beta

יצחק שדה

יצחק שדה (לנדוברג) (10 באוגוסט 1890 – 20 באוגוסט 1952), שכונה "הזקן", היה אלוף בצה"ל וממקימיו, מפקד, אסטרטג, מנהיג, מחנך, מחזאי וסופר יהודי. שדה היה ממנהיגי גדוד העבודה וחבר מחתרת הקיבוץ, ממפקדי ארגון "ההגנה", ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון.

יצחק שדה נולד בעיר לובלין (אז בתחומי האימפריה הרוסית, אחר כך בפולין) בשם יצחק לנדוברג. אמו, רבקה, הייתה בתו של הרב שניאור זלמן פרדקין, רבה של לובלין. בצעירותו למד אצל ר' הלל צייטלין, וכשגדל, לחם בשורות צבא האימפריה הרוסית. בזמן מלחמת העולם הראשונה זכה לעיטור על אומץ לבו, קודם עד רמת מפקד פלוגה.

ב־1917 הצטרף למפלגה הסוציאל-רבולוציונרית והכיר את יוסף טרומפלדור. ב־1918 החל ללמוד בפקולטה להיסטוריה ופילולוגיה באוניברסיטת טווריה בסימפרופול, אולם לאחר זמן קצר את הלימודים והצטרף לצבא האדום, שלחם במלחמת האזרחים הרוסית. ב־1920 התאכזב מהאכזריות הקיצונית של לוחמי הצבא האדום ועבר צד – לצבא הלבן של פיוטר וראנגל. אולם גם שם לא מצא את מקומו בגלל האנטישמיות של המונרכיסטים הרוסים. כששמע על מותו של טרומפלדור בקרב תל חי, החליט לעזוב את רוסיה ולעלות לארץ ישראל.

בארץ ישראל חבר שדה להקים את גדוד העבודה. על אף שעמד בראשו, לא היה יכול למנוע את פירוקו עקב חילוקי הדעות והקשיים שהתעוררו בחיי הקומונה. גדוד העבודה התפרק בשנת 1926, בגלל ויכוחים אידאולוגיים על האפשרות למזג ציונות וסוציאליזם. לאחר מכן עבד שדה זמן מה בתחנת החשמל של פנחס רוטנברג בנהריים ובמחצבות בעתלית. הוא היה בעל כושר גופני גבוה והיה מהמייסדים של אגודת הספורט "הפועל", במסגרת הסתדרות העובדים.

שדה הצטרף לארגון ההגנה ופיקד בשנת 1921 על קורס המפקדים הראשון של הארגון שנערך בכפר גלעדי. בעת המרד הערבי הגדול (1936–1938) התגלה כמפקד בולט וייחודי ברמתו. הקים בירושלים את "הנודדת", פלוגה שיצאה לפגוש את האויב בבסיסיו, והנהיג את טקטיקת ה"יציאה מן הגדר", העברת מאבק ההגנה אל כפרי האויב. בשלהי 1936 פיקד על העלייה למחצבות מגדל צדק וביסס שם בלב הסביבה הערבית העוינת את שליטת היישוב היהודי. בקיץ 1937 הקים את פלוגות השדה (הפו"ש) ופיקד על הפלוגות המיוחדות (פו"ם) שיצאו לפעילויות אלו. בין היתר פיקד על העלייה לחניתה ב־1938. היה קצין הגדנ"ע הארצי הראשון של ההגנה (1941).

בעת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, הוטל עליו להקים את פלוגות המחץ – הפלמ"ח ולהיות מפקדו הראשון. הוביל את הפלמ"ח מיחידה קטנה לכוח צבאי מוביל של "ההגנה". תכנן ב-1942 תוכנית הגנה כוללת ליישוב במקרה של פלישת גרמניה הנאצית בשם "מצדה על הכרמל". בשנת 1945 קודם לתפקיד רמטכ"ל בפועל של "ההגנה" האחראי על כל פעולות הלחימה של הארגון. באותה שנה גם הנהיג את תנועת המרי העברי יחד עם חברי האצ"ל והלח"י נגד הבריטים.

במסגרת מדיניות שיתוף היישוב העברי עם הבריטים בתחילת מלחמת העולם השנייה הוטל על יצחק שדה מימוש הצד הצבאי של השיתוף כאשר התיאום המדיני נעשה על ידי דוד הכהן. השיתוף בפועל נעשה מול יחידת המודיעין המיוחדת Special Operation Executive (SOE). במסגרת זו שדה היה אחראי על קורס כ"ג יורדי הסירה מטעם ההגנה. הוא ליווה את האימונים של קורס הכ"ג והוא גם תכנן יחד עם קצינים של הSOE את פעולת הקומנדו הימי לחבלה בבית הזיקוק בטריפולי בלבנון. מונדק פסטרנק, שמונה על ידי יצחק שדה להיות מפקד הפעולה, פקפק בסיכויים להצלחת הפעולה והתנה את צאתו לפעולה במתן פקודה בכתב משדה. שדה סירב לתת פקודה בכתב והציע את עצמו לפקד על הפעולה, ולאחר שהצעתו לא התקבלה על ידי פיקוד ההגנה הוטל הפיקוד על צבי ספקטור.

