beta

אורי לוין, אהוד שבתאי ואמיר שנער — מייסדי Waze

היזמים הישראלים שהפכו מיפוי קהילתי למערכת ניווט עולמית ושינו את הדרך שבה נהגים מבינים את הכביש

אורי לוין, אהוד שבתאי ואמיר שנער הם היזמים הישראלים שהקימו את החברה שמאחורי Waze, יישומון הניווט שהכניס את חוכמת ההמונים אל המכונית והפך נהגים ממשתמשים פסיביים במפה לשותפים ביצירת תמונת תנועה חיה. במקום להסתפק בכבישים המסומנים מראש ובחישוב מסלול קבוע, Waze למד מן המהירות, המיקום והדיווחים של המשתמשים, זיהה עומסים בזמן אמת והציע דרכים חלופיות בהתאם למתרחש בכביש.

הרעיון צמח בישראל כמיזם קהילתי למיפוי הארץ, התפתח לחברת טכנולוגיה בעלת קהל בינלאומי ונרכש בידי גוגל ביוני 2013. עד למועד הרכישה כבר השתמשו בשירות קרוב ל־50 מיליון נהגים. מעבר להצלחה העסקית, Waze המחיש כיצד בעיה ישראלית יומיומית — ניווט בתוך מערכת כבישים משתנה ועמוסה — יכולה להוליד פתרון הנוגע בחיי אנשים ברחבי העולם.

מ־FreeMap Israel למיזם מסחרי

המפה שנבנתה בידי הקהילה

נקודת הפתיחה הייתה בשנת 2006, כאשר המתכנת אהוד שבתאי יזם את FreeMap Israel, פרויקט שנועד לבנות בעזרת משתמשים בסיס נתונים דיגיטלי של מפת ישראל. בתקופה שבה מפות מקוונות מדויקות ועדכניות לא היו מובנות מאליהן, המיזם ביקש לנצל ידע מצטבר של נהגים ומתנדבים: אנשים שנסעו בדרכים יכלו לסייע בתיעוד כבישים, צמתים, כתובות ושינויים בשטח.

הגישה הזאת כללה תובנה חשובה: מפה שימושית אינה רק תרשים סטטי. היא יכולה להיות מערכת המתעדכנת ללא הרף בידי מי שנמצא בפועל בכביש. המידע המצטבר מן הקהילה אפשר לשפר את המפה, ואילו נתוני נסיעה שזרמו מן הטלפונים אפשרו בהמשך להבין גם את מצב התנועה ולא רק את תוואי הדרך.

הקמת החברה וחלוקת התפקידים

בשנת 2008 הקימו שבתאי, אורי לוין ואמיר שנער חברה שנועדה להפוך את הרעיון למוצר מסחרי ובינלאומי. החברה נקראה תחילה LinQmap ובהמשך Waze Mobile. שבתאי הביא את המיזם והפיתוח הראשוני; לוין מילא תפקיד מרכזי בבניית החברה, באסטרטגיה העסקית ובהפיכת הטכנולוגיה למוצר הפונה לשוק העולמי; ושנער היה שותף להקמת התשתית הטכנולוגית והארגונית שעליה נבנה השירות.

בשנת 2009 מונה נועם ברדין למנכ״ל. הנהגתו העסקית הייתה חשובה לצמיחת החברה, להרחבת פעילותה מחוץ לישראל ולבניית מודל מסחרי. תרומתו משלימה את עבודת המייסדים, אך הוא לא היה אחד משלושת מייסדי החברה. צוות הפיתוח המרכזי פעל ברעננה, ולצדו הוקמה פעילות בארצות הברית. בדצמבר 2011 העסיקה החברה 80 עובדים, מהם 70 בישראל ועשרה בפאלו אלטו.

החידוש ששינה את הניווט

לא רק לדעת היכן הכביש, אלא מה קורה עליו

מערכת ניווט מסורתית יכולה לחשב כיצד להגיע מנקודה אחת לאחרת. Waze הוסיף שאלה מעשית יותר: מהי הדרך הטובה ביותר עכשיו? לשם כך שולבו במערכת כמה סוגי מידע. מהירותם ומיקומם של כלי רכב אפשרו לזהות האטה ועומס באופן אוטומטי; דיווחי נהגים הוסיפו מידע על תאונות, חסימות, מפגעים ואירועים בדרך; ועורכי מפות מן הקהילה יכלו לתקן כבישים, ציוני דרך, מספרי בתים ופרטים מקומיים.

