ארתור מילר

ארתור מילר (1915–2005) היה מן המחזאים החשובים בתיאטרון האמריקאי והעולמי. ״כולם היו בניי״, ״מותו של סוכן״ ו״ציד המכשפות״ מציבים על הבמה אנשים המבקשים להגן על משפחתם, על שמם או על פרנסתם, ונדרשים לבחון את המחיר של בחירותיהם. מילר העניק ליחסים משפחתיים משקל ציבורי, והראה כיצד החלטה שנראית פרטית עשויה להשפיע על אנשים רבים. ב־1949 זכה בפרס פוליצר לדרמה על ״מותו של סוכן״.

ניו יורק והניסיון של השפל הגדול

מילר נולד בניו יורק למשפחה יהודית בעלת שורשים במזרח אירופה. המשבר הכלכלי של 1929 פגע בעסקי אביו ושינה את חיי המשפחה. המעבר מביטחון כלכלי לקושי הותיר בו עניין עמוק במעמד, בעבודה ובפער שבין הבטחת ההצלחה לבין מציאות החיים.

באוניברסיטת מישיגן החל לכתוב מחזות, ובהמשך פיתח קריירה בתיאטרון ובכתיבה. ההצלחה לא הייתה מיידית, אך ״כולם היו בניי״ מ־1947 ביסס את מעמדו. במרכז המחזה עומדת אחריותו של יצרן שסיפק לצבא חלקי מטוסים פגומים. המאבק בין נאמנות למשפחה לבין אחריות לחייהם של אחרים נעשה אצלו דרמה אנושית עזה, ולא רק שאלה מופשטת של מוסר.

הטרגדיה של אדם מן השורה

״מותו של סוכן״ מ־1949 העמיד במרכז את וילי לומן, איש מכירות המבקש להאמין בהצלחה ובאהבת בניו. דרך זיכרונות, ציפיות ואכזבות בנה מילר טרגדיה של אדם רגיל, שהלחץ החברתי והמשפחתי פועל בתוך עולמו הפרטי. המחזה הראה שגדוּלה דרמטית אינה מחייבת מלכים או גיבורים מיתולוגיים; גם מאבקו של אדם על ערכו יכול לשאת עוצמה טרגית.

ב״מראה מעל הגשר״ ובמחזות נוספים המשיך לעסוק במשפחה, בהגירה, בשייכות ובתשוקות שאנשים מתקשים להודות בהן. דמויותיו חיות בתוך קהילה, ולכן שאלת המצפון אינה מנותקת מן היחסים עם אחרים. הצגות מחודשות ותרגומים שמרו את המחזות ברפרטואר העולמי, וגם התיאטרון העברי שב אליהם שוב ושוב.

חירות המצפון והקשר היהודי

״ציד המכשפות״, שפורסם ב־1953, חזר למשפטי סיילם כדי לבחון פחד ציבורי, האשמה ולחץ למסור שמות. המחזה נכתב על רקע האווירה המקארתיסטית בארצות הברית, והפך ליצירה הנקראת גם בהקשרים היסטוריים אחרים. מילר עצמו סירב למסור שמות בהופעתו בפני ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי־אמריקאית; הרשעתו בביזיון הקונגרס בוטלה בערעור.

ברומן ״פוקוס״ עסק באנטישמיות ובמנגנונים של הדרה בחברה האמריקאית. פעילותו בארגון PEN והגנתו על חופש הביטוי הוסיפו ממד ציבורי למפעלו הספרותי. הוא לא כתב רק לקהילה אחת, אך שאלות של זרות, אחריות וזיכרון מחברות את יצירתו גם לניסיון היהודי המודרני.

מדוע ארתור מילר ראוי לציון כערך חשוב במורשת

ארתור מילר ראוי למקומו במורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, בשל תרומתו הגדולה של יוצר יהודי לתיאטרון העולמי ולשיחה על אחריות האדם. מחזותיו חיים על במות ובכיתות לימוד, ומזמינים קהל לבחון מה הוא חייב למשפחתו, לקהילתו ולאנשים שאינו מכיר. זוהי מורשת ספרותית שכוחה נשמר בכל פעם ששחקנים וקהל נפגשים מחדש עם השאלות שהעמיד.