בקונגרס הציוני בבזל, בסוף 1946 קיבל בן-גוריון בנוסף לתפקידיו האחרים את תפקיד "הממונה על תיק הביטחון" ונכנס במהרה ללמוד אותו. הוא גילה להפתעתו כי לרמ"א (ראש המפקדה הארצית של ההגנה), זאב פיינשטיין, אין הסמכות והיכולת של קודמו משה סנה, וכי יצחק שדה מתעניין יותר במבצעים ובפעולות של יחידים בפלמ"ח ולא בנוי לדעתו לראייה אסטרטגית וארגונית. הוא גם נטר לשדה טינה לאחר ששדה התנגד להפסקת המאבק בבריטים והתמקדות בפתרון מדיני. ב-1946 כתב שדה בביטאון "עוז" של התנועה לאחדות העבודה כי ”...גם בשבילי יש גבולות. יש דברים שאפילו הקונגרס הציוני לא יוכל לחייב אותי עליהם. והדברים האלה הם שלושה: אי הגנה על ההגנה, אי הגנה על העלייה, אי הגנה על ההתיישבות. הנהגה ציונית שתצווה עלי דברים כאלה-אינה בשבילי לא הנהגה ולא ציונית“. בן-גוריון ראה בכך קריאת תיגר שאין להתעלם ממנה. הוא מינה את ישראל גלילי לרמ"א ולחץ על יעקב דורי לחזור משליחותו בארצות הברית ולקבל שוב את תפקיד הרמטכ"ל. ביוני 1947 נכנס דורי לתפקיד הרמטכ"ל ושדה נשאר ללא תפקיד.

עם הקמת חטיבות החי"ש היה שדה מועמד לקבל את הפיקוד על חטיבת גבעתי אולם בן-גוריון התנגד לכך בחריפות. גלילי איים בהתפטרות אם שדה לא יקבל את התפקיד אולם המשבר הסתיים עם הודעת שדה על הסרת מועמדותו. במקומו מונה יהושע גלוברמן שנהרג כעבור שבוע ובמקומו מונה שמעון אבידן.

שדה מונה ל"יועץ צבאי לבן-גוריון" – תפקיד ללא סמכויות, ולתפקיד מפקד שמ"ש, שירות המשוריינים של ההגנה שעסק בשריון משאיות ואוטובוסים לצורכי השיירות.

באפריל 1948 נקרא שדה לפקד על הגנת קיבוץ משמר העמק. צבא קאוקג'י כיתר את הקיבוץ, במטרה לשלוט על הכביש לחיפה ולבתר את צפון הארץ. בקרב איגוף מאחור, תקף שדה את הכוחות הצרים והניסם צפונה.

ב-19 באפריל 1948 מונה לפקד על מבצע יבוסי, שנועד להשתלט על אזור ירושלים, ובו הועמדו תחת פיקודו של שדה חטיבת הראל בפיקודו של יצחק רבין וחטיבת עציוני בפיקודו של דוד שאלתיאל. ב-27 באפריל פורק מטה "יבוסי", עקב דלות ההישגים במבצע והחיכוכים בין מפקדיו, ושדה עזב את ירושלים.

בעת הקמת צה"ל קיבל דרגת אלוף, יזם את הקמת חטיבת השריון הראשונה של צה"ל – חטיבה 8 ופיקד עליה. החטיבה לקחה חלק חשוב במבצע דני בו נכבשו לוד ורמלה. בסוף שנת 1948 שרת בגזרה הדרומית תחת פיקודו של יגאל אלון, שהיה חניכו וסגנו בפלמ"ח. לאחר מבצע יואב, ב-9 בנובמבר 1948, לאחר שבעה ניסיונות כושלים לכיבוש בלילה, שדה פקד על הניסיון השמיני והמוצלח, לכיבוש יום של משטרת עיראק סווידאן, שכונתה המפלצת על הגבעה, ואיימה על קיבוץ נגבה. כוחותיו נטלו חלק במבצע אסף ובמבצע חורב. בסוף מלחמת העצמאות וביסוס צה"ל כצבא היחיד של מדינת ישראל, פרש יצחק שדה מהשירות הצבאי. יש הטוענים שפרש מצה"ל מכוח האילוץ, עקב יחסיו המעורערים עם דוד בן-גוריון וזיהויו כאיש מפ"ם ומזדהה עם ברית המועצות.

