בראם כהן

בראם כהן הוא מתכנת ויזם טכנולוגיה יהודי־אמריקאי, הידוע בראש ובראשונה כיוצרו של ביטורנט (BitTorrent) — פרוטוקול עמית־לעמית שהציע דרך יעילה ומבוזרת להפצת קבצים גדולים באינטרנט. כהן לא הסתפק ברעיון תאורטי: הוא תכנן את הפרוטוקול, כתב בפייתון את תוכנת הלקוח הראשונה שהשתמשה בו והציג לעולם מערכת עובדת. הפתרון שפיתח בראשית שנות האלפיים שינה תפיסה בסיסית ברשת: במקום שכל משתמש יוריד קובץ שלם ממקור מרכזי אחד, משתמשים רבים יכולים להוריד חלקים שונים של אותו קובץ ובמקביל להעביר זה לזה את החלקים שכבר קיבלו.

החידוש הזה הפך את עצם הפופולריות של קובץ למשאב הפצה. ככל שמספר המשתתפים המחזיקים בחלקיו גדל, כך ניתן להרחיב את קיבולת ההעברה בלי להטיל את מלוא העומס על שרת יחיד. ביטורנט נעשה לאחת הדוגמאות המשפיעות ביותר לאדריכלות מבוזרת באינטרנט, ועקרונותיו שימשו להפצת תוכנות, מערכי נתונים, משחקים, יצירות מדיה וחומרים דיגיטליים בהיקפים גדולים. השימוש בפרוטוקול לא הוגבל לתוכנה המקורית של כהן: מפתחים וחברות רבות יצרו יישומים עצמאיים התומכים בו.

ילדות של מתמטיקה ותכנות בניו יורק

כהן נולד ב־12 באוקטובר 1975 בניו יורק וגדל באפר וסט סייד של מנהטן, בבית שבו הוראה ומדעי המחשב היו חלק מן הסביבה המשפחתית. לדבריו, כבר בגיל חמש למד את שפת התכנות BASIC באמצעות מחשב Timex Sinclair משפחתי. הכישרון המתמטי שלו ניכר גם בשנות לימודיו בתיכון סטאיווסנט: הוא עבר את בחינת American Invitational Mathematics Examination והעפיל למסלול המיון לאולימפיאדת המתמטיקה של ארצות הברית.

לאחר שסיים את לימודיו בסטאיווסנט בשנת 1993, למד באוניברסיטת המדינה של ניו יורק בבאפלו. הוא עזב את האוניברסיטה לפני השלמת התואר כדי לעבוד בחברות אינטרנט בתקופת בועת הדוט־קום. הניסיון המעשי שצבר שם חיבר בין העניין המתמטי שלו לבין שאלות הנדסיות ממשיות: כיצד מחלקים מידע, כיצד מתאמים בין מחשבים שאינם נשלטים בידי גורם מרכזי וכיצד בונים מערכת שמתחזקת ככל שמספר המשתמשים בה גדל.

מן הניסיון ב־MojoNation אל ביטורנט

אחת התחנות החשובות בדרכו הייתה עבודתו ב־MojoNation לצד ג'ים מקוי. המערכת נועדה לפרק קבצים מוצפנים למקטעים ולפזר אותם בין מחשבים שונים, כך שהורדה תתבצע ממספר מקורות. הפרויקט לא זכה להצלחה מסחרית מתמשכת, אך החשיפה לרעיון של חלוקת קובץ והורדת חלקיו במקביל סייעה לכהן לזהות בעיה רחבה יותר. שירותי שיתוף קבצים בני התקופה נשענו לעיתים קרובות על הורדה ממקור יחיד; כאשר אותו מקור היה איטי, עמוס או לא זמין, ההורדה כולה נפגעה.

באפריל 2001 עזב כהן את MojoNation והחל לעבוד על ביטורנט. התכנון שלו שילב חלוקה של כל קובץ לחלקים, הורדת החלקים מעמיתים רבים והעלאה מקבילה למשתמשים אחרים. כך חולק נטל התעבורה בין הקהילה המשתתפת. המערכת לא ביטלה את הצורך בתשתית ובתיאום, אך היא צמצמה את התלות בשרת מרכזי הנדרש לספק לבדו כל עותק של הקובץ.

