אפי (אפרים) ארזי

אפי (אפרים) ארזי (14 באפריל 1937 – 14 באפריל 2013) היה יזם טכנולוגיה, מהנדס, איש עסקים ופילנתרופ ישראלי, ומן הדמויות שעיצבו את ראשית תעשיית ההיי־טק הישראלית. כמייסד סאיטקס הוא בנה בישראל חברה רב־לאומית שפיתחה מערכות מתקדמות לעיבוד תמונה, קדם־דפוס והוצאה לאור, מכרה בעשרות מדינות והעסיקה בשיאה אלפי עובדים. בהמשך ייסד את Electronics for Imaging, הוביל מיזמים בתחום הטלוויזיה הדיגיטלית והמסחר האלקטרוני, והשקיע בהכשרת הדור הבא של אנשי המחשוב בישראל.

חשיבותו של ארזי אינה מסתכמת בהצלחתה של חברה אחת. הוא הראה כבר בשנות השישים והשבעים כי צוותי מחקר ופיתוח בישראל מסוגלים לבנות מוצרים מורכבים לשוק העולמי, לקיים מערכי שיווק בין־לאומיים ולהתחרות בחברות ותיקות בתחומים עתירי ידע. בכך היה שותף ליצירת דגם שהפך לימים לאחד מסימני ההיכר של הכלכלה הישראלית.

מירושלים לחזית האלקטרוניקה

ארזי נולד וגדל בירושלים, בנם של ג'יזל ושלמה ארזי. אביו היה מהנדס ושימש יועץ טכני לראש הממשלה דוד בן־גוריון. אפי למד בגימנסיה רחביה ולאחר מכן עבר לבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. בשנת 1954 התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר כטכנאי מכ"ם. בשנת 1957 קיבל פרס על המצאה ותושייה טכנית במסגרת הטיפול בציוד מכ"ם שנקלט לאחר מבצע קדש.

בשנת 1958 יצא ללימודים בארצות הברית. אף שלא הייתה בידו תעודת בגרות, הוא התקבל למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, במסגרת חריגה, והשלים בהצטיינות לימודי הנדסת אלקטרוניקה. בתקופת לימודיו עבד על מכשור מדעי במצפה האסטרופיזי של הסמית'סוניאן בהרווארד, במסגרת פעילות מחקרית שמומנה בידי נאס"א. העבודה עסקה באלקטרוניקה, בחישה ובהעברת מידע חזותי בתנאים מורכבים — תחומים שעתידים היו לעמוד במרכז הקריירה שלו. בגיל 23 כבר מונה לעמית מחקר בהרווארד.

בשנת 1962 יצר ארזי תמונה ממוחשבת שפורסמה בינואר 1963 על שער כתב העת Computers and Automation. העורך אדמונד ברקלי השתמש בהקשר זה במונח "אמנות מחשב", והתמונה נמנתה עם העבודות שעודדו אותו לייסד תחרות שנתית בתחום. זה היה ביטוי מוקדם במיוחד לעניין של ארזי במפגש שבין חישוב, תמונה ותקשורת חזותית — שנים לפני שמחשבים גרפיים נעשו כלי עבודה נפוץ.

הקמת סאיטקס ובניית תעשייה ישראלית לייצוא

בשנת 1963 הצטרף ארזי לחברת Itek האמריקנית ועבד כמהנדס בכיר על מערכות הדמיה אלקטרו־אופטיות וטלסקופים לתצפית מהחלל. הוא ביקש לתרגם את הידע שצבר ליישומים אזרחיים ולהקים בישראל מרכז מחקר ופיתוח. לאחר שובו לישראל בשנת 1967 הבשילה התוכנית, וב־1968 נוסדה חברת "טכנולוגיה מדעית" בהשקעת Itek והשקעות דיסקונט. החברה עסקה תחילה במכונות מתקדמות לתעשיית הטקסטיל, אך בהנהגתו של ארזי שינתה כיוון והתמקדה בטכנולוגיות דפוס והדמיה.