בנוסף להיותו איש צבא ומצביא ידוע שם, שהנחיל שיטות אימון וטקטיקות לחימה ל"הגנה" ולצה"ל, נודע שדה כאיש חינוך בעל השפעה רבה על הנוער הארצישראלי של תקופת היישוב, במיוחד על לוחמי הפלמ"ח הצעירים, אותם חינך לאידיאלים של ציונות, שיתוף ורעות. זאב שיף ואיתן הבר כתבו עליו ב"לקסיקון לביטחון ישראל":

שדה לא היה רק איש צבא. הוא היה ציוני, הומאניסט וסוציאליסט; רגישותו ועירנותו המוסרית והפוליטית ניכרו עוד בימיו בגדוד העבודה, והיה אפשר להבחין בהן לאורך כל דרכו הצבאית. הוא שטבע את מטבע הלשון 'טוהר הנשק'; הוא ששנה באוזני חניכיו: 'אהוב את הרובה ושנא את המלחמה'. הוא דבק ברעיונותיו הפוליטיים הסוציאליסטיים עד כדי כך, שנדחק הצידה ערב מלחמת העצמאות וסולק לאחריה.

לאחר פרישתו התגורר שדה ב"בית יצחק שדה" ביפו, ועסק בכתיבה. הבית שימש בעבר קצינים בריטיים והוענק לו בתום מלחמת העצמאות. זה היה בית הקבע הראשון שלו לאחר שנים ארוכות שבהן חי בגדוד העבודה, נדד עם משפחתו לתל אביב ולקיבוץ נען או חי במחתרת. התגורר בבית שלוש שנים בלבד עד פטירתו. במהלך תקופה זו, אירח את מנהיגי המדינה, אנשי צבא, משוררים ואנשי רוח.

כתב סיפורים קצרים, מאמרים רבים ומחזות. כתביו הרבים לוקטו והוצאו לאור בארבעה כרכים (ראה ספרים שכתב, למטה). בין ספריו: "מסביב למדורה" (1946) המכיל קטעים מכתביו, "הפנקס פתוח" (1952) הכולל סיפורים מתקופת ילדותו ונעוריו בלובלין ומחזה בשם "לוחמים". בשנות השלושים והארבעים נהג לחתום את רשימותיו ומאמריו בכינוי י. נודד.

יצחק שדה נפטר ב-20 באוגוסט 1952, ונקבר למחרת בקיבוץ גבעת ברנר. בהלוויתו שיצאה מתל אביב לגבעת ברנר השתתפו כל ראשי צה"ל וקהל של אלפים רבים. הוא נקבר לצד אשתו השלישית, מרגוט, שנפטרה שנה לפניו ממחלת הסרטן. על מצבתו נכתב: חוצב, אמן ורע, מצביא - חלוץ, בהתגוננות, במאבק ובשחרור. בחזית הקבר נמצא סמל הפלמ"ח. השאיר אחריו שתי בנות ובן: איזה דפני (נפטרה 17 בספטמבר 2015), רבקה ספרים (ריבושה) (נפטרה 2005), ויורם שדה (נפטר 6 במרץ 2021).

הנצחה

על שמו של שדה נקראים שלושה יישובים בארץ: הקיבוצים משאבי שדה וניר יצחק בנגב והמושב שדה יצחק בשרון; מחלף אלוף שדה; ובערים רבות בארץ נקראו רחובות על שמו, ובהם רחוב יצחק שדה בתל אביב. המשורר חיים גורי, גם הוא מיוצאי הפלמ"ח, כתב עליו את השירים "הזקן רק ייתן פקודה" ו"בלדה ליצחק שדה" ("חבר בגדוד העבודה"), אותו ביצעה להקת הנח"ל ללחן של יאיר רוזנבלום.

ביתו, הנמצא ברחוב זיכרון קדושים 3 ביפו, בגבול שבין יפו לבין בת-ים משמר מוצגים מקוריים מימי הפלמ"ח ומלחמת העצמאות. בנו, יורם שדה וכלתו, הצליחו לשמר את הבית במשך כל השנים כפי שהיה, על פשטותו ועל הגן שטיפח. ביתו של שדה פתוח למבקרים וניתן לבקר בו בתיאום מראש.

מדי שנה, החל מ-1952, בראשית האביב, נערכת הקפת התבור לזכרו של האלוף שדה. מאז 2016 שונה שמה ל-מרוץ התבור, מסלולה מוסיף לכלול טיפוס תלול במעלה ההר, אך חדל לכלול הקפה מלאה של ההר.

לזכרו של שדה הוקמה עמותה המעניקה את "הפרס לספרות צבאית ע"ש האלוף יצחק שדה ז"ל". הפרס מוענק משנת 1972. זהו פרס שנתי, בעל ערך כספי, המוענק ליצירה מקורית ישראלית (ספר, סרט או מחזה) באחד מן התחומים:

קבר יצחק שדה בגבעת ברנר

חזית קברו של יצחק שדה בגבעת ברנר

שלט על ביתו של יצחק שדה ברחוב זיכרון קדושים 3 ביפו

אנדרטה ל"חטיבת הזקן" בפארק עוצבות השריון בלטרון

מאמרים שנכתבו עליו


Reviews (0)
No reviews yet.

אתר מורשת מתעד את מורשתם של גדולי האומה בתחומים השונים מההיסטוריה ועד להווה של העם היהודי, במדינת ישראל ובתפוצות, שהביאו אותנו עד הלום.

0:00