כהן כתב את המימוש הראשון בפייתון והציג את הרעיון בכנס CodeCon הראשון. את הכנס ייסד עם שותפו לדירה, המתכנת וחוקר האבטחה לן ססמן, כמסגרת להצגת פרויקטים טכנולוגיים חדשים באמצעות מערכות עובדות ולא רק הרצאות כלליות. עצם הצגת ביטורנט בדרך זו התאימה לגישתו של כהן: להמחיש טענה הנדסית בקוד שניתן להריץ, לבדוק ולשפר.

כיצד ביטורנט שינה את כלכלת ההפצה

המשמעות של ביטורנט חרגה משיפור במהירות ההורדה. בהפצה רגילה משרת מרכזי, כל משתמש נוסף מגדיל את העלות והעומס המוטלים על המפיץ. במערכת עמית־לעמית, המשתמשים עצמם תורמים חלק מקיבולת ההעלאה. תכונה זו אפשרה גם לגופים שאין ברשותם מערך שרתים עולמי להפיץ קבצים גדולים לקהלים רחבים. בין השימושים הלגיטימיים שנעשו בטכנולוגיה לאורך השנים היו הפצת מערכות הפעלה ותוכנות בקוד פתוח, עדכונים, ארכיונים ציבוריים ותכנים שמפיציהם ביקשו להעמיד להורדה רחבת היקף.

כמו טכנולוגיות תקשורת כלליות אחרות, ניתן להשתמש בפרוטוקול גם להעברת תכנים ללא הרשאה; עם זאת, ביטורנט עצמו הוא מנגנון העברה ואינו קובע אילו קבצים יופצו באמצעותו. כאשר החברה המסחרית שהקים כהן פעלה להרחבת השימוש החוקי בטכנולוגיה, היא הגיעה ב־2005 להסדר עם אולפני הקולנוע הגדולים בארצות הברית להסרת קישורים לתכנים מפרים מן האתר הרשמי בהתאם להליכי חוק זכויות היוצרים האמריקאי בעידן הדיגיטלי. מהלך זה המחיש את ההבחנה בין יכולתו הטכנית של הפרוטוקול לבין האחריות הנלווית להפעלת שירות מסחרי.

בשנת 2005 פרסם כהן גרסת בטא ללא גשש מרכזי, צעד נוסף בכיוון של ביזור המערכת. פרוטוקול ביטורנט אומץ בהמשך בידי תוכנות רבות, כך שהשפעתו לא נותרה תלויה בחברה אחת או בתוכנת לקוח אחת. בכך היה למפרט טכנולוגי בעל חיים עצמאיים בקהילת האינטרנט.

מחברה מסחרית ועד ניסויים בשידור מבוזר

בשלהי 2003 עבד כהן תקופה קצרה בחברת Valve ותרם לעבודה על Steam, מערכת ההפצה הדיגיטלית של החברה. הניסיון התחבר ישירות לשאלה שכבר עמדה במרכז עבודתו: כיצד להעביר תוכנות ותוכן דיגיטלי לקהל גדול באופן יעיל.

ב־2004 הקים עם אחיו רוס כהן ועם איש העסקים אשוין נאווין את BitTorrent, Inc. החברה ביקשה להפוך את הפרוטוקול שעליו התבססה קהילה רחבה לתשתית מסחרית ולפתח מוצרים ושירותים סביבו. בשנת 2012 הכריז כהן על גרסת בטא של BitTorrent Live, ניסיון ליישם עקרונות עמית־לעמית בשידורי וידאו חיים באינטרנט. אף שהשפעתו המרכזית נותרה בתחום הפצת הקבצים, המיזם ביטא את שאיפתו לבדוק כיצד ביזור יכול לסייע גם בהעברת זרמי תוכן בזמן אמת.

כהן היה גם ממייסדי מפגשי CodeCon, ארגן מפגשים למפתחי מערכות עמית־לעמית באזור מפרץ סן פרנסיסקו והיה שותף לכתיבת Codeville, מערכת מבוזרת לניהול גרסאות. פעילויות אלה הרחיבו את תרומתו מעבר למוצר יחיד: הוא סייע ליצור זירות שבהן מתכנתים יכלו להציג רעיונות, לבחון פרוטוקולים ולפתח חלופות למערכות ריכוזיות.

