ג'ון ג'ורג' קמני

ג'ון ג'ורג' קמני היה מתמטיקאי, מדען מחשב ומחנך יהודי־אמריקאי יליד הונגריה, שהקדיש חלק מרכזי מעבודתו לרעיון שנחשב בשעתו נועז: מחשבים אינם צריכים להיות נחלתם של מומחים מעטים בלבד. יחד עם תומאס א' קורץ הוא פיתח בדארטמות' קולג' בשנת 1964 את שפת התכנות BASIC ואת מערכת חלוקת הזמן של דארטמות' (DTSS), ששילבו שפה נגישה יחסית עם אפשרות למשתמשים רבים לעבוד באופן אינטראקטיבי מול מחשב מרכזי.

תרומתו לא הסתכמה בטכנולוגיה. כמתמטיקאי הוא עסק בלוגיקה, הסתברות, שרשראות מרקוב ומתמטיקה שימושית; כמורה הוא עיצב תוכניות לימודים לקהלים שמחוץ למתמטיקה הטהורה; וכנשיא דארטמות' בשנים 1970–1981 הוא הוביל את המוסד בתקופה של שינוי עמוק, ובה בין השאר המעבר ללימודים משותפים לנשים ולגברים, הרחבת הנגישות למחשוב וחיזוק גיוסם ושימורם של סטודנטים מקבוצות מיעוט.

מבודפשט לארצות הברית

קמני נולד בבודפשט ב־31 במאי 1926 בשם Kemény János György, למשפחה יהודית. אביו יצא לארצות הברית בשנת 1938, וב־1940 הצליח להביא לשם את יתר בני המשפחה, על רקע החרפת החקיקה האנטי־יהודית בהונגריה. ההצלה לא הקיפה את כולם: סבו של קמני סירב לעזוב, והוא נרצח בשואה יחד עם דודתו ודודו של קמני.

המשפחה התיישבה בניו יורק. קמני למד בבית הספר התיכון ג'ורג' וושינגטון וסיים את לימודיו בהישגים הגבוהים בכיתתו. בשנת 1943 החל ללמוד מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת פרינסטון. במהלך מלחמת העולם השנייה הפסיק את לימודיו למשך כשנה כדי לעבוד בלוס אלמוס במסגרת פרויקט מנהטן. הממונה עליו היה הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן, והוא עבד בסביבה שבה פעל גם המתמטיקאי היהודי יליד הונגריה ג'ון פון נוימן.

לאחר שובו לפרינסטון השלים קמני תואר ראשון במתמטיקה בשנת 1946. עבודת הגמר שלו, בהנחיית הלוגיקן אלונזו צ'רץ', עסקה במערכות לוגיות שקולות. הוא המשיך ללימודי דוקטורט וקיבל תואר שלישי במתמטיקה ב־1949, גם הוא בהנחיית צ'רץ', על מחקר שהשווה בין תורת הטיפוסים לתורת הקבוצות. בתקופת לימודיו המתקדמים שימש עוזרו המתמטי של אלברט איינשטיין — חוליה נוספת במסלול יוצא דופן שחיבר בין פליט יהודי צעיר לבין כמה מן המדענים הבולטים של המאה העשרים.

מתמטיקה שנועדה לשרת לומדים מתחומים רבים

בשנת 1953, בהיותו בן 27 בלבד, התמנה קמני לפרופסור מן המניין במחלקה למתמטיקה של דארטמות' קולג'. כעבור שנתיים נעשה ראש המחלקה, תפקיד שמילא עד 1967. לצד מחקרו, הוא ביקש להתאים את הוראת המתמטיקה לסטודנטים בביולוגיה, במדעי החברה, במינהל ובעסקים — קהלים שנזקקו לכלים כמותיים אך לא בהכרח למסלול המסורתי של החשבון האינפיניטסימלי.

