14 באוקטובר 1990 התייצב מרשך אביב בפני ועדה רפואית בלשכת הגיוס אשר מצאה אותו בלתי כשיר לתקופה של 18 חודשים, בגלל סיבות פיזיות בריאותיות, לא נפשיות. לאור קביעת הוועדה הרפואית, ביקש מרשך ביום ה-14 באוקטובר 1990 להתנדב לשירות לצה"ל. לאור מכלול נתוניו האישיים, החליט המוסמך שלא לאשר את התנדבותו לצה"ל". לאחר סיום הקראת המסמך, לפיד אמר לגפן "אתה התנדבת לצבא... כל התקופה שהיית עומד על הבמה, ובקהל היו אנשים עומדים וצועקים 'משתמט! משתמט!' בעצם יכולת להוכיח להם במסמך פשוט שאתה לא משתמט". על כך גפן השיב: "לא חשוב לי להוכיח כל הזמן. אנשים שניזונים מרכילויות ומשמועות - אני לא חייב להם שום הסבר. אני שלם עם עצמי בתוכו". אולם, שבועיים לאחר מכן, העיתונאי נחום ברנע חשף את המסמך המלא שנשלח, באפריל 1996, לעו"ד מיור ממנהל הגיוס בחתימתו של אל"ם אבי זמיר, ובו גרסה שונה לאירועים. המסמך המלא כלל עשרה סעיפים כדלקמן:

ברנע טען כי הצד המשמח בסיפור הוא שגפן לא התאבד וכך ישראל הרוויחה מוזיקאי מוכשר, אולם הצד העצוב הוא ש"השתמטות משירות, נרקיסיזם מתפנק ודאווין בכל מחיר הפכו כאן לרוח הקודש". עו"ד מיור הגיב לכתבה של ברנע: "בניגוד להטחות שמטיחים בו, אביב גפן ביקש להתנדב לצבא. היה לו ניתוח בגב, ובכל זאת התנדב. אחר כך היו התפתחויות, זה נכון. דחו אותו בצורה די משפילה. מדובר בנער רגיש מאוד. אמרו לו, אתה תשרת איפה שנגיד לך. התייחסו אליו כמו אל כלכלב קטן, שמכריחים אותו לטבול בפיפי שלו. הוא הלך איתם לקרב - וניצח".

בנובמבר 1996, במסגרת דיון שעסק בירידת המוטיבציה של הנוער לשרת בצה"ל שנערך בוועדת החינוך בכנסת, ראש אכ"א, האלוף גדעון שפר, טען כי "אם רואים את ראש הממשלה מאמץ אל ליבו את הזמר אביב גפן - אנחנו בבעיה". באותו החודש, נשיא מדינת ישראל (וקרוב משפחתו של גפן), עזר ויצמן, טען כי "זה חמור שראשי ממשלות התחבקו עם אביב גפן, סמל ההשתמטות מצה"ל". ביולי 1997, לקראת הופעתו של גפן בפסטיבל ערד, דרש סגן שר החינוך והתרבות, ח"כ משה פלד, משר הביטחון, יצחק מרדכי, שיורה למפקד תחנת גלי צה"ל שלא לשדר כמתוכנן את הופעתו של גפן ברדיו. בפנייתו כתב פלד: "כפי ששר הביטחון יודע, מר גפן הנכבד לא לבש מדי צה"ל בעבר. וחמור מזה - הוא יצא בגלוי נגד קציני צה"ל וחייליו, ונגד השירות הצבאי בכללותו".

בפברואר 1998, במסגרת ראיון לקראת צאת אלבומו חלולים, גפן אמר: "בהתחלה צה"ל פסל אותי לשירות, ולא רצו שאני אתנדב. אחרי שנה שסירבו, אמרו פתאום, עכשיו, וכבר לא רציתי. ניסיתי להקה צבאית ונכשלתי, אמרו לי שאני זייפן ולא מוזיקלי. אבל אני רוצה להגיד לך שאם זה היה קורה עכשיו, הייתי מתגייס [...] אם יתנו לי עכשיו שירות לאומי, אז אם זה יסתום להם את הפה, אני אלך". במרץ 1998, יצא לאור אלבומו השביעי של גפן, חלולים, ועל עטיפת האלבום צילום רנטגן של גפן וזוגתו דאז, אילנה ברקוביץ'. צילום הרנטגן מציג את הפלטינה שהושתלה בגבו של גפן בצעירותו כדי לטפל בבעיית העקמת ממנה סבל. ליאור מילר, מנחה התכנית 'קליפופ' בה גפן התארח לאחר צאת האלבום, ברר עם גפן האם הצילום הזה אמור להוכיח את בעיות הגב של גפן שבגינן לדברי גפן לא התגייס. גפן טען שזו מטרה משנית של הצילום ואישר שלא התגייס לצבא עקב בעיות בריאותיות. בשנת 1999, כשהתראיין למגזין יומן, אמר גפן שכולם יודעים שהוא ניסה להתקבל ללהקה צבאית וסורב ושיש לו מסמר פלטינה בגב.

