beta

ארקדי גאידמק

אַרקַדי אלכסנדרוביץ' גַּאיְדַּמַק (ברוסית: Аркадий Александрович Гайдамак, או בשמו העברי אריה בר-לב; נולד ב-8 באפריל 1951) הוא איש עסקים וסוחר נשק יהודי יוצא רוסיה. מחזיק באזרחות ישראלית, קנדית, רוסית וצרפתית וכן בדרכון דיפלומטי של אנגולה. הונו הוערך בשנת 2007 בסכומים הנעים בין 700 מיליון לארבעה מיליארד דולר, אך בעקבות תביעות, השקעות כושלות והמשבר הכלכלי העולמי ב-2008, נראה כי הונו פחת משמעותית.

גאידמק השקיע בעסקי דלא-ניידי בצרפת ובישראל, בחברת הפוספטים הגדולה בעולם - קאזפוספט, במכרה זהב ובמפעל לעיבוד מתכות בקזחסטן, בשבועון הרוסי "מוסקובסקיה נובוסטי" (Московские Новости, חדשות מוסקבה) בעסקי שיווק מזון ברוסיה ובשדות נפט ואסמים באנגולה. בישראל כללו נכסיו בעבר את בית החולים ביקור חולים בירושלים, קבוצת הספורט בית"ר ירושלים, 15% ממניות חברת אפריקה ישראל ואת 99FM, תחנת רדיו באזור השרון. מה שהביא את גיידאמק באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 לאישיות מפורסמת בישראל בעלת אזכורים רבים בתקשורת.

בחודש אוקטובר 2009 הרשיע אותו בית משפט צרפתי בפרשה של מכירת נשק לא חוקית לאנגולה. בית המשפט גזר, בהיעדרו, את עונשו ל-6 שנות מאסר. גאידמק ערער על ההחלטה, זוכה בערעור מחלק מהעברות ועונשו קוצר לשלוש שנים. בנובמבר 2015 הסגיר את עצמו לצרפת והחל לרצות את מאסרו, ובמרץ 2016 שוחרר מהכלא, אך חויב לענוד אזיקים אלקטרוניים.

ביוגרפיה

גאידמק נולד למשפחה יהודית במוסקבה. אביו היה מנהל בבית חולים ואמו עבדה בחברה להפצת מזון. ב-8 באפריל 1972, יום-הולדתו ה-21, עלה לישראל, והתגורר זמן קצר בקיבוץ בית השיטה, ממנו עבר לחיפה ועבד כספן בחברת "צים". במהלך אחת ההפלגות נשאר בצרפת.

לדברי גאידמק, הוא הגיע לצרפת חסר כל והחל לעבוד כפועל פשוט, לאחר מכן הקים קבוצה לשיפוץ בתים ולאחר שרכש שליטה מספקת בצרפתית החל לעבוד כמתורגמן מצרפתית לרוסית. לאחר שהתבסס, ב-1976 הקים בפריז חברה לתרגום מסמכים שעבדה עם הממשל הצרפתי ועם משלחת הסחר של ברית המועצות, והצליח ליצור קשרים שעזרו לו בהמשך דרכו. לא ידוע כיצד הצליח להרוויח את הונו אך ב-1993 רכש מממשלת רוסיה את חובה של מדינת אנגולה והפך למורשה חתימה בחשבון הבנק הלאומי של אנגולה. בשנת 1995 הגדיל מאוד את הונו כאשר עסק בתיווך עסקאות נשק בין משרד ההגנה הרוסי וממשלת צ'כיה לבין אנגולה, בעת שהתרחשה שם מלחמת אזרחים. עסקאות אלה הקנו לו מעמד רם בעיני השלטון הצבאי במדינה, שזיכה אותו בדרכון דיפלומטי של אנגולה. באותו הזמן נמשך המשבר הכלכלי במדינות ברית המועצות לשעבר, וגאידמק ניצל את המשבר הכלכלי ואת קשריו עם נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, לרכישת מפעלים רבים.

בשנת 1998 הקים גאידמק יחד עם בכירי המוסד לשעבר, אבי דגן (ראש אגף צומת לשעבר) ודני יתום (ראש המוסד לשעבר), את חברת האבטחה הפרטית "Geo-Strategic Consultancy", שעיקר פעילותה היה באנגולה וברפובליקה של קונגו. בעזרת קבוצה זו ובשיתוף פעולה עם חברת לב-דן של תת-אלוף (מיל') זאב זכרין, חימש ואימן גאידמק את המיליציות של נשיא קונגו לשעבר, דניס ססו-נגוסו בעסקה שסכומה מעל 50 מיליון דולר. מספר ההרוגים במלחמת האזרחים זו נאמד בעשרות אלפים. דניס ססו-נגוסו ניצח וקיבל לידיו בחזרה את השליטה במדינה.

