מיטשל דייוויד קאפור

מיטשל דייוויד "מיטץ'" קאפור (נולד ב־1 בנובמבר 1950) הוא יזם תוכנה, משקיע ופעיל חברתי יהודי־אמריקאי, שמילא תפקיד מרכזי בהפיכת המחשב האישי מכלי חדשני המיועד בעיקר לחובבים ולמומחים למכשיר עבודה חיוני בעולם העסקי. כמייסד שותף של חברת Lotus Development וכאחד מיוצרי Lotus 1-2-3, הוא סייע לעצב את שוק התוכנה המסחרית בראשית עידן המחשב האישי.

השפעתו של קאפור לא הסתיימה בהצלחתה של תוכנה אחת. בהמשך דרכו הוא היה ממייסדי קרן החזית האלקטרונית, כיהן כיושב הראש המייסד של קרן מוזילה, השקיע בחברות שסייעו לעצב את האינטרנט והמדיה הדיגיטלית, ופעל להרחבת ההזדמנויות עבור אוכלוסיות שלא זכו לייצוג מספק בתעשיית הטכנולוגיה. הקריירה שלו מחברת בין שלושה ממדים של העידן הדיגיטלי: יצירת כלים שימושיים, הגנה על זכויות המשתמשים וניסיון להפוך את התעשייה לנגישה והוגנת יותר.

ממשפחה יהודית בברוקלין אל ראשית תעשיית התוכנה

קאפור נולד בברוקלין שבניו יורק למשפחה יהודית וגדל בפריפורט שבלונג איילנד. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1967, למד באוניברסיטת ייל וקיבל תואר ראשון בשנת 1971. לימודיו שילבו פסיכולוגיה, בלשנות ומדעי המחשב — תחומים המשקפים עניין לא רק באופן פעולתה של טכנולוגיה, אלא גם בדרך שבה בני אדם חושבים, מתקשרים ומשתמשים בכלים מורכבים.

בשלבים הראשונים של דרכו המקצועית עסק קאפור בפיתוח יישומים למחשבים אישיים. הוא פיתח את VisiPlot ואת VisiTrend, תוכנות להצגת נתונים ולניתוחם, ובהמשך עמד בראש הפיתוח בחברת VisiCorp, מפיצת גיליון הנתונים האלקטרוני VisiCalc. הניסיון הזה המחיש לו את כוחו של יישום שימושי להפוך חומרת מחשב למוצר בעל ערך מעשי. מחשב אישי יכול היה להיות מרשים מבחינה הנדסית, אך עסקים נזקקו לתוכנה שתעזור להם לחשב, לארגן מידע, לבחון תרחישים ולקבל החלטות.

לוטוס 1-2-3 והפיכת המחשב האישי לכלי עסקי

חברה חדשה בשוק צעיר

בשנת 1982 ייסד קאפור עם המתכנת ג'ונתן סאקס את חברת Lotus Development, בסיוע מימון מוקדם של המשקיע בן רוזן. השניים פיתחו יישום משולב עבור המחשב האישי של IBM, בתקופה שבה טרם היה ברור אילו חברות ותוכנות יובילו את שוק המחשוב החדש.

Lotus 1-2-3 הושקה בינואר 1983. שמה התייחס לשלוש היכולות ששילבה: גיליון אלקטרוני, יצירת תרשימים וניהול בסיסי נתונים. עיקר השימוש נעשה בגיליון האלקטרוני, אך השילוב בין חישובים מהירים, הצגה חזותית של נתונים וניהול מידע העניק למשתמשים העסקיים סביבת עבודה רבת־עוצמה במוצר אחד.

תוכנה שמכרה גם מחשבים

הצלחתה של 1-2-3 הייתה מהירה ויוצאת דופן. לוטוס רשמה מכירות של כ־53 מיליון דולר בשנתה הראשונה, לעומת תחזית של כמיליון דולר בתוכנית העסקית. בתוך זמן קצר הייתה החברה לאחת מחברות התוכנה הגדולות בשוק המחשבים האישיים.

חשיבותה של התוכנה חרגה מהצלחתה המסחרית. עבור מנהלי כספים, רואי חשבון, אנליסטים ובעלי עסקים, גיליון אלקטרוני יעיל קיצר תהליכים שבעבר חייבו חישובים ידניים ושינויים חוזרים במסמכים. האפשרות לעדכן נתון ולראות כיצד השינוי משפיע מיד על מודל שלם הפכה את המחשב האישי לכלי מעשי לתכנון ולניתוח. 1-2-3 נעשתה לאחת מ"אפליקציות המחץ" של מחשב IBM PC — תוכנה שסיפקה ללקוחות סיבה ממשית לרכוש את החומרה שעליה פעלה.