בשנת 2001, קצין החינוך הראשי, תא"ל אלעזר שטרן, הוציא הנחיה לפיה אין להזמין זמרים להופעות בתשלום מול חיילי צה"ל אם אלו לא משרתים במילואים. מהלך זה גרם לאייל גולן (ששירת בצה"ל בשירות סדיר אך קיבל פטור ממילואים) להגיע להסדר עם צה"ל לפיו הוא יופיע חמש פעמים בשנה מול חיילים במסגרת שירות מילואים. הסדר דומה הוצע לגפן. במסגרת משא ומתן בין צה"ל למנהליו של גפן, הוצע לגפן להתחייל (לעבור הליך גיוס בבקו"ם ולקבל מספר אישי) במסגרת מסלול מיוחד של שירות במילואים ללא שירות סדיר. ביולי 2001, פורסם שגפן אמור להתגייס לחיל החינוך בתוך שבועות ספורים, ובמסגרת שירות המילואים, יופיע מספר פעמים בשנה בפני חיילי צה"ל, אולם באוגוסט 2001, טען גפן שאין בכוונתו להתגייס לשירות מילואים, שאין בכוונתו להופיע בפני חיילים בעזה ובגוש קטיף, ושאם החיילים רוצים לראות הופעה שלו - שיבואו לצוותא.

ביוני 2002, במסגרת ראיון שהעניק למוסף 7 לילות, אמר גפן: "לא התקבלתי ללהקה צבאית. הבוחנים החליטו שאני זייפן ולא מוזיקלי. אחרי שעברתי ניתוח גב, ביקשתי להתנדב. לא רצו שאתנדב. הבעתי נכונות להופיע בפני חיילים, בחינם ובכל זמן. לא רצו לאפשר לי. אני אמן. חיילים זה הקהל שלי, קהל חשוב. אני מוכן לתרום, אבל יש אינטרסנטים שלא רוצים שאופיע בפני חיילים". ביולי 2002, גפן אמור היה להופיע בעצרת מחאה של תנועת יש גבול, אולם החליט לבטל את השתתפותו לאחר שהבין שבעצרת תובע תמיכה בסרבנות. לדבריו, הוא לא מוכן לתמוך בסרבנות. מנהלו האישי, מאיר קוטלר, טען שמשום שגפן לא שירת בצה"ל, הוא אינו מוכן לנקוט עמדה בסוגיה זו. ביולי 2002, גפן התארח בתוכנית תוצרת הארץ בה נשאל מדוע ביטל השתתפותו בעצרת המחאה. גפן השיב: "אני חושב שזה טיפה חוצפה מצידי, בתור אחד שלא עשה צבא, לבוא ולהגיד 'תשמעו אני לא הייתי בצבא, אבל סירבו פקודה, לכו נגד החוק. קצת חוצפה נראה לי".

בשנת 2005, גפן התייחס לאי גיוסו לצה"ל בספרו האוטוביוגרפי 'ילדי יום ראשון' בו כתב: "בואו נסגור את הסוגיה הזו אחת ולתמיד. שוחררתי מהצבא מטעמי בריאות עקב סקוליוזיס (עקמת). עברתי ניתוח שבו השתילו לי עמוד פלטינה בגב, ולמדתי ללכת מחדש אחרי ששכבתי חודש בבית חולים מאיר. [...] נבחנתי ללהקה צבאית אבל לא רצו בי בטענה שאני לא מספיק מוזיקלי".

בשנת 2007, גפן נעתר להצעה לשדר עם גיא מרוז בתוכנית "ציפורי לילה" של גלי צה"ל. אולם העובדה שלא שירת בצה"ל עוררה ביקורת להשתתפותו בתוכנית בתחנה צבאית הממומנת מכספי משרד הביטחון, וראשי התחנה החליטו לחזור בהם מהכוונה לשבץ את גפן בתוכנית הלילית.