עם ג'רלד ל' תומפסון וג' לורי סנל כתב את Introduction to Finite Mathematics משנת 1957. אנשי המחלקה המשיכו בכיוון זה עם ספרים ובהם Finite Mathematical Structures משנת 1959 ו־Finite Mathematics with Business Applications משנת 1962. הספרים והקורסים תרמו להתפשטות לימודי המתמטיקה הסופית במוסדות נוספים והדגימו כיצד אפשר ללמד הסתברות, לוגיקה, מטריצות ומודלים בדידים בהקשרים מעשיים.

תחום חשוב נוסף בעבודתו היה שרשראות מרקוב — מודלים מתמטיים לתהליכים שבהם המצב הבא תלוי במצב הנוכחי. קמני וסנל פרסמו את Finite Markov Chains בשנת 1960 ואת Denumerable Markov Chains בשנת 1966; מהדורה שנייה של הספר האחרון הופיעה ב־1976. עבודות אלה חיברו בין מחקר מתמטי לבין הוראה ברמה מתקדמת.

שמו של קמני קשור גם לשיטת קמני, המכונה גם שיטת קמני–יאנג, לצירוף העדפות של מצביעים. כאשר כל מצביע מדרג כמה חלופות, השיטה מבקשת לבחור דירוג כולל שממזער את סך אי־ההסכמות בינו לבין הדירוגים שנמסרו. הרעיון נעשה חלק מן המחקר המתמטי של בחירה חברתית וקבלת החלטות קבוצתית.

BASIC והפיכת המחשב לכלי נגיש

בראשית שנות השישים היו מחשבים משאבים יקרים ומרוחקים מרוב הסטודנטים. העבודה עמם נעשתה בדרך כלל בתהליכים איטיים ולא־ישירים, ולא בשיחה מיידית בין המשתמש למכונה. קמני וקורץ ביקשו לשנות את המצב באמצעות שילוב של שפת תכנות שקל יותר ללמוד ומערכת שאפשרה למשתמשים רבים לגשת למחשב המרכזי דרך מסופים.

בשנת 1964 הציגו השניים את BASIC ואת מערכת חלוקת הזמן של דארטמות', DTSS. חשיבות החיבור בין השתיים הייתה חינוכית לא פחות משהייתה הנדסית: סטודנטים יכלו לכתוב תוכנית, להפעיל אותה, לראות את התוצאה ולתקן אותה באופן אינטראקטיבי. בכך נעשה המחשב ממכונה סגורה המופעלת בידי צוות מקצועי לכלי שאפשר לשלב בלמידה ובהתנסות עצמאית.

קמני ראה באוריינות מחשב מיומנות יסודית ולא התמחות השמורה למדעני מחשב. בדארטמות' הוא פעל לכך שסטודנטים מתחומים שונים יוכלו להשתמש במחשוב, גישה שחזתה את מקומו העתידי של המחשב בחינוך, בעבודה ובחיי היום־יום. בשנת 1974 העניקה הפדרציה האמריקאית של אגודות לעיבוד מידע לקמני ולקורץ הוקרה על עבודתם בתחום BASIC וחלוקת הזמן. בשנת 1983 הקימו השניים את True BASIC, Inc., שנועדה לפתח ולשווק גרסה מעודכנת של השפה. קמני קיבל בשנת 1985 את פרס Computer Pioneer.

נשיא דארטמות' ומחנך פעיל

קמני כיהן כנשיא ה־13 של דארטמות' קולג' בשנים 1970–1981. גם בתקופת כהונתו המשיך ללמד סטודנטים לתואר ראשון, לערוך מחקר ולפרסם מאמרים — ביטוי לתפיסתו שמנהיג מוסד אקדמי נשאר בראש ובראשונה איש חינוך.