החברה, ששמה שונה לסאיטקס, פיתחה חומרה ותוכנה לעיבוד תמונות צבע, קדם־דפוס ממוחשב, מיפוי, מעגלים מודפסים והפקת ספרים וכתבי עת. בתקופה שבה רוב עבודת הדפוס הצבעוני עדיין נשענה על תהליכים ידניים ומכניים, מערכותיה של סאיטקס אפשרו לבצע הפרדות צבע, לערוך תמונות ולהכין חומר לדפוס בסביבה ממוחשבת. השינוי קיצר תהליכי עבודה, הרחיב את אפשרויות העריכה והעניק לבתי דפוס ולמו"לים שליטה מדויקת יותר בתוצאה.

סאיטקס בנתה חברות בת ששיווקו את מוצריה ישירות ביותר מארבעים מדינות. בכך הייתה לא רק יצרנית טכנולוגיה אלא גם אחת החברות הישראליות המוקדמות שהקימו מערך מכירות ושירות עולמי סביב מוצרים עתירי ידע. במהלך העשור השני לפעילותה צמחו מכירותיה במהירות, ומספר עובדיה גדל בהתמדה. בשיאה העסיקה החברה כ־4,000 עובדים; בשנת 1990, לאחר סיום כהונתו הניהולית של ארזי, הגיעו מכירותיה לכ־600 מיליון דולר.

ההשפעה בישראל הייתה רחבה מן הנתונים העסקיים. סאיטקס הכשירה מהנדסים, אנשי תוכנה, מנהלי מוצר ואנשי שיווק בין־לאומי, ורבים מהם המשיכו להקים חברות או למלא תפקידי מפתח בתעשיית הטכנולוגיה. החברה הוכיחה כי פעילות מחקר ופיתוח ישראלית יכולה לשמש בסיס לחברה רב־לאומית ולא רק כקבלנית משנה של תאגיד זר. ארזי פרש מתפקידי המנכ"ל והנשיא ביוני 1988 והמשיך לכהן כיו"ר עד ינואר 1989.

הפיכת הדפסת הצבע לכלי אישי

בשנת 1989 ייסד ארזי בארצות הברית את Electronics for Imaging, המוכרת בראשי התיבות EFI. מטרתו הייתה להעביר יכולות צבע מתקדמות מעולם מערכות הדפוס התעשייתיות אל סביבת המחשב האישי, המדפסת והמעתיקה המשרדית. החברה פיתחה טכנולוגיה שחיברה בין קבצים דיגיטליים לבין התקני הדפסה צבעוניים ואפשרה למשתמשי קצה להפיק תמונות ומסמכים צבעוניים באיכות גבוהה.

EFI שיתפה פעולה עם יצרניות מרכזיות ובהן זירוקס, קודאק וקנון. במקום לנסות לייצר לבדה את כל רכיבי המדפסת, היא סיפקה את שכבת העיבוד והבקרה שהפכה מידע ממחשב לפלט צבע מדויק. גישה זו סייעה להרחיב את השימוש המסחרי בהדפסה דיגיטלית צבעונית במשרדים, בסטודיות ובבתי דפוס. החברה הונפקה בנאסד"ק ב־1992, ובאוקטובר 1997 הגיע שווי השוק שלה לכ־2.7 מיליארד דולר. ארזי מכר בהמשך את החזקותיו בחברה.

טלוויזיה דיגיטלית, חיפוש ומיזמים נוספים

בשנת 1995 התמנה ארזי לנשיא ולמנכ"ל iMedia Corporation, שפיתחה כלים לדחיסה ולניהול של שידורי וידאו דיגיטליים עבור מפעילי כבלים, לוויין וטלוויזיה קרקעית. דחיסת וידאו אפשרה להעביר מספר גדול יותר של ערוצים בתשתית נתונה ולשפר את ניהול השידורים. בשנת 1996 חתמה iMedia על הסכם בן שמונה שנים עם חברת הכבלים TCI, בהיקף שדווח כ־80 מיליון דולר. ביולי 1999 רכשה חברת טריון את iMedia בעסקה שהוערכה בכ־100 מיליון דולר.