המערכת עיבדה את המידע והחזירה אותו לקהילה בצורת זמני הגעה מעודכנים, התרעות והצעות למסלולים חלופיים. נוצר מעגל משוב: ככל שיותר אנשים השתמשו בשירות ותרמו נתונים, כך השתפרה יכולתו להבין את הכביש; וככל שהשירות נעשה מועיל יותר, כך גדלה הקהילה. המודל הזה הפך את Waze לדוגמה בולטת למוצר דיגיטלי שערכו נבנה מתוך השתתפות פעילה של משתמשיו.

שפה פשוטה למערכת מורכבת

חלק מכוחה של Waze היה ביכולת להציג טכנולוגיה מורכבת באופן מיידי ונגיש. המשתמש לא נדרש להבין מאגרי מידע גאוגרפיים או אלגוריתמים לחיזוי תנועה. הוא ראה מסלול, זמן הגעה והתרעה שימושית. החיבור בין עיבוד נתונים, GPS, רשת סלולרית, דיווחים אנושיים וממשק ידידותי הפך יכולת טכנולוגית מתקדמת לכלי יומיומי.

Waze שירת שתי מטרות שונות: הוא סייע לאנשים להגיע למקום שאינם מכירים, אך גם שינה נסיעות מוכרות. נהגים החלו להפעיל ניווט אפילו בדרך לעבודה או הביתה, לא מפני ששכחו את המסלול אלא מפני שרצו לדעת איזו חלופה תהיה מהירה יותר באותו רגע. בכך שינתה האפליקציה לא רק את כלי הניווט אלא גם את הרגלי הנהיגה.

צמיחה מישראל לעולם

כדי להרחיב את המוצר גייסה החברה הון מקרנות השקעה ישראליות ואמריקאיות. בשנת 2010 גייסה 25 מיליון דולר בסבב מימון, ובשנה שלאחר מכן גייסה כ־30 מיליון דולר נוספים. הכסף סייע להרחבת התשתית, הצוות והפעילות הבינלאומית בתקופה שבה מספר המשתמשים גדל במהירות.

בשנת 2011 נוספו נקודות עניין ואירועים מקומיים שהתעדכנו בסיוע הקהילה. בשנת 2012 החלה החברה לפתח הכנסות מפרסום מבוסס מיקום, שנועד לאפשר לעסקים לפנות לנהגים בהקשר גאוגרפי רלוונטי. במקביל נעשה שימוש בנתוני Waze גם להצגת דיווחי תנועה בגופי תקשורת. כך התפתחה האפליקציה ממוצר ניווט אישי למקור מידע בעל ערך רחב יותר.

בפברואר 2013 זכתה Waze בתואר היישומון הכולל הטוב ביותר במסגרת תערוכת Mobile World Congress של איגוד GSMA. ההכרה הגיעה בשנה שבה כבר היה ברור כי החברה הישראלית אינה עוד שירות מקומי, אלא שחקנית מרכזית בתחום המיפוי והניווט הנייד.

הרכישה בידי גוגל והמשך הפעילות בישראל

ביוני 2013 רכשה גוגל את Waze. תנאי העסקה המלאים לא פורסמו רשמית, ובמקורות שונים הופיעו הערכות שנעו מכמיליארד דולר ועד כ־1.3 מיליארד דולר. החשיבות ההיסטורית של העסקה אינה תלויה רק בסכום: גוגל רכשה מוצר בעל קהילה עצומה, טכנולוגיית תנועה בזמן אמת ומותג שכבר נעשה חלק מן השגרה של נהגים במדינות רבות.

בעת הרכישה מנתה Waze כמאה עובדים וקרוב ל־50 מיליון משתמשים. צוות הפיתוח המשיך לפעול בישראל כיחידה נפרדת בתוך גוגל במשך שנים לאחר העסקה. בכך נשמר בישראל מוקד ידע משמעותי בתחום המיפוי, התחבורה והיישומים מבוססי המיקום. העסקה גם סיפקה לעובדים, למשקיעים ולמערכת ההייטק המקומית ניסיון ומשאבים שיכלו להזין מיזמים נוספים.

