גרשון זלקינד

גרשון זלקינד (גאורג זלקינד; 16 באוקטובר 1928 – 26 בספטמבר 2017) היה תעשיין ואיש עסקים ישראלי, ממעצבי התעשייה והחברה העסקית בישראל במחצית השנייה של המאה ה־20. כמנכ״ל וכבעל השליטה באלקו הוביל את החברה ממפעל שהתמחה בשנאים ובמוני חשמל לקבוצת החזקות רחבת היקף, שבפעילותה נכללו בין השאר אלקטרה, אלקטרה נדל״ן ואלקטרה מוצרי צריכה. סיפורו משקף את המעבר של ישראל מכלכלה צעירה, שנזקקה לייצור מקומי ולתשתיות בסיסיות, למשק מגוון ומשוכלל יותר.

מילדות בגרמניה אל ארץ ישראל

זלקינד נולד בגרמניה בשם גאורג, בנו של התעשיין אלכסנדר זלקינד. בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, נמלטה משפחתו לארץ ישראל המנדטורית. הוא למד בגימנסיה הרצליה, מוסד שהיה מזוהה עם בנייתה של התרבות העברית החדשה, ובהמשך השתתף במאבק להקמת המדינה.

זלקינד שירת בחי״ש ובחיל המשמר, השתתף במלחמת העצמאות ונפצע בקרב על שיירת נבי דניאל. חוויות אלה חיברו בין חייו כאיש תעשייה לבין הסיפור הרחב של דור המדינה: אנשים שנדרשו одновременно להגן על היישוב ולבנות את מוסדותיו, מפעליו ותשתיותיו.

השכלה מדעית ובניית תעשייה ישראלית

לאחר שירותו למד במכון הטכנולוגי של ציריך, שם קיבל תואר מוסמך בפיזיקה גרעינית בהנחיית הפיזיקאי וולפגנג פאולי. הבחירה במסלול מדעי מתקדם העניקה לו בסיס טכנולוגי ואנליטי, שאותו הביא לישראל ולפעילותו העסקית. בשנת 1955 שב לארץ והצטרף לעסק המשפחתי.

בשנת 1949 ייסד אביו, אלכסנדר זלקינד, את חברת חרושת אלקטרו־מכנית ישראלית, שלימים נקראה אלקו. בראשית דרכה עסקה החברה בייצור שנאים ומוני חשמל, ובתחום זה הייתה ספק יחיד של חברת החשמל לישראל. היא ייצרה גם מכשירי חשמל נוספים. הפעילות הזו הייתה משמעותית מעבר להיקפה המסחרי: ייצור מקומי של ציוד חשמלי סייע למדינה הצעירה לפתח תשתיות, לצמצם תלות בייבוא ולבסס ידע תעשייתי בישראל.

הפיכת אלקו לקבוצת החזקות

בשנת 1970 קיבל זלקינד את השליטה באלקו. תחת הנהגתו התרחבה החברה ושינתה בהדרגה את אופייה. בשנת 1987 רכש מידי דיסקונט השקעות את מלוא החזקותיה באלקו, ובשנת 1988 רכש את יתרת מניות החברה מידי כונס הנכסים של חברת דנות.

משנת 1989 הובילה אלקו מהלך ארוך של שינוי מבני ועסקי: רכישת חברות, מימוש החזקות וארגון מחדש של הקבוצה. בסופו של התהליך הייתה אלקו לחברת החזקות שבשליטתה חברות ציבוריות מרכזיות, ובהן אלקטרה, אלקטרה נדל״ן ואלקטרה מוצרי צריכה. בכך לא הסתפק זלקינד בניהול מפעל יחיד; הוא בנה מסגרת עסקית שאפשרה לפעילות ישראלית בתחומי התעשייה, השירותים, הצריכה והנדל״ן להתפתח בקנה מידה רחב יותר.

הישגו המרכזי היה אפוא ניהולי ואסטרטגי: זלקינד זיהה את הצורך להתאים חברה תעשייתית ותיקה למציאות כלכלית משתנה, והשתמש ברכישות, במימושים ובארגון מחדש כדי ליצור קבוצה מגוונת. מהלך זה תרם להמשכיותה של אלקו ולמקומה המתמשך בנוף העסקי הישראלי.

מורשת עסקית ומשפחתית

ב־26 בספטמבר 2017 נפטר זלקינד. בעת פטירתו עמד שווי השוק של אלקו על כ־2.4 מיליארד ש״ח, ומחזור החברה הגיע לכ־8.8 מיליארד ש״ח בשנה. נתונים אלה ממחישים את היקף השינוי שעברה החברה מאז ימיה הראשונים כיצרנית שנאים ומוני חשמל.

זלקינד הותיר אחריו את בניו, דניאל ומיכאל זלקינד, שמונו למנכ״לים משותפים של אלקו וקיבלו בירושה, בחלקים שווים, את מניותיו בחברה. בתו, ד״ר דפנה ססלר, ירשה נכסי נדל״ן ומזומן. לאחר מותו הקימו ילדיו קרן הנושאת את שמו, ובכך המשיכו להעניק לשמו נוכחות גם מעבר לפעילות העסקית שבנה בחייו.

מדוע גרשון זלקינד ראוי לציון כערך חשוב במורשת

גרשון זלקינד ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שסיפורו מתעד חוליה מרכזית בבנייתה של ישראל: המעבר ממפעלים שנועדו לספק צרכים בסיסיים למדינה צעירה אל קבוצות עסקיות מורכבות, בעלות פעילות רחבה והשפעה על חיי היומיום. הוא שילב השכלה מדעית, ניסיון מדינתי ואומץ יזמי כדי להוביל את אלקו לאורך עשרות שנים של שינוי.

המורשת שלו ניכרת הן בתשתית התעשייתית שאלקו סייעה לבנות והן במוסדות העסקיים שהתפתחו תחת הקבוצה. עבור Moreshet.com, זלקינד הוא דמות חשובה להבנת האופן שבו יזמות פרטית, תעשייה מקומית וניהול ארוך טווח תרמו לעיצוב החברה והכלכלה הישראלית. המשך פעילותה של אלקו והקרן שהקימו ילדיו מעניקים לפועלו ממד מתמשך, המחבר בין הישגיו בחייו לבין הדורות הבאים.