בתקופת נשיאותו החל דארטמות' בשנת 1972 לקבל נשים ללימודים סדירים לתואר ראשון, לאחר שנים שבהן פעל כמוסד לגברים. הוא הנהיג גם את "תוכנית דארטמות'", שאפשרה פעילות אקדמית לאורך כל השנה וניצול גמיש יותר של הקמפוס, וכך סייעה לקליטת מספר גדול יותר של סטודנטים בלי להסתמך רק על הקמת מבנים נוספים.

המוסד פעל בהנהגתו באופן יזום יותר לגיוסם ולשימורם של סטודנטים מקבוצות מיעוט. קמני גם חידש את הדגש על מחויבותו ההיסטורית של דארטמות' לחינוך ילידים אמריקאים. במקביל המשיך להציב את המחשוב במרכז החוויה האקדמית והפך את הקמפוס לאחד החלוצים בשימוש נרחב של סטודנטים במחשבים. לאחר שסיים את נשיאותו שב ב־1982 להוראה במשרה מלאה.

שירות ציבורי לאחר תאונת אי שלושת המילין

בשנת 1979, לאחר התאונה בתחנת הכוח הגרעינית אי שלושת המילין בפנסילבניה, מונה קמני לעמוד בראש ועדה נשיאותית שחקרה את האירוע. הוועדה נדרשה לבחון אירוע מורכב בעל השלכות מדעיות, הנדסיות, ניהוליות וציבוריות. בחירתו לתפקיד העידה על האמון ביכולתו לנתח מערכות מורכבות, להוביל עבודת בירור רב־תחומית ולהציג את מסקנותיה לציבור ולממשל.

מורשת של נגישות, הוראה ואחריות

קמני נפטר ב־26 בדצמבר 1992, בגיל 66, לאחר שחי באטנה שבניו המפשייר, סמוך לקמפוס דארטמות'. מורשתו ניכרת בכמה מעגלים: בפיתוח BASIC ו־DTSS; בהרחבת הגישה למחשוב בקרב סטודנטים שאינם מומחים; בספרי המתמטיקה שחיברו בין רעיונות מופשטים ליישומים; ובהובלת מוסד אקדמי לעבר קבלה רחבה יותר של נשים, בני מיעוטים וילידים אמריקאים.

החוט המקשר בין הישגיו הוא הפיכת ידע מורכב לבר־שימוש. הוא לא הסתפק בפיתוח שפה או מערכת מחשב, אלא חיבר אותן לתפיסה חינוכית שלפיה אנשים לומדים טכנולוגיה באמצעות גישה ישירה, ניסוי ותיקון. אותה נטייה ניכרה גם בתוכניות הלימודים שלו ובמנהיגותו האקדמית.

מדוע ג'ון ג'ורג' קמני ראוי לציון כערך חשוב במורשת

סיפורו של ג'ון ג'ורג' קמני הוא פרק משמעותי במורשת היהודית המודרנית: ילד יהודי שנמלט עם משפחתו מאירופה של החקיקה האנטישמית, איבד קרובים בשואה, ובארצו החדשה נעשה למדען, מחנך ומנהיג מוסדי בעל השפעה רחבה. אין צורך לייחס את הישגיו למניע שלא תועד כדי להכיר במשמעות המסלול הזה — מן האיום על חייו בשל יהדותו אל עשייה שהרחיבה את הגישה לידע עבור אחרים.

קמני ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שתרומתו משלבת הישג מדעי עם השפעה אנושית ומוסדית ממשית. BASIC ומערכת חלוקת הזמן של דארטמות' קידמו תפיסה של מחשוב נגיש; ספריו וקורסיו פתחו את המתמטיקה לסטודנטים מתחומים מגוונים; ונשיאותו בדארטמות' הרחיבה הזדמנויות לימוד ושילבה את המחשב בחיי הקמפוס. הפרופיל שלו ב־Moreshet.com משמר לא רק את שמו של חלוץ טכנולוגי, אלא גם את סיפורו של פליט יהודי שהפך ידע מתקדם לכלי חינוכי הפתוח לקהלים רחבים.