Waze המשיכה להתפתח לאחר עידן המייסדים. נוספו בין היתר תמיכה ב־Android Auto וב־Apple CarPlay, הנחיית נתיבים ושילוב שירותי שמע. שירות נסיעות משותפות, שנודע לבסוף בשם Waze Carpool, הופעל בכמה מדינות אך נסגר בשנת 2022 בעקבות שינוי בדפוסי הנסיעה. ההתפתחויות המאוחרות אינן כולן מעשה ידיהם הישיר של לוין, שבתאי ושנער, אך הן נשענות על הפלטפורמה ועל קהילת המשתמשים שהם סייעו לבנות.

מוצר לציבור, כלי לערים וסמל לחדשנות ישראלית

השפעת Waze חרגה מן הטלפון של הנהג. בשנת 2014, לאחר הרכישה, הושקה תוכנית Connected Citizens, שהתפתחה בהמשך ל־Waze for Cities. התוכנית אפשרה חילופי מידע בין Waze לבין רשויות ציבוריות: הרשויות יכלו לקבל מידע מצטבר על עומסים ואירועי דרך, ובתמורה לספק נתונים על עבודות, חסימות ושינויים מתוכננים. מאות גופי ממשל, מחלקות תחבורה ורשויות מקומיות השתמשו בתוכנית לצורכי ניתוח תנועה, תכנון דרכים והיערכות לאירועים.

מבחינת ישראל, סיפור Waze נעשה אחד המקרים המזוהים ביותר עם תרבות חברות ההזנק המקומית. הוא חיבר תכנות, יזמות, תעוזה עסקית ונכונות לתת לקהילה תפקיד ממשי במוצר. אהוד שבתאי נבחר בשנת 2015 להשיא משואה ביום העצמאות, שנערך באותה שנה בסימן ישראלים פורצי דרך — הכרה ציבורית במעמדו של המיזם כחלק מסיפור החדשנות הישראלי.

הדוגמה של Waze הייתה חשובה גם לדור של יזמים ומהנדסים. היא הראתה כי חברה שנבנית בישראל יכולה ליצור מוצר צרכני עולמי ולא רק טכנולוגיה הנמכרת מאחורי הקלעים לחברות אחרות. שם ישראלי, צוות פיתוח ברעננה ורעיון שהחל במיפוי מקומי נעשו מזוהים עם חוויית הנהיגה של מיליונים.

מדוע אורי לוין, אהוד שבתאי ואמיר שנער ראויים לציון כערך חשוב במורשת

אורי לוין, אהוד שבתאי ואמיר שנער ראויים להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שעבודתם שינתה פעולה אנושית בסיסית ומוחשית: ההתמצאות במרחב והבחירה כיצד להגיע ממקום למקום. הם לא הסתפקו בבניית מפה דיגיטלית; הם יצרו מערכת שבה נהגים משתפים ידע, נתוני תנועה מתורגמים להחלטות מיידיות, ומוצר ישראלי מסייע מדי יום לאנשים ברחבי העולם.

תרומתם למורשת הישראלית ניכרת בשילוב שבין פתרון בעיה מקומית, בניית קהילה, פיתוח טכנולוגי והקמת חברה בינלאומית שמרכזה נשאר בישראל גם לאחר רכישתה. Waze השפיעה על הרגלי הנהיגה, על עולם הניווט הנייד, על השימוש בחוכמת ההמונים ועל האופן שבו רשויות וקהילות מבינות תנועה בזמן אמת.

לכן סיפורם ב־Moreshet.com אינו רק סיפור על עסקת הייטק גדולה. זהו תיעוד של רעיון ישראלי שהחל במפה קהילתית, צמח באמצעות שיתוף פעולה והפך לתשתית יומיומית בעלת השפעה עולמית. מורשתם של לוין, שבתאי ושנער נמצאת בכל פעם שבה מידע שנאסף מן הציבור עוזר לנהג אחר לקבל החלטה טובה יותר בדרך.