קרול קינג

קרול קינג (Carole King; נולדה ב-9 בפברואר 1942) היא זמרת, פזמונאית ופסנתרנית יהודייה-אמריקאית, מן הדמויות המרכזיות בתולדות מוזיקת הפופ והסינגר-סונגרייטר. בשנות ה-60, יחד עם בעלה דאז ג'רי גופין, כתבה שורה ארוכה של להיטים שבוצעו בידי אמנים אחרים; בשנות ה-70 הפכה למבצעת בעלת קול אישי ומזוהה. אלבומה Tapestry, שיצא ב-1971, היה הישג אמנותי ומסחרי יוצא דופן והעמיד את קינג בחזיתו של עידן חדש במוזיקה הפופולרית.

ההשפעה של קינג ניכרת לא רק במספר הלהיטים שכתבה, אלא גם בדרך שבה הרחיבה את מקומה של היוצרת-המבצעת: אישה הכותבת את שיריה, מנגנת אותם ומספרת באמצעותם סיפור רגשי ישיר ונגיש. יצירתה חיברה בין מסורת הפופ האמריקאית, כתיבת שירים מקצועית וביצוע אישי, והשפיעה על דורות של זמרות, כותבים ומבצעים.

מילדות מוזיקלית בברוקלין אל בריל בילדינג

קינג נולדה בשם קרול קליין למשפחה יהודית בברוקלין, ניו יורק. היא החלה לנגן בפסנתר, ובהמשך פנתה גם לשירה. בתיכון הקימה רביעייה קולית ולמדה בבית הספר התיכון ג'יימס מדיסון. לאחר סיום לימודיה למדה בקווינס קולג', שם הייתה בת כיתתו של ניל סדקה. הוא הקדיש לה את הלהיט Oh! Carol משנת 1959, וקינג השיבה לו בהומור בשיר Oh! Neil משנת 1963.

בקווינס קולג' התיידדה עם פול סיימון ועם ג'רי גופין. קינג וגופין נישאו בספטמבר 1960, גידלו שתי בנות, ובהמשך פנו יחד לכתיבת שירים מקצועית. הם עבדו בחברת Aldon Music שבבניין בריל בניו יורק, מרכז של תעשיית השירים האמריקאית בשנות ה-60. שם נוצרו שירים שיועדו מלכתחילה לזמרים ולהקות שונות, אך הפכו ליצירות שנחרתו בזיכרון הציבורי.

הפריצה הגדולה של הצמד הייתה Will You Love Me Tomorrow, שהוקלט בידי להקת The Shirelles והגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי בשנת 1961. השיר זכה בהמשך לגרסאות של קינג עצמה, בן אי. קינג, דאסטי ספרינגפילד, רוברטה פלאק ואמנים נוספים. אחריו הגיע Take Good Care of My Baby, שהוקלט לראשונה בידי בובי וי וגם הוא טיפס לראש המצעד.

בין הלהיטים הבולטים האחרים שכתבו היו The Loco-Motion, שבוצע לראשונה בידי ליטל אווה, ו-Go Away Little Girl, שבוצע בידי סטיב לורנס; שני השירים הגיעו למקום הראשון בשנת 1962. Crying in the Rain, בביצוע האחים אברלי, הגיע למקום השישי במצעד האמריקאי. בשנת 1967 כתבו קינג וגופין עבור The Monkees את Pleasant Valley Sunday, שהגיע למקום השלישי. השיר שאב השראה ממעברם של בני הזוג לשכונת פרברים בניו ג'רזי.

קינג וגופין התגרשו בשנת 1968, אך המשיכו לשתף פעולה תקופה מסוימת. בהמשך נפרדו דרכיהם המקצועיות. למרות השינוי בחייה האישיים, השירים שכתבו יחד נותרו חלק חשוב מן הקאנון של הפופ האמריקאי, וביצועיהם של אמנים שונים העניקו להם חיים חדשים לאורך עשרות שנים.

מן הכותבת אל הזמרת

במקביל לכתיבה עבור אחרים החלה קינג לבנות קריירה כמבצעת. בשנת 1962 הקליטה את It Might As Well Rain Until September, שהגיע למקום ה-22 במצעד האמריקאי וזכה להצלחה גדולה יותר בבריטניה. בשנת 1963 הוציאה את He's a Bad Boy, ובשנת 1967 הקליטה את Windy Day עם להקה. בסוף שנות ה-60 עברה לחוף המערבי והקימה את The City, שהוציאה אלבום אחד.

אלבומה הראשון כזמרת, Writer, יצא בשנת 1970 וזכה לביקורות אוהדות, אך לא הצליח במצעדים. הכישלון המסחרי היחסי לא ביטל את חשיבותו: הוא סימן את המעבר של קינג מן התפקיד המקצועי של כותבת עבור אחרים אל זה של יוצרת המגישה את שיריה בקולה ובפרשנותה.

Tapestry: אלבום ששינה את מעמדה של היוצרת-המבצעת

בשנת 1971 יצא Tapestry, האלבום שהפך את קרול קינג לכוכבת בינלאומית. הוא כלל שירים חדשים לצד ביצועים מחודשים ללהיטים שכתבה, בהם Will You Love Me Tomorrow ו-A Natural Woman. בין השירים המקוריים הבולטים היו I Feel the Earth Move, It's Too Late, So Far Away, Where You Lead ו-You've Got a Friend. באותה שנה זכה גם ביצועו של ג'יימס טיילור ל-You've Got a Friend להצלחה רבה.

