נועה תשבי

נועה טוהר תשבי היא שחקנית, מפיקה, סופרת ואקטיביסטית ישראלית, שפעלה במשך יותר משני עשורים בין עולם הבידור האמריקאי לבין הזירה הציבורית הבינלאומית. היא הופיעה בהפקות טלוויזיה וקולנוע בישראל ובארצות הברית, אך תרומתה הבולטת חורגת מן המסך: כמפיקה היא סייעה להביא את הפורמט הישראלי בטיפול לקהל האמריקאי, וכפעילה היא הפכה לאחת הדוברות המזוהות ביותר עם ישראל ועם המאבק באנטישמיות.

תשבי נולדה בתל אביב במאי 1975, למשפחה יהודית הקשורה בתולדות הקמתה של ישראל. סבה היה בין מייסדי קיבוץ שהיה מן הראשונים בתולדות המדינה. כבר בילדותה החלה להופיע בפרסומות, ובגיל ההתבגרות קיבלה מלגת דרמה ממוזיאון תל אביב לאמנות. במקביל ללימודיה ולמשחקה בבמה ובטלוויזיה, שירתה שנתיים וחצי בצה״ל.

מן הבמה הישראלית למסך האמריקאי

בשנות התשעים התפרסמה תשבי בישראל, בין היתר בזכות הופעתה בסדרת הטלוויזיה רמת אביב גימל ובתפקיד אניטה בהפקת סיפור הפרברים בתיאטרון הבימה. היא גם הקליטה אלבום באנגלית בשם Nona והופיעה כדוגמנית על שערי מגזינים ובמסעות פרסום. בראשית שנות האלפיים עברה ללוס אנג׳לס, יעד שאליו שאפה להגיע עוד מילדות.

בארצות הברית בנתה לעצמה קריירה כשחקנית אורחת וקבועה בהפקות טלוויזיה שונות. בין היתר הופיעה ב־Star Trek: Enterprise, Nip/Tuck, CSI, The 4400, Charmed, Big Love, NCIS, Leverage, Valentine, Dig ו־The Affair. בקולנוע השתתפה, בין היתר, בסרטים The Island, Ghosts of Girlfriends Past ו־Fatwa, וכן דיבבה את מגארה בגרסה העברית של Hercules.

הפיכת יצירה ישראלית להצלחה בינלאומית

הישגה המקצועי המרכזי של תשבי כמפיקה היה מכירת סדרת הדרמה הישראלית בטיפול לרשת HBO. העיבוד האמריקאי, In Treatment, שהוקרן לראשונה ב־2008, היה הפורמט הישראלי הראשון שהפך לסדרת טלוויזיה אמריקאית. תשבי שימשה מפיקה בפועל לצד מארק וולברג, והייתה מעורבת בהפקת 106 פרקים בשלוש עונות ששודרו בין 2008 ל־2010. הסדרה שבה לעונה רביעית ב־2021, וגם בה נותרה תשבי מפיקה בפועל.

In Treatment הציגה לקהל בינלאומי דרמה המבוססת על מפגשי טיפול פסיכולוגי, וזכתה בפרס פיבודי בשנת 2009. מעבר להצלחתה האמנותית, הסדרה סימנה שינוי משמעותי ביחס ליצירה ישראלית: היא הוכיחה שרעיון שנולד בטלוויזיה הישראלית יכול להפוך ליצירה מרכזית בשוק האמריקאי בלי לאבד את עוצמתו האנושית. באמצעות חברת ההפקות שלה, Noa's Arc, המשיכה תשבי לפתח ולמכור עיבודים של תוכניות ישראליות נוספות, ובהם A Touch Away ו־Life Isn't Everything, שעובד בארצות הברית תחת השם Divorce: A Love Story.

פעילות למען ישראל ולמען זהות יהודית גאה

משנת 2011 הקדישה תשבי חלק מרכזי מפעילותה להסברה ולסנגור ציבורי למען ישראל. היא הקימה את Act for Israel, ארגון מקוון שמטרתו המוצהרת הייתה להתמודד עם מידע מוטעה על ההיסטוריה, התרבות והמדיניות של ישראל. כבר בחודש מרץ 2011 סייע הארגון לארגן סדרת ראיונות של משלחת צה״ל עם בלוגים ותוכניות רדיו אמריקאיים.

בשנת 2014 ייסדה את Reality Israel, המארגנת מסעות מנהיגות בישראל ליהודים וללא־יהודים. היוזמה ביקשה לחבר משתתפים למציאות הישראלית באמצעות היכרות ישירה עם המדינה, החברה והסוגיות העומדות במרכזה. תשבי גם נשאה דברים בעצרת הכללית של האו״ם בניו יורק בשנים 2016 ו־2018, ובשנת 2021 הצטרפה ל־Black–Jewish Entertainment Alliance, מסגרת המחברת בין קהילות יהודיות ואפרו־אמריקאיות בעולם הבידור.