ארזי היה גם משקיע מוקדם ויו"ר בחברת מרקדו, שפיתחה מנועי חיפוש לאתרי מסחר אלקטרוני. בשנות השיא העסיקה החברה כ־120 עובדים ורשמה מכירות שנתיות של כ־20 מיליון דולר. בשלב מאוחר יותר בחייו כיהן ארזי כיו"ר חברת Seerun. המעבר שלו מדפוס ממוחשב לטלוויזיה דיגיטלית, חיפוש מקוון ומערכות מידע המחיש יכולת עקבית לזהות תחומים שבהם כמויות גדלות של תוכן דורשות כלי עיבוד, אחזור והפצה חדשים.

חינוך, מלגות והעברת הידע לדור הבא

לצד פעילותו העסקית השקיע ארזי בהשכלה טכנולוגית. בית הספר למדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה, כיום אוניברסיטת רייכמן, נוסד בשנת 1996 ונקרא לימים על שמו. בית הספר מכשיר תלמידים לתארים במדעי המחשב ומשלב לימוד אקדמי עם זיקה ליזמות וליישומים מעשיים — שילוב שהתאים לדרכו המקצועית של ארזי.

בשנת 1999 יזם במרכז את תוכנית "מלגות אפי", שנועדה לסטודנטים מצטיינים בעלי יצירתיות, חשיבה מקורית ויכולת מנהיגות. תמיכתו לא הסתכמה בהנצחת שם: היא סייעה לפתוח אפשרויות לימוד ולהעמיד הון אנושי חדש לרשות האקדמיה והתעשייה בישראל. בית הספר הנושא את שמו מוסיף לקשור את מורשתו להכשרתם של מתכנתים, חוקרים ויזמים.

הכרה מקצועית ושנותיו האחרונות

בשנת 1992 קיבל ארזי את אות היזם המצטיין של מרכז וורסאו ליזמות באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1997 הוענקה לו מדליית אדווין ה' לנד מטעם אגודות מקצועיות בתחום האופטיקה וההדמיה, כהוקרה על תרומתו לעיבוד תמונה דיגיטלי. הוא זכה גם להכרה בין־לאומית בתחום הניהול הטכנולוגי במסגרת כנס תעשיית הטלוויזיה במונטרה שבשווייץ.

ארזי נפטר ממחלת אלצהיימר ב־14 באפריל 2013, ביום הולדתו ה־76, והובא למנוחות בבית העלמין האזרחי בחורשים. הוא הותיר אחריו בן ובת. שמו ממשיך להתקיים הן בתולדות החברות שהקים והן בבית הספר למדעי המחשב המכשיר דורות חדשים של אנשי טכנולוגיה.

מדוע אפי (אפרים) ארזי ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אפי ארזי ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שפועלו מתעד פרק יסודי בהתפתחותה של ישראל מחברה צעירה, שמרבית תעשייתה מסורתית, למוקד עולמי של הנדסה, תוכנה ויזמות. הוא לא הסתפק בפיתוח רעיון או מוצר: הוא בנה ארגונים, יצר מקומות עבודה, פתח שווקים בחו"ל והכשיר שכבה של אנשי מקצוע שהשפעתם התפשטה לחברות רבות נוספות.

הטכנולוגיות שקידם שינו את הדרך שבה תמונות, דפוס ותוכן דיגיטלי מעובדים ומופצים. בישראל, הישגה של סאיטקס העניק למהנדסים וליזמים הוכחה מוקדמת שחברה מקומית יכולה להתחרות בזירה הבין־לאומית. השקעתו בבית הספר למדעי המחשב ובמלגות הוסיפה להישג העסקי ממד ציבורי מתמשך: העברת ידע והזדמנות לדור הבא.

הצגת סיפורו ב־Moreshet.com שומרת לא רק את זכרו של יזם בולט, אלא גם את מורשתה של תקופה שבה תעוזה הנדסית, פתיחות לעולם ובניית מוסדות החלו לשנות את מקומה של ישראל בכלכלה העולמית. זהו חיבור ממשי בין יצירתיות אישית, התפתחותה של החברה הישראלית ותרומה רחבה לעולם התקשורת החזותית והטכנולוגיה.