ברברה טוכמן
היסטוריונית יהודייה־אמריקאית וזוכת שני פרסי פוליצר שהפכה מחקר היסטורי לספרות סוחפת ולכלי לחשיבה ציבורית
ברברה ורטהיים טוכמן (1912–1989) הייתה היסטוריונית, סופרת ועיתונאית יהודייה־אמריקאית, שהצליחה לקרב קהל רחב אל מחקר היסטורי מורכב. בספריה נעים יחד מנהיגים, צבאות, רעיונות ואנשים מן השורה, בתוך סיפור בהיר ועשיר בפרטים. היא זכתה בשני פרסי פוליצר, על ״אוגוסט 1914״ ועל ״סטילוול — אמריקאי בסין״. ההישג הספרותי שלה נעוץ ביכולת להפוך עבר רחוק לחוויה קריאה ומעוררת מחשבה, בלי לוותר על שאלות קשות של החלטה ואחריות.
השכלה, עיתונות וסקרנות היסטורית
טוכמן נולדה בניו יורק למשפחת ורטהיים־מורגנטאו. אביה מוריס ורטהיים היה בנקאי ופעיל ציבור יהודי, וסבה הנרי מורגנטאו שירת כשגריר ארצות הברית באימפריה העות׳מאנית. היא סיימה את לימודיה ברדקליף ב־1933, עבדה במחקר וביקרה במזרח אסיה. כעיתונאית סיקרה גם את מלחמת האזרחים בספרד.
ההכשרה הזו חיברה בין בדיקת מסמכים למבט של כתבת: מי היו האנשים, מה ידעו בזמן אמת, ומה גרם להם לפעול כפי שפעלו. טוכמן בנתה קריירה של כתיבה היסטורית עצמאית, ופנתה לקורא הסקרן בלי להניח היכרות מוקדמת עם התקופה. היא האמינה שאפשר לדרוש מן הקורא תשומת לב, ובו בזמן להעניק לו הנאה מן הסיפור.
ספרים ששינו את המפגש עם ההיסטוריה
״אוגוסט 1914״, שראה אור ב־1962 וזכה בפוליצר ב־1963, מתאר את הדרך למלחמת העולם הראשונה ואת ראשיתה. תוכניות צבאיות, דימוי עצמי לאומי והחלטות של מנהיגים נפגשים בו בתוך רצף דרמטי. ״מברק צימרמן״ מראה כיצד מסר דיפלומטי וחשיפתו השתלבו בכניסת ארצות הברית למלחמה; ״המגדל הגאה״ מציג את החברה והתרבות שלפני האסון.
בספר על הגנרל ג׳וזף סטילוול, שזיכה אותה בפוליצר נוסף ב־1972, שילבה ביוגרפיה עם יחסי ארצות הברית וסין. ״ראי רחוק״ הרחיב את היריעה אל המאה הארבע־עשרה, והפגיש את הקורא עם מלחמה, מגפה ומבנה חברתי שונה משלנו. ״מצעד האיוולת״ בחן מקרים שבהם מקבלי החלטות המשיכו במדיניות שפגעה במטרותיהם. ספריה אינם מספקים נוסחה פשוטה לכל משבר; הם מלמדים להתבונן בהקשר, במידע ובמגבלות השיפוט האנושי.
זיקה יהודית והשפעה על הקורא הישראלי
ב״התנ״ך והחרב״ בחנה טוכמן את הקשר בין המסורת המקראית, הדמיון הדתי הבריטי והמדיניות כלפי ארץ ישראל. זהו חיבור ישיר בין תחומי מחקרה ובין שאלות הנוגעות לתולדות הבית הלאומי היהודי. תרגומי ספריה לעברית הכניסו מושגים ודיונים היסטוריים אל השיח הישראלי, ו״מצעד האיוולת״ נעשה ביטוי מוכר גם מחוץ לעולם הספרים.
ב־1980 נבחרה לשאת את הרצאת ג׳פרסון, מן ההוקרות החשובות בארצות הברית בתחום מדעי הרוח. מקומה הציבורי מעיד על האפשרות של כתיבה היסטורית להיות חלק מחיים אזרחיים פעילים: לעודד סקרנות, להרחיב פרספקטיבה ולדרוש מן הקורא לבחון כיצד מתקבלות החלטות.
מדוע ברברה טוכמן ראויה לציון כערך חשוב במורשת
ברברה טוכמן ראויה למקומה במורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, בשל תרומתה הגדולה של יוצרת יהודייה לתרבות ההיסטורית העולמית ולהשכלת הקורא הישראלי. היא הראתה שהעבר אינו רק רשימת תאריכים, אלא עולם של בחירות אנושיות שאפשר להבין באמצעות מחקר וסיפור. ספריה מוסיפים להציע לקוראים כלים לחשיבה, ולחבר בין הנאה ספרותית לבין אחריות אינטלקטואלית.