Chia Network והוכחת מרחב־זמן

ב־2017 היה כהן ממייסדי Chia Network ועבר מפעילות יומיומית ב־BitTorrent לעיסוק מרכזי בחברה החדשה, שבה כיהן כמנכ״ל. Chia פיתחה רשת בלוקצ'יין ומטבע דיגיטלי בשם Chia, או XCH, המבוססים על מנגנון קונצנזוס המכונה הוכחת מרחב־זמן. במקום להסתמך על תחרות חישובית עתירת אנרגיה מן הסוג המזוהה עם מנגנוני הוכחת עבודה, השיטה משתמשת בשטח אחסון שהמשתתפים מקצים ובאימות של חלוף זמן.

המיזם המשיך קו מוכר בעבודתו של כהן: שימוש במשאבים מבוזרים של משתתפים רבים כדי להפעיל מערכת שאינה נשענת על שרת מרכזי יחיד. Chia נועדה להציע חלופה בעלת מבנה משאבים שונה לרשתות בלוקצ'יין קיימות. עצם הפיתוח אינו מבטיח שכל יעד סביבתי או כלכלי אכן יושג, אך מנגנון הוכחת המרחב־זמן הוא דוגמה נוספת ליכולתו של כהן להפוך רעיון מתמטי לפרוטוקול ולמערכת פעילה.

הכרה מקצועית וחשיבה יצירתית

השפעתו של ביטורנט זיכתה את כהן בשורה של הכרות מקצועיות. בשנת 2004 קיבל את פרס Wired Rave. בשנת 2005 נכלל ברשימת TR35 של MIT Technology Review, המציינת 35 חדשנים בולטים שטרם מלאו להם 35, וכן ברשימת 100 האנשים המשפיעים של מגזין Time. בשנת 2006 קיבל את פרס STUG של USENIX, וב־2010 נכלל ברשימת Internet Evolution 100. ההכרות הללו ניתנו בתקופה שבה ביטורנט כבר הוכיח כי תכנון פרוטוקול חדש יכול לשנות בקנה מידה עולמי את תנועת המידע ברשת.

תחומי העניין של כהן משקפים את הקשר בעבודתו בין משחקיות, מתמטיקה והנדסה. הוא עסק במתמטיקה לשם שעשוע, באוריגמי, בלהטוטנות ובחידות הרכבה, ואף תכנן חידות מכניות — חלקן בשיתוף מעצב החידות אוסקר ואן דוונטר. בין העיצובים שיוחסו לו נמצאות חידות גלגלי שיניים וגרסה מורכבת של קוביות מסתובבות בשם Bram's Fortress. העיסוק בחידות אינו הערת שוליים בלבד: הוא מבטא דרך חשיבה המבקשת להבין כיצד כללים מקומיים פשוטים יוצרים מערכת מורכבת, עיקרון הניכר גם בפרוטוקולים שתכנן.

מדוע בראם כהן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

בראם כהן ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שסיפורו מתעד תרומה יהודית־אמריקאית ממשית להתפתחותה של התשתית הדיגיטלית העולמית. הוא לא רק הקים חברת טכנולוגיה או העלה רעיון חדש; הוא תכנן פרוטוקול עובד ששינה את הדרך שבה מחשבים משתפים ביניהם קבצים גדולים, הפחית את התלות במקורות הפצה מרכזיים והשפיע על דורות של תוכנות ומפתחים.

חשיבותו למורשת היהודית אינה נובעת מטענה שביטורנט הוא מיזם יהודי במהותו, אלא מן המקום הראוי שיש להישגים מסוג זה בתיעוד הרחב של חיי יהודים והשפעתם. כהן מייצג מסורת של סקרנות מתמטית, יצירה טכנולוגית, יזמות והפיכת ידע מופשט לכלי המשמש בני אדם ברחבי העולם. הפרופיל ב־Moreshet.com שומר את הקשר בין זהותו היהודית־אמריקאית לבין תרומתו לתולדות האינטרנט, ומציג לקוראים דוגמה מדויקת לאופן שבו חדשנות של אדם יחיד יכולה לשנות את מבנה ההפצה ברשת כולה.