קאפור הנהיג את לוטוס בשנות הצמיחה המוקדמות שלה, אך בשנת 1986 פרש מניהולה. הוא הותיר אחריו חברה מרכזית בתולדות התוכנה ומוצר שהדגים כיצד תכנון ממוקד־משתמש יכול לשנות הרגלי עבודה בענפים שלמים. בשנת 1996 הכיר מוזיאון היסטוריית המחשב בתרומה זו כאשר בחר בו לעמית המוזיאון, בציינו את פיתוח Lotus 1-2-3 כיישום התוכנה הגדול הראשון עבור מחשב IBM PC.

זכויות אזרח בעידן הדיגיטלי

ככל שרשתות מחשבים נעשו חלק חשוב יותר מן החיים הציבוריים, קאפור הפנה את ניסיונו גם לשאלות של חירות, פרטיות ואחריות. בשנת 1990 ייסד עם ג'ון פרי בארלו וג'ון גילמור את קרן החזית האלקטרונית (Electronic Frontier Foundation, או EFF), וכיהן כיושב ראש הארגון עד 1994.

הקמת EFF ביטאה הכרה מוקדמת בכך שהמעבר למרחב הדיגיטלי אינו רק שינוי טכני. תקשורת מקוונת מעוררת שאלות יסוד בדבר חופש הביטוי, פרטיות, גישה למידע, סמכויות אכיפה והגנה משפטית על משתמשים. הארגון נעשה לאחד הגופים הבולטים בעולם בהגנה על חירויות אזרחיות במרחב הדיגיטלי, באמצעות פעילות משפטית, מחקר, הסברה ופיתוח כלים עבור הציבור.

תרומתו של קאפור בתחום זה הייתה המשך ישיר, אך לא מובן מאליו, לפעילותו כיזם. לאחר שסייע להפיץ את השימוש במחשבים, הוא השתתף בבניית מוסד שנועד לוודא כי התפתחות הטכנולוגיה לא תתרחש במנותק מזכויות האדם. בשנת 2005 העניקה לו EFF את פרס החלוץ שלה; קודם לכן, בשנת 2003, קיבל את פרס נורברט וינר לאחריות מקצועית וחברתית מטעם Computer Professionals for Social Responsibility.

אינטרנט פתוח וקרן מוזילה

בשנת 2003 נעשה קאפור ליושב הראש המייסד של קרן מוזילה, הגוף ללא כוונת רווח שקם כדי לקדם אינטרנט פתוח ונגיש והיה לביתו הארגוני של דפדפן Firefox. בתקופה שבה גברה הריכוזיות בשוק הדפדפנים, מוזילה הציעה חלופה המבוססת על קוד פתוח, תקנים פתוחים ומעורבות של קהילת מפתחים עולמית.

קאפור לא היה מפתחו היחיד של Firefox, אך תרומתו המוסדית הייתה חשובה: כיושב הראש המייסד הוא סייע למסגרת העצמאית שנדרשה כדי שמיזם קוד פתוח יוכל להתקיים, לצמוח ולהתחרות לאורך זמן. פעילות זו השלימה את עבודתו ב־EFF. בעוד EFF התמקדה בהגנה על זכויות ברשת, מוזילה פעלה לבניית תשתית טכנולוגית המעניקה למשתמשים בחירה ומקדמת רשת שאינה תלויה לחלוטין בספק מסחרי יחיד.

השקעות שעזרו לעצב את האינטרנט

קאפור היה משקיע מוקדם בכמה חברות שייצגו שלבים חשובים בהתפתחות האינטרנט. הוא היה משקיע מייסד ב־UUNET, מחלוצות ספקיות שירותי האינטרנט המסחריות; השקיע ב־RealNetworks, מן החברות הראשונות שהפיצו מדיה זורמת ברשת; וב־Linden Lab, יוצרת העולם הווירטואלי Second Life. הוא גם כיהן כיושב הראש המייסד של Commercial Internet eXchange, שפעל לחיבור בין רשתות מסחריות בתקופה מכרעת בהתפתחות האינטרנט.

