לאוניד נבזלין

לאוניד בוריסוביץ' נבזלין, יליד מוסקבה, הוא איש עסקים, משקיע ופילנתרופ ישראלי־רוסי. הוא מילא תפקידים בכירים בבנק מנטפ ובחברת הנפט יוקוס, השתתף בעיצוב המרחב העסקי והציבורי ברוסיה בשנותיה הראשונות של כלכלת השוק, ומאוחר יותר ביסס בישראל פעילות רחבת היקף למען חינוך יהודי, מחקר, תרבות וזהות יהודית. תרומתו הבולטת ביותר ניכרת ביצירת מוסדות ותוכניות המחברות בין ההיסטוריה של יהודי רוסיה, חיי הקהילות היהודיות בעולם והחברה הישראלית.

ממהנדס תוכנה למוביל במערכת העסקית והציבורית ברוסיה

נבזלין נולד ב-21 בספטמבר 1959 במוסקבה, למשפחה יהודית שמוצאה מליטא. הוא למד הנדסת תוכנה באוניברסיטה הרוסית הממלכתית לנפט וגז על שם גובקין, ולאחר לימודיו עבד כמהנדס תוכנה בארגון סחר חוץ שהיה קשור למשרד הגאולוגיה הסובייטי. בשנת 1987 הכיר את מיכאיל חודורקובסקי והצטרף למרכז למדע ולטכנולוגיה של צעירים, שהיה מן המיזמים העסקיים החדשים שנוצרו בתקופת המעבר הסובייטית.

בשנים הבאות היה נבזלין שותף להקמת בנק מנטפ, מן הבנקים הפרטיים הראשונים ברוסיה. הוא כיהן כנשיא הבנק בשנים 1989–1991, ובהמשך מילא בו ובקבוצת מנטפ תפקידים בכירים בתחומי ניהול, קשרי ממשל, תקשורת ארגונית ומשאבי אנוש. בשנת 1996 מונה לסגן נשיא חברת הנפט יוקוס, לאחר שקבוצת מנטפ רכשה בה שליטה. תפקידיו הציבו אותו בלב תהליכי ההפרטה וההתפתחות של המגזר העסקי הרוסי בשנות התשעים.

לצד פעילותו העסקית היה נבזלין מעורב בזירה הציבורית. הוא וחודורקובסקי תמכו בבחירתו מחדש של הנשיא בוריס ילצין בשנת 1996, ובשנים 1999–2003 תמכה הקבוצה במפלגות הדמוקרטיות יבלוקו ו-SPS. בשנים 1997–1998 שימש נבזלין המשנה הראשון למנכ״ל סוכנות הידיעות ITAR-TASS, ובמסגרת זו הכין תוכנית להפיכתה בהדרגה לחברה במבנה מנייתי.

מנהיגות יהודית, אקדמיה ומעורבות ציבורית

בשנת 2001 נבחר נבזלין לנשיא הקונגרס היהודי ברוסיה. בתקופה זו היה מעורב בקידום מחקרים על ההיסטוריה היהודית ובפיתוח מוסדות יהודיים, ובהם המרכז היהודי לתרבות במוסקבה והמרכז הבין־לאומי לחקר יהודי רוסיה ומזרח אירופה. הוא תמך גם בתוכניות חינוך יהודי שנעשו בשיתוף ארגונים כגון World ORT, הסוכנות היהודית והוועד היהודי האמריקני המשותף.

בסוף 2001 נבחר לסנאטור במועצת הפדרציה של רוסיה, הבית העליון של הפרלמנט, ושימש סגן יושב ראש ועדת החוץ. בשנת 2003 מונה לרקטור האוניברסיטה הרוסית הממלכתית למדעי הרוח. המעבר בין עסקים, תקשורת, מדיניות ואקדמיה משקף את רוחב פעילותו ואת ניסיונו לבנות תשתיות אזרחיות ותרבותיות בתקופה של שינוי עמוק ברוסיה.

בשנת 2003 עלה נבזלין לישראל עם משפחתו. מאז הוא מזוהה עם התנגדותו הפומבית למשטרו של ולדימיר פוטין. במקביל, הוא הקדיש חלק מרכזי ממשאביו ומפעילותו לבניית מוסדות יהודיים בישראל ובעולם.

קרן נדב ומפעלים לחיזוק העם היהודי

בשנת 2004 הקים נבזלין את קרן נדב. הקרן תומכת בלימודי יהדות, בחינוך יהודי, במחקר על תולדות העם היהודי, ביחסי ישראל והתפוצות וביוזמות המחזקות את תחושת השייכות של צעירים יהודים בישראל ובקהילות ברחבי העולם. בכך היא מחברת בין תמיכה במורשת היסטורית לבין יצירת חוויות וכלים עדכניים לחיים יהודיים בהווה.

אחד המפעלים המרכזיים המזוהים עם הקרן הוא פרס נדב לחקר ולחיזוק העם היהודי, שהוענק בין היתר לאליעזר ויזל ולאהרן ברק. הפרס מבטא תפיסה שלפיה מנהיגות יהודית נבחנת לא רק בהישגים אישיים, אלא גם ביכולת להעמיק את הידע, האחריות והסולידריות בין קהילות יהודיות.