במהלך שנת 2005 הפך גאידמק מאלמוני לחלוטין בציבור הישראלי לאחד האנשים עליהם הרבו אמצעי התקשורת לדווח ול'ידוען'. הדבר החל בזכות השקעותיו בתחום הספורט (ראו פירוט להלן) והמשיך בפעילות תקשורתית וחברתית ענפה. בכלי התקשורת הישראלים התראיין כמעט תמיד באנגלית.

בשנת 2007 רכש גאידמק כ-60% מחברת "אוסיף השקעות ופיתוח" בסכום של 600 מיליון שקל. חברת אוסיף מחזיקה בין היתר במגדל משה אביב ובפרויקטים נוספים ברחבי ישראל ומחוצה לה. זמן קצר לאחר מכן רכש את בית ההשקעות גילאון, השולט בחברת ניהול תיקי השקעות ספרינט, תמורת יותר מ-180 מיליון ש"ח. לאחר מכן השתלט על חברת "פטרוגרופ" המפעילה תחנות דלק וחנויות נוחות בארצות הברית. ביוני 2007 פורסם שרכש 51% מרשת המזון טיב טעם, וכן כי בכוונתו להפסיק את מכירת בשר החזיר ברשת, אך העסקה בוטלה ולוותה בתביעות משפטיות. באותה עת הוא רכש 65% מחברת אמריס אחזקות. בספטמבר 2007 אושרה על ידי בית המשפט עסקת הרכישה של בית החולים ביקור חולים בירושלים מכונס הנכסים הרשמי בסכום של 32 מיליון דולר, וב-1 בנובמבר 2007 הועבר בית החולים לשליטתו של גאידמק. הוא מכר את בית החולים בשנת 2015 תמורת 100 מיליון דולר לחברת "טעמן נדל"ן".

באוקטובר 2008 רכשה חברת "ישרס", שבשליטת איש העסקים שלמה אייזנברג, את מניותיו של גאידמק ב"אוסיף", תמורת 130 מיליון שקל (חמישית מהמחיר ששילם גאידמק ב-2007). 120 מיליון שקל מהתשלום עברו לכיסוי חובו של גאידמק לבנק מזרחי טפחות.

בעת שהותו בישראל התגורר גאידמק בקיסריה, וכן בדירה בכפר דוד שבמתחם ממילא בירושלים.

בדצמבר 2008 דווח כי גאידמק עזב את ישראל ועבר להתגורר במוסקבה. בפברואר 2009 דווח כי הוא מבקש להחזיר לעצמו את אזרחותו הרוסית, אותה איבד כשעלה לישראל.

גאידמק נמלט מצרפת לאחר שהוצא נגדו צו מעצר. הוא היה מבוקש שם בחשד להעלמות מס וסחר לא-חוקי בנשק עם המשטר באנגולה בניגוד לאמברגו נשק בינלאומי שהוטל עליה, וכן בחשד להונאה (שימוש בתעודות מזויפות). לפני כמה שנים הורשע גאידמק בצרפת, שלא בפניו, בעבירות מס. בשנת 2007 קנה גאידמק את חברת המזון ויליפוד, באמצעות הלוואה מהאחים ויליגר בעלי ויליפוד, אך לאחר שלא הצליח לעמוד בתשלומי ההלוואה חזרה החברה לידיהם לצד רווח של 100 מיליון שקלים.

ב-28 במרץ 2007, בתום שבע שנות חקירה, הודיעה הפרקליטות של פריז על הגשת כתב אישום חמור נגד גאידמק באשמת מכירות נשק בלתי חוקיות בפרשת אנגולה-גייט בסכום של 791 מיליון דולר ובעבירות שחיתות. על פי כתב האישום שילשל גאידמק לכיסו בפרשה 185 מיליון דולר. המשפט בעניינו של גאידמק ו-41 מעורבים נוספים בפרשה החל בפריז ב־6 באוקטובר 2008 בהיעדרו. ב-27 באוקטובר 2009 הורשע גאידמק ונידון ל-6 שנות מאסר. גאידמק והנאשמים האחרים ערערו על פסק הדין, ובית המשפט לערעורים זיכה אותו ממרבית העבירות, בכללם סחר בלתי חוקי בנשק, והפחית את עונשו לשלוש שנות מאסר על עבירות מס בלבד.

שארל פסקואה, לשעבר שר הפנים הצרפתי, שהורשע בבית המשפט הצרפתי בשיתוף פעולה עם גאידמק, ניסה להתחמק מן העונש בטענה שכל הצמרת הפוליטית בצרפת ידעה על העסקאות ואפילו הייתה מעוניינת בכך; כמו כן, ניסה פסקואה להראות את תרומתו של גאידמק לחברה הצרפתית, בכך שעזר באמצעות הקשרים שלו ברוסיה, למצוא ולשחרר תשעה טייסים צרפתים שנפלו בשבי הסרבים במהלך ההפצצות של נאט"ו על סרביה. פרשת פסקואה ושחרור הטייסים משבי הסרבים מראים עד כמה עמוקים הקשרים הבינלאומיים של גאידמק.

לאחר מספר שנים, ב-24 בנובמבר 2015, הורשע ארקדי גאידמק בעבירות מס והלבנת הