אליהו (אלי) הררי

אליהו (אלי) הררי (נולד ב־10 ביוני 1945) הוא פיזיקאי, ממציא ויזם ישראלי־אמריקאי, ממפתחיה החלוציים של טכנולוגיית הזיכרון הבלתי־נדיף וממייסדי חברת סנדיסק. עבודתו חיברה בין מחקר בפיזיקה של מוליכים למחצה, המצאות שנרשמו ביותר מ־180 פטנטים והקמת חברה שהפכה את זיכרון ההבזק מרעיון הנדסי למוצר אחסון מעשי ונפוץ.

תרומתו של הררי ניכרת באחד השינויים הגדולים בתולדות המחשוב האישי: האפשרות לשמור מידע בהתקנים קטנים, עמידים וללא צורך באספקת חשמל רצופה. זיכרונות מסוג זה נעשו לימים מרכיב מרכזי בכרטיסי זיכרון, מצלמות דיגיטליות, טלפונים ניידים, מחשבים ומגוון רחב של מערכות אלקטרוניות. הררי לא הסתפק בפיתוח רכיב במעבדה; הוא סייע לבנות את התשתית הטכנולוגית והעסקית שאפשרה להביא אחסון מבוסס־הבזק לשוק העולמי.

מתל אביב אל המחקר בחזית המוליכים למחצה

הררי נולד בתל אביב לאברהם וגניה הררי, יהודים ילידי פולין שעלו לארץ ישראל בשנת 1933. בגיל 13 נשלח ללמוד בוויטינגהם קולג', פנימייה יהודית בברייטון שבאנגליה. בשנת 1963 שב לישראל ושירת בחיל האוויר כפקיד טכני. הוא קיבל רשות לסיים את שירותו ארבעה חודשים לפני המועד כדי להתחיל בלימודים אקדמיים, ולמד במשך שנה פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. את השלמת חובתו הצבאית ביצע שנים לאחר מכן, כאשר הרצה בפני קצינים בחיל האוויר.

בהמשך חזר לאנגליה, וב־1969 השלים תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת מנצ'סטר. לאחר שעבר לארצות הברית למד באוניברסיטת פרינסטון, שבה השלים ב־1973 תואר מוסמך ודוקטורט בפיזיקה של המצב המוצק. הכשרה זו העמידה אותו בנקודת המפגש שבין מדע בסיסי להנדסה יישומית: הבנת ההתנהגות הפיזיקלית של חומרים ומוליכים למחצה, לצד היכולת להפוך אותה לרכיבים אלקטרוניים שימושיים.

הדרך לזיכרון שאינו שוכח

מחקר, EEPROM ושער צף

לאחר לימודיו עבד הררי ברוקוול וביוז איירקראפט. הוא עסק בין השאר בהשפעת הקרינה הקוסמית על מוליכים למחצה ובפיתוח טכנולוגיית EEPROM — זיכרון שניתן למחוק ולתכנת מחדש באופן חשמלי ושומר את המידע גם כאשר אספקת החשמל מופסקת. במסגרת עבודתו ביוז מילא תפקיד מרכזי בפיתוח מוקדם וחלוצי של EEPROM המבוסס על שער צף.

השער הצף הוא מבנה זעיר בתוך טרנזיסטור, המסוגל ללכוד מטען חשמלי. נוכחות המטען או היעדרו מייצגות מידע דיגיטלי, והוא יכול להישמר ללא מתח רציף. העיקרון הזה היה מאבני הבניין של הזיכרון הבלתי־נדיף המודרני. חשיבותה של עבודת הררי הייתה אפוא רחבה מרכיב יחיד: היא סייעה לקדם את הדרך אל משפחת טכנולוגיות שאפשרה למכשירים אלקטרוניים לשאת עמם כמויות הולכות וגדלות של מידע.

ניהול פיתוח באינטל והניסיון היזמי הראשון

בשנת 1979 גייס דב פרוהמן את הררי לאינטל. במשך כשנתיים ניהל הררי צוות פיתוח של החברה בסנטה קלרה. לאחר מכן הצטרף לסינרטק, שהייתה חלק מקבוצת האניוול, ושימש בה סמנכ״ל טכנולוגיה. תפקידים אלה הרחיבו את ניסיונו מעבר למחקר עצמו: הוא נדרש להוביל מהנדסים, לבחור כיווני פיתוח ולפעול בתוך תעשיית שבבים תחרותית ומהירה.

ב־1983 ייסד את חברת WSI, ראשי תיבות של Wafer Scale Integration. הוא עזב אותה ב־1988, אך תקופה זו העניקה לו ניסיון ישיר בהקמת חברת מוליכים למחצה ובהתמודדות עם המעבר שבין תכנון מדעי, ייצור, מימון ושיווק. הניסיון המצטבר הזה היה חיוני למיזם הבא שלו.

סנדיסק והפיכת זיכרון ההבזק למוצר עולמי

במרץ 1988 ייסד הררי את סנדיסק יחד עם סנג'אי מהרוטרה וג'ק יואן. החברה התמקדה בפיתוח ובייצור של פתרונות אחסון המבוססים על זיכרון הבזק. הררי כיהן כמנכ״ל וכיושב ראש הדירקטוריון, והוביל את החברה בתקופה שבה היה צורך להוכיח כי אחסון מוליכים־למחצה יכול להיות לא רק אפשרי מבחינה הנדסית, אלא גם אמין, שימושי וכדאי מבחינה מסחרית.

