אבי אתגר

אבי אתגר הוא שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי, מן הקולות המזוהים עם הבידור והאירוח בישראל משנות השבעים ואילך. הקריירה שלו נבנתה על שילוב בין קול עמוק, נוכחות אישית, חוש הומור ויכולת ליצור קשר בלתי אמצעי עם קהל המאזינים והצופים. במשך עשרות שנים הוא פעל ברדיו ובטלוויזיה, הגיש תוכניות מוזיקה, אירוח והומור, וסייע לחשוף לקהל הרחב גם יוצרים ומבצעים שהפכו בהמשך לדמויות מוכרות.

ילדות, עלייה והדרך אל השידור

אתגר נולד בברלין בשנת 1948 בשם אברהם קלוברג, בן יחיד להורים ניצולי השואה. כשהיה תינוק עלו הוריו לישראל, והמשפחה התגוררה בקריית מוצקין, שבה גדל. לאחר שחרורו מצה״ל החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית, ובמקביל עבר קורס קריינים של רשות השידור. ההכשרה הזו פתחה בפניו את הדרך למקצוע שיהפוך למרכז חייו.

פציעה קשה והמשך הדרך המקצועית

בשנת 1971, בעת ביקור באמסטרדם, נפגע אתגר באורח אנוש מרכבת חשמלית לאחר שנהגת איבדה את השליטה. כתוצאה מהתאונה נקטעו שתי רגליו. לאחר ששב לישראל בחר להמשיך בחייו המקצועיים ולפנות לעבודה ברדיו. כדי לאפשר לו להגיע לאולפן נבנה גשר מיוחד עבורו ועבור השדרנית לאה ליאור — פתרון מעשי שסייע לו להשתלב בעבודה ולהמשיך לבנות את הקריירה שלו.

סיפור חזרתו לשידור אינו רק פרט ביוגרפי: הוא מסביר את העקשנות ואת כוח הרצון שנדרשו כדי להשתלב מחדש בסביבה מקצועית בתקופה שבה הנגישות לאולפנים ולמקומות עבודה הייתה מוגבלת בהרבה. אתגר לא הגדיר את עצמו באמצעות הפציעה, אלא באמצעות עבודתו ואת הקשר שיצר עם הקהל.

קול מוכר ברדיו

בזכות קולו העמוק וסגנון ההגשה הייחודי שלו נעשה אתגר לאחד הקולות הבולטים ברדיו הישראלי. הוא הגיש שורה של תוכניות, ובהן מה כבר תשע, יום יום ים, שוקו חם וטיסת לילה. התוכניות האלה ביטאו את מגוון התחומים שבהם פעל — מוזיקה, בידור, שיחה ואירוח — ואת יכולתו להתאים את עצמו לשעות שידור ולקהלים שונים.

הרדיו אפשר לאתגר לפתח סגנון אישי המבוסס על דיבור ישיר, הומור וקול שקל לזהות גם בלי לראות את השדרן. בכך היה שותף לתרבות ההאזנה הישראלית של תקופת רשות השידור, כאשר תוכניות רדיו היו מרכיב מרכזי בחיי היום־יום של משפחות רבות.

מעבר למסך הטלוויזיה

בשנות השמונים היה אתגר בין מנחי תוכניות האירוח שעה טובה וסיבה למסיבה בערוץ הראשון. הופעות אלה הרחיבו את קהל הצופים שלו והציבו אותו במרכזו של המרחב הבידורי הישראלי. הוא הביא אל המסך את הניסיון הרדיופוני שלו — קצב, אלתור ויכולת לנהל שיחה — והשתמש בהם כדי ליצור תוכניות נגישות וחמות.

בשנת 1989 החל להגיש בערוץ הראשון את תוכנית ההומור והאירוח מוצ״ש. בתוכנית השתתפו ספי ריבלין, יעל עמית ואלי יצפאן. אתגר הכיר את יצפאן מתוכניות הרדיו שלו, שבהן גילם יצפאן דמויות קומיות, והביא אותו לתוכנית הטלוויזיה. החשיפה הזו תרמה לפריצתו של יצפאן ולתחילת דרכו כאחד הבדרנים המזוהים בישראל. דוגמה זו ממחישה את תפקידו של אתגר לא רק כמגיש, אלא גם כאדם שזיהה כישרונות ונתן להם במה.

עשייה ציבורית ותחומי עניין

במהלך עבודתו יזם אתגר מעת לעת מבצעים למען מטרות ציבוריות, ובהם איסוף תרומות לאגודה למלחמה בסרטן ולמען עמותת אור ירוק. המעורבות הזו חיברה בין כוחו של השידור ככלי בידורי לבין האפשרות לגייס תשומת לב ומשאבים לצרכים חברתיים ובריאותיים.

אתגר נחשב גם לבעל ידע בתחום היין. הוא פרסם מאמרים והעביר הרצאות בנושא, ובכך הרחיב את פעילותו אל תחום תרבותי נוסף מעבר לרדיו ולטלוויזיה. לפי החומר הקיים, הוא משדר גם תוכנית בוקר שבועית בכאן גימל וכן את המבחר של אבי אתגר, המשודרת בשבת בצהריים; יש לאמת את סטטוס השידורים העדכני.

מדוע אבי אתגר ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אבי אתגר ראוי להיכלל במורשת משום שהוא מייצג פרק משמעותי בהתפתחות השידור הישראלי: את המעבר מהמרכזיות של הרדיו אל עידן הטלוויזיה, ואת כוחם של מגישים ליצור שפה תרבותית משותפת לקהלים רחבים. באמצעות תוכניותיו הגיעו מוזיקה, הומור, שיחות ואירוח לבתים רבים, והוא נעשה חלק מזיכרון תקשורתי ישראלי שנמשך לאורך כמה עשורים.

תרומתו ניכרת גם באנשים שקיבלו באמצעותו במה, ובראשם אלי יצפאן בראשית דרכו הטלוויזיונית, וכן ביוזמות הציבוריות שבהן השתמש בפופולריות שלו כדי לסייע לגיוס תרומות ולהעלאת מודעות. סיפורו האישי — בן להורים ניצולי שואה, שנפצע קשה ובחר לחזור לעבודה מקצועית תובענית — מוסיף לעשייתו ממד של התמדה ונוכחות ציבורית. משום כך, מורשת (Moreshet) ו־Moreshet.com מציגים את אתגר לא רק כמגיש מוכר, אלא כאדם שעבודתו, קולו והזדמנויות שפתח לאחרים השתלבו בתרבות הישראלית ובזיכרון חייהם של מאזינים וצופים.