בשנת 2016, הגיש גפן בקשה להופיע בפני חיילי צה"ל, והחל לנהל מגעים להסדרת הסוגיה מול חיל החינוך ואכ"א. לפי פרסום בעיתון ישראל היום, צה"ל שקל לאפשר לאמנים שלא שירתו בצה"ל, להופיע בפני חיילים. דברים אלו עוררו סערה, וח"כ אלעזר שטרן (שאסר בשנת 2001, כקצין חינוך ראשי, הזמנת זמרים להופעות בתשלום מול חיילי צה"ל אם אלו לא משרתים במילואים) המשיך לדבוק בהתנגדותו ואמר: "בעבר אמרתי לאביב גפן שאם הוא רוצה להופיע בפני חיילים, הוא צריך לעבור בבקו"ם. אם אביב גפן יבוא עכשיו ויגיד שהוא רוצה להתגייס ולעבור דרך הבקו"ם, אין בעיה שיופיע בפני חיילים. אם לא - לא" והוסיף: "זו לא תוכנית כבקשתך. שלא יעשו טובות. הצבא מחליט איך תורמים לו. אמנים שלא מתגייסים מעודדים השתמטות, ולא מגיע להם פרס".

ב-8 במרץ 2022, שודר הפרק השני בסדרת הדרמה האוטוביוגרפית שנות הירח העוסקת בתחילת הקריירה של גפן, ובה הוצגה סצנה בה גפן (בגילומו של נח אנגלהרד) מבצע אודישן ללהקה צבאית אך נכשל. אמו נורית (בגילומה של אסנת פישמן) אומרת לו "הפסד שלהם. שחררו אותך, ובאת להתנדב. פשוט אידיוטים". ב-11 במרץ 2022, התראיין גפן למוסף 7 לילות והתייחס לסוגיית הצבא. גפן אמר: "בגיל 17 אני מקבל צו ראשון, הולך להיבחן ללהקה צבאית. בגיל 15 עברתי ניתוח קשה בגלל סקוליוזיס, עקמת בעמוד השדרה. תקעו לי מוט בגב מפלטינה, מלמעלה עד למטה [...]. אחרי זה קיבלתי פטור מצה"ל בגלל הגב ועדיין הלכתי להתנדב ללהקה צבאית [...]. טענו שזייפתי, אמרו שאין פה אמת. שוחררתי". הכתב רז שכניק הפנה את גפן לראיון הראשון שהוא העניק לידיעות אחרונות ב-28 בפברואר 1992 ממנו עולה שגפן 'השתמט' מהצבא ואף מתגאה בכך. על כך גפן השיב: "מי שרצה לדעת מה יש לי, ידע. מי שלא רצה, לא". עוד הוסיף שאנשים בעלי אינטרס הציגו אותו כ'משתמט'. בנוסף, טען גפן שהוא מלווה חיילים פגועי נפש ומופיע בפני חיילי צה"ל כבר כמה שנים, אך אינו יכול להרחיב בנושא לבקשת צה"ל.

באפריל 2022, לאחר סירוב של שנים, גפן קיבל אישור רשמי להופיע מול חיילי צה"ל בהתנדבות ולטווח ארוך.

חיים אישיים

בשנת 1989, הכיר את קארין אופיר, בתו של השחקן והאמן שייקה אופיר, בבית הספר "רימון", בו למדו יחדיו, והשניים ניהלו זוגיות. אופיר השתתפה בשירו של גפן "בית נבנה" ואף הופיעה בקליפ לשיר זה.

בשנת 1992, החל לנהל זוגיות עם אילנה ברקוביץ'. ב-4 באוגוסט 1996 התחתנו בחתונה מפוארת ב"שם-מים" בתל אביב, שבה נכח שמעון פרס. במרץ 1998 התגרשו. ברקוביץ' השתתפה במספר קליפים של גפן, לרבות "בוכה על הקבר", "אהבנו" ו"אילנה" - שיר שנכתב לכבודה.

ב־2005 התחתן גפן בשנית עם הדוגמנית שני פרידן, שהייתה חברתו במשך שבע שנים. בשנת 2007 נולד בנם הבכור ונקרא בשם דילן, על שם הזמר והיוצר בוב דילן. ב־8 בינואר 2016 נולד בנם השני, אליוט. גפן מתגורר עם משפחתו בשכונת צהלה שבצפון תל אביב.

גפן מגדיר עצמו אתאיסט, ועם זאת דאג לכך שבנו יעלה לתורה בבר מצווה והצהיר בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות כי חיוני לפעול לקירוב לבבות בין חרדים לחילונים.