נבזלין הקים באוניברסיטה העברית בירושלים את מרכז לאוניד נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה. המרכז מעניק מסגרת אקדמית לחקר קהילות, רעיונות, מוסדות ותהליכים שעיצבו את החיים היהודיים באזור שהיה במשך דורות מרכז יהודי עולמי. חשיבותו נעוצה גם בשימור זיכרון היסטורי וגם בהעמקת ההבנה של החברה הישראלית את מקורותיה של יהדות ברית המועצות ומזרח אירופה.

בית התפוצות, חינוך לזהות יהודית ומוסדות מחקר

נבזלין כיהן כיושב ראש חבר הנאמנים של בית התפוצות, כיום מוזיאון העם היהודי. בשנת 2004 היה שותף, בשיתוף ממשלת ישראל, לקרן סיוע שנועדה להחיות ולחזק את המוסד. בתקופת הנהגתו קיבל בית התפוצות תנופה מחודשת כמקום המציג את סיפורו של העם היהודי באמצעות משפחות, קהילות, יצירה, אמונה, הגירה והתחדשות.

בשנת 2006 השיקה קרן נדב בבית התפוצות את בית הספר הבין־לאומי ללימודי העם היהודי. בית הספר נועד להעניק למחנכים, לתלמידים ולמבקרים כלים להבין את המושג ״עם יהודי״ לא רק כפרק היסטורי, אלא כרשת חיה של קהילות, זיכרונות, קשרים ואחריות הדדית. בשנת 2010 הוקם במרכז הבינתחומי הרצליה, כיום אוניברסיטת רייכמן, מרכז נבזלין לחקר העם היהודי.

נבזלין היה חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים ושל אוניברסיטת תל אביב, וכן השתתף בהנהלות ובמועצות של הסוכנות היהודית, קרן היסוד והמכון למדיניות העם היהודי. פעילות זו הרחיבה את השפעתו מעבר לתרומה כספית: היא חיברה בין מוסדות מחקר, חינוך, תרבות וקהילה ובין השאלות המעשיות הנוגעות לעתידו של העם היהודי.

עיתונות, רעיונות וחופש ציבורי

בשנת 2011 רכש נבזלין 20 אחוזים מחברת ״הארץ״. בשנת 2014 ייסד את המגזין העברי ״ליברל״, שגיליונו הראשון ראה אור במאי אותה שנה. המגזין נועד לעסוק בפוליטיקה הישראלית, בתקשורת ובתרבות, בהשראת כתבי עת בינלאומיים כגון The Atlantic, The New Yorker ו-The Economist. באמצעות השקעה זו ביקש נבזלין לתרום לשיח ציבורי המבוסס על פרשנות, רעיונות ודיון ביקורתי.

נבזלין כתב, בין היתר, את הספרים ״אדם עם רובל״, שנכתב יחד עם מיכאיל חודורקובסקי, ו״יחסי ציבור – מי צריך את זה״. בשנת 2024 יצא לאור ספרו ״בוחרים במיעוט״. ספריו עוסקים בכלכלת שוק, בתקשורת ובכוחם של יחסי ציבור בעידן המודרני.

המשך דרכו הציבורית

נבזלין חי בישראל וממשיך להיות מזוהה עם תמיכה במוסדות יהודיים, בחינוך ובמחקר. הוא גם תומך לאורך שנים בארגון עזרה למרפא, המסייע לחולים ולמשפחותיהם. פעילותו ממחישה כיצד הון פרטי יכול להפוך לתשתית ארוכת טווח של מוסדות, ידע וקשרים בין קהילות, כאשר הוא מלווה בחזון ציבורי ובהשקעה מתמשכת.

מדוע לאוניד נבזלין ראוי לציון כערך חשוב במורשת

לאוניד נבזלין ראוי להיכלל במורשת משום שפעל בכמה מן הצמתים החשובים של חיי היהודים בעת החדשה: התחדשות יהדות רוסיה, בניית מוסדות מחקר וחינוך בישראל, טיפוח זהות יהודית וחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות. הקמת קרן נדב, מרכז המחקר ליהדות רוסיה ומזרח אירופה, בית הספר ללימודי העם היהודי ומרכז נבזלין לחקר העם היהודי יצרה תשתיות שממשיכות להשפיע על תלמידים, חוקרים, מחנכים וקהילות.

חשיבותו אינה מסתכמת בהיקף המשאבים שהעמיד לרשות מוסדות אלה, אלא גם בבחירת התחומים שבהם השקיע: זיכרון היסטורי, חינוך, מחקר, תרבות, אחריות קהילתית ודיאלוג בין ישראל ליהדות העולם. עבור מורשת (Moreshet), זהו סיפור על אדם שהפך ניסיון עסקי וציבורי למפעל מוסדי המעמיק את ההיכרות עם העבר ומסייע לעצב את עתידו של העם היהודי. Moreshet.com משמר את סיפורו כחלק מן התיעוד הרחב של אנשים שבנו גשרים בין קהילות והותירו חותם על החיים היהודיים והישראליים.