Tapestry שהה במצעד האלבומים האמריקאי יותר משש שנים, נמכר ביותר מעשרה מיליון עותקים בארצות הברית וביותר מ-25 מיליון ברחבי העולם, והעניק לקינג ארבעה פרסי גראמי, בהם פרס אלבום השנה. הוא נחשב לאבן דרך בהיסטוריה של אלבומי היוצרים-המבצעים ובמיוחד בהתקבלותן של נשים ככוחות יצירתיים מרכזיים במוזיקת הפופ. האלבום החזיק במשך שנים בתואר אלבום המוזיקה הנמכר ביותר, עד צאתו של Thriller מאת מייקל ג'קסון בשנת 1982. בשנת 2003 דירג אותו מגזין Rolling Stone במקום ה-36 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.

הישגיו של Tapestry נבעו מהשילוב בין כתיבה מלודית, עיבודים מאופקים וביצוע אינטימי. קינג לא הסתמכה על דמות בימתית ראוותנית; היא הציבה במרכז את הפסנתר, את הקול ואת האמת הרגשית של השיר. בכך יצרה מודל שהשפיע על יוצרים ומבצעים רבים, ובהם נשים שביקשו להשתתף בכל שלבי היצירה ולא להישאר רק בתפקיד המבצעת.

עשייה מתמשכת, הופעות והכרה ציבורית

לאורך שנות ה-70 המשיכה קינג להקליט בקצב גבוה. בכל אחת מן השנים 1971–1973 הוציאה אלבום שהגיע למעמד זהב או פלטינה. בשנת 1973 הופיעה בקונצרט פתוח בסנטרל פארק בניו יורק, לפני יותר ממאה אלף צופים, וההופעה נחשבה לשיא קהל לאותה תקופה. בשנת 1974 הוציאה את Wrap Around Joy, שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים, בפעם השנייה בקריירה שלה, ויצאה לסיבוב הופעות בארצות הברית.

עד שנת 1980 המשיכה להוציא אלבומים מדי שנה, גם כאשר הצלחתם הייתה צנועה יותר. בשנים 1982–1983 הוציאה שני אלבומים במסגרת עבודתה עם Atlantic Records. בשנת 1985 כתבה את פסקול הסרט Murphy's Romance, ביצעה את שיר הנושא והופיעה בו בתפקיד קטן. בהמשך הוציאה את City Streets בשנת 1989, ובשני שירים באלבום שיתפה פעולה עם אריק קלפטון. בשנת 1993 יצא Color of Your Dreams, שבו השתתף גם הגיטריסט סלאש.

קינג הופיעה בשנת 1994 במחזמר Blood Brothers בברודוויי, ובשנות ה-90 המשיכה לכתוב עבור מבצעים ובהם מריה קארי וסלין דיון. בשנת 2010 התאחדה עם ג'יימס טיילור לסדרת מופעים במועדון הטרובדור בלוס אנג'לס. הצלחת המפגש הובילה לאלבום הופעה ולהמשך הופעות משותפות ברחבי ארצות הברית. בדצמבר 2012 קיבלה את פרס גרשווין של ספריית הקונגרס למוזיקה פופולרית.

סיפורה ויצירתה עמדו במרכז המחזמר Beautiful: The Carole King Musical, שהוצג בברודוויי בשנת 2014 ועלה בלונדון בשנת 2015. המחזמר הביא את תהליך כתיבת השירים, את המעבר מן הכותבת האלמונית יחסית אל הבמה ואת שירי Tapestry לקהל חדש. בשנת 2018 הועלה המחזמר מחדש בכיכובה של מליסה בנויסט. גם בישראל זכה שירה של קינג לחיים חדשים: בשנת 2021 הקליטו עדי-קשת כהן ועוזי רמירז גרסת כיסוי ל-It's Too Late לציון חמישים שנה ל-Tapestry.

מדוע קרול קינג ראויה לציון כערך חשוב במורשת

קרול קינג ראויה להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעלה בשני מישורים שהשפעתם חורגת מעבר לקריירה אישית: היא כתבה שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות האמריקאית, והיא שינתה את התפיסה הציבורית של היוצרת-המבצעת. מן הפסנתר בברוקלין, דרך חדרי הכתיבה של בריל בילדינג ועד הבמה הבינלאומית, היא הראתה שיוצרת יכולה להיות גם מלחינה, גם כותבת, גם נגנית וגם הקול המרכזי של יצירתה.

המורשת היהודית-אמריקאית שלה משתלבת בסיפור הרחב של יהודים בארצות הברית שבנו מוסדות, תעשיות ותרבות והשפיעו על חיי מיליונים. באמצעות שירים שבוצעו בידי אמנים רבים, אלבום שנלמד ונשמע במשך דורות ומחזמר שהנגיש את סיפורה לקהלים חדשים, קינג הותירה חותם על התרבות היהודית-אמריקאית ועל התרבות העולמית גם יחד. לכן Moreshet.com מתעד אותה לא רק ככוכבת פופ, אלא כיוצרת שהרחיבה את גבולות ההשתתפות, הביטוי וההשפעה של נשים במוזיקה.