ביולי 2017 הנחתה תשבי את טקס הפתיחה של המכביה, אירוע מרכזי בחיי הספורט והזהות היהודית הבינלאומית. באפריל 2022 מינה אותה שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד לשליחה מיוחדת למאבק באנטישמיות ובדה־לגיטימציה של ישראל. היא הייתה האדם הראשון שמילא את התפקיד החדש, שכיהנה בו עד אפריל 2023.

כתיבה, חינוך ויצירת שיח

בשנת 2021 פרסמה את ספרה הראשון, Israel: A Simple Guide to the Most Misunderstood Country on Earth, בהוצאת Simon & Schuster. הספר משלב היסטוריה ותרבות של ישראל עם פרטים אוטוביוגרפיים ומציג עמדה ציונית ברורה. הוא נועד להעניק לקוראים שאינם מכירים את ישראל מסגרת בסיסית להבנת המדינה, החברה והוויכוחים הציבוריים הקשורים בה.

בשנת 2024 פרסמה יחד עם הפעיל האפרו־אמריקאי עמנואל אצ׳ו את Uncomfortable Conversations with a Jew, העוסק באנטישמיות ובזהות יהודית. הספר זכה בפרס לחינוך ולזהות יהודית במסגרת פרסי הספר היהודי הלאומיים.

באותה שנה הקימה תשבי את ארגון המדיה ללא כוונת רווח Eighteen, והיא משמשת כמנכ״לית שלו. הארגון מגדיר את מטרתו כהעצמת יהודים ובעלי בריתם להיות גאים בזהותם ולפעול למען ישראל, הקהילה היהודית וערכים מערביים, לצד מאבק באנטישמיות. בחנוכה 2024 הפיק הארגון סדרת סרטונים של הדלקת נרות, שבה הופיעה תשבי בכל ערב לצד דמות מוכרת אחרת, ובהן גווינת׳ פאלטרו, מילה קוניס, מיימים ביאליק, איליזה שלזינגר, ואן ג׳ונס, סינדי קרופורד, טיפאני האדיש וגל גדות.

בשנת 2025 השיק Eighteen את מסע ההרצאות Voices of October 7, שהתארח בשישה קמפוסים בארצות הברית. בשנת 2026 הפיק הארגון תוכנית לימודים לכיתות גן עד י״ב בנושא יהדות וישראל, בשם What is. באפריל 2026 אישר מחוז בתי הספר המאוחדים של לוס אנג׳לס פה אחד החלטה להכיר בחודש מאי כחודש המורשת היהודית־אמריקאית ולעודד שימוש בתוכנית הלימודים.

משמעותה של פעילותה

העשייה של תשבי מתפרשת על פני תחומים שונים, אך חוט מקשר ביניהם: היא משתמשת בכלים של תרבות פופולרית, הפקה, כתיבה ותקשורת כדי להפוך נושאים ישראליים ויהודיים לנגישים לקהלים רחבים. כמפיקה היא פתחה נתיב ליצירה ישראלית בטלוויזיה האמריקאית; ככותבת היא ניסחה הסברים על ישראל ועל האנטישמיות עבור קוראים שאינם בהכרח מגיעים מרקע יהודי; וכפעילה היא הפכה את הנוכחות היהודית והישראלית לחלק גלוי מהשיח הציבורי והבידורי.

בשנת 2022 הייתה תשבי החותמת ה־11,000 על Jewish Future Pledge, קמפיין המעודד יהודים אמריקאים לייעד לפחות מחצית מתרומותיהם למטרות הקשורות ליהדות או לישראל. בשנת 2024 העניקה לה אוניברסיטת רייכמן תואר דוקטור לשם כבוד, כהוקרה על תרומתה למדינת ישראל מאז 7 באוקטובר.

מדוע נועה תשבי ראויה לציון כערך חשוב במורשת

נועה תשבי ראויה להיכלל במורשת משום שפעלה בשלושה מעגלים המשפיעים זה על זה: התרבות הישראלית, הייצוג הבינלאומי של ישראל והחיים היהודיים בתפוצות. היא הייתה שותפה להפיכת בטיפול ל־In Treatment, צעד שסייע לבסס את היצירה הישראלית כמקור לרעיונות בעלי ערך עולמי. היא יצרה ארגונים, כתבה ספרים והשתתפה ביוזמות חינוכיות שמטרתן לחזק ידע, גאווה יהודית ויכולת להתמודד עם אנטישמיות.

הסיפור שלה משקף את התנועה של ישראלים ויהודים בין במות מקומיות לבין זירות עולמיות, ואת האפשרות להשתמש בהצלחה תרבותית כדי להשמיע קול ציבורי. בשל השפעתה על האופן שבו ישראל, יהדות וזהות יהודית מוצגות לקהלים רחבים, מקומה של תשבי ב־מורשת (Moreshet) מסייע לתעד פרק חשוב בתרבות הישראלית ובחיים היהודיים העכשוויים. ב־Moreshet.com היא מייצגת חיבור בין יצירה, הסברה, חינוך ומעורבות ציבורית.