כמשקיע אנג'ל השתתף קאפור גם בסבבי השקעה מוקדמים בחברות ובהן Twilio, Asana, Dropcam ו־Uber. ההשקעות הללו מעידות על יכולתו לזהות לא רק מוצרים יחידים, אלא גם שכבות חדשות של תשתית ושימוש: תקשורת מבוססת ענן, עבודה שיתופית, וידאו מקוון ושירותים המתואמים באמצעות תוכנה.

הון סיכון כמכשיר להרחבת הזדמנויות

בשנת 2000 הקים קאפור את Kapor Center, שהתפתח למוסד המתמקד בהכלה בתעשיית הטכנולוגיה ובהשפעה חברתית. זרוע ההשקעות Kapor Capital פעלה משנת 2011 להשקעה בחברות הזנק בשלבים מוקדמים, תוך בחינת התועלת החברתית לצד האפשרות לתשואה כלכלית. עד 2018 ביצעה הקרן יותר מ־160 השקעות, בעיקר בחברות טכנולוגיית מידע צעירות.

קאפור ורעייתו, פרידה קאפור קליין, ביקשו להתמודד עם חסמי הכניסה לתעשיית הטכנולוגיה — החל בגישה לחינוך מדעי ועד ליכולת של יזמים מקבוצות שאינן מיוצגות דיין לקבל מימון ורשת קשרים. בשנת 2015 הודיעו כי ישקיעו 40 מיליון דולר במשך שלוש שנים כדי להאיץ את פעילותם למען מערכת טכנולוגית מכילה יותר.

גישה זו אינה רואה בגיוון עניין תדמיתי בלבד. היא עוסקת בשאלה מי זוכה לבנות את הטכנולוגיות המשפיעות על החברה, אילו בעיות נבחרות לפתרון ומי נהנה מן הערך הכלכלי שנוצר. קאפור היה מעורב גם ב־SMASH, ארגון ללא כוונת רווח שייסדה קאפור קליין כדי לסייע לתלמידים מקבוצות שאינן מיוצגות מספיק לפתח ידע במדע, בטכנולוגיה, בהנדסה ובמתמטיקה, לצד קשרים וכישורים הנדרשים ללימודים ולקריירה.

מורשת של חדשנות עם אחריות

הקו המחבר בין מפעליו של קאפור הוא ההבנה שטכנולוגיה מקבלת משמעות באמצעות המוסדות, הכללים והאנשים שסביבה. Lotus 1-2-3 הראתה כיצד תוכנה יכולה להפוך מחשב חדש למכשיר עבודה שימושי; EFF סייעה להכניס זכויות אזרח לדיון על עתיד האינטרנט; קרן מוזילה סיפקה בית מוסדי לחלופה פתוחה בתחום הדפדפנים; ו־Kapor Center ו־Kapor Capital השתמשו בהון, בחינוך וברשתות מקצועיות כדי להרחיב את מעגל המשתתפים בתעשייה.

כאיש טכנולוגיה יהודי־אמריקאי, קאפור מייצג מסלול שבו הצלחה עסקית אינה עומדת לבדה, אלא נעשית בסיס לבניית מוסדות ציבוריים ולקידום אחריות מקצועית. השפעתו ניכרת הן בכלים ששינו את העבודה היומיומית והן במאבק המתמשך לעצב מרחב דיגיטלי פתוח, חופשי ונגיש יותר.

מדוע מיטשל דייוויד קאפור ראוי לציון כערך חשוב במורשת

מיטשל דייוויד קאפור ראוי להיכלל בארכיון מורשת בזכות תרומה שהתפרשה על פני כמה מן השינויים המכריעים של העידן הדיגיטלי. הוא סייע ליצור את אחד היישומים שהכניסו את המחשב האישי למרכז חיי העבודה, היה שותף להקמת ארגון חלוצי להגנת זכויות במרחב המקוון, תמך באינטרנט פתוח והשקיע בהרחבת ההזדמנויות בחינוך וביזמות טכנולוגית.

עבור מורשת (Moreshet) ועבור קוראי Moreshet.com, סיפורו מדגים כיצד יזם יהודי־אמריקאי יכול להשפיע לא רק באמצעות מוצר מצליח, אלא גם באמצעות המוסדות והערכים שהוא מסייע לבסס. תרומתו נוגעת בחיי יהודים וישראלים כחלק מן הציבור העולמי הנשען מדי יום על מחשוב אישי, תקשורת מקוונת, תוכנות בקוד פתוח והגנות על חופש ופרטיות ברשת. מורשתו החשובה ביותר היא החיבור המעשי שיצר בין המצאה, יזמות, חירות אזרחית והרחבת ההשתתפות בעתיד הטכנולוגי.