זיכרון הבזק הציע יתרונות משמעותיים לעומת אמצעי אחסון מכניים: הוא קטן, אינו זקוק לחלקים נעים ושומר מידע ללא חשמל. אולם הפיכת היתרונות האלה למוצרים המיוצרים בהיקף גדול חייבה התמודדות עם עלויות, אמינות, בקרים, ממשקי מערכת וניהול מחזור החיים של תאי הזיכרון. סנדיסק הייתה מן החברות שעיצבו פתרונות מערכתיים סביב השבב עצמו, ובכך סייעה להרחיב את השימוש בטכנולוגיה בשוק מוצרי הצריכה והאלקטרוניקה הניידת.

החברה הונפקה בשנת 1995. תחת הנהגתו של הררי היא נעשתה לשם מוכר בתחום האחסון הדיגיטלי וסייעה לקדם עולם שבו תמונות, מסמכים, מוזיקה ותוכנות יכולים לעבור בין מכשירים ולהישמר על גבי התקנים זעירים. הררי פרש מתפקידי המנכ״ל ויושב הראש בשנת 2010, לאחר יותר משני עשורים של הנהגת החברה שהקים.

המצאות, פטנטים והכרה מקצועית

במהלך הקריירה שלו נרשמו על שמו של הררי יותר מ־180 פטנטים בארצות הברית. המספר משקף פעילות המצאתית ממושכת, אך חשיבותם של הפטנטים מצויה בעיקר בהקשרם: הם נגעו לתחום שבו שיפור במבנה התא, בתכנון המערכת או באופן ניהול המידע יכול להשפיע על קיבולת, אמינות ועלות של מיליוני התקנים.

הקהילה המדעית וההנדסית הכירה בתרומתו בשורה של אותות מרכזיים. בשנת 2006 קיבל את פרס IEEE על שם ריינולד ב' ג'ונסון לטכנולוגיית התקני אחסון נתונים. בשנת 2009 הוענקה לו מדליית רוברט נויס של IEEE, מן ההוקרות הבולטות בתחום המיקרואלקטרוניקה, על תרומתו לטכנולוגיית EEPROM ולזיכרון הבזק.

הררי נבחר לקבל את המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות של ארצות הברית לשנת 2012; ההענקה התקיימה ב־2014. בשנת 2013 נבחר לחבר באקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית, וב־2017 צורף להיכל התהילה הלאומי לממציאים. הוקרות אלה מציינות שילוב שאינו שכיח: תרומה מדעית־הנדסית יסודית, המצאות מוגנות פטנט והצלחה בהבאת הטכנולוגיה לייצור ולשימוש רחב.

מורשת ישראלית בתוך תעשיית הטכנולוגיה העולמית

סיפורו של הררי משקף מסלול ישראלי מובהק שהשפעתו חרגה מגבולות המדינה: בן למשפחה יהודית שעלתה מפולין לארץ ישראל, יליד תל אביב ובוגר שירות בחיל האוויר, שרכש השכלה מדעית באנגליה ובארצות הברית והשתלב בלב תעשיית המוליכים למחצה. הוא הביא אל הזירה הבינלאומית שילוב של הכשרה מדעית, יכולת הנדסית ונכונות להקים חברות סביב טכנולוגיות שעדיין לא הבשילו לשוק המוני.

השפעתו על ישראל ועל יהודים בתעשיית הטכנולוגיה אינה נמדדת בהקמת מוסד קהילתי או בתפקיד ציבורי, אלא בדוגמה המקצועית שהעמיד. הקריירה שלו המחישה כי מדען ויזם שצמח בישראל יכול להשפיע על תשתית המידע של העולם, להוביל חברה בינלאומית ולהתקבל למוסדות ההוקרה הבכירים של ההנדסה וההמצאה בארצות הברית. בכך הוא נעשה חלק מן הסיפור הרחב של תרומת מדענים ויזמים ישראלים להתפתחות הכלכלה הדיגיטלית.

מדוע אליהו (אלי) הררי ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אליהו (אלי) הררי ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שעבודתו שינתה בפועל את הדרך שבה בני אדם שומרים ונושאים מידע. חלקו בפיתוח מוקדם של זיכרון EEPROM בשער צף, יותר מ־180 הפטנטים שנרשמו על שמו והנהגתו רבת־השנים בסנדיסק יוצרים רצף ברור בין תגלית הנדסית, פיתוח תעשייתי והשפעה יום־יומית על משתמשים ברחבי העולם.

עבור Moreshet.com, חשיבותו טמונה גם בחיבור שבין סיפור חיים יהודי־ישראלי לבין הישג אנושי רחב. בן לעולים יהודים מפולין, שנולד והתחנך בראשית דרכו בישראל, היה לאחד האנשים שסייעו להעמיד את הזיכרון הדיגיטלי הנייד בבסיס החיים המודרניים. מורשתו מלמדת כיצד ידע מדעי, התמדה יזמית והנהגה טכנולוגית יכולים להפוך רעיון זעיר בתוך שבב לתשתית המשמשת מיליארדי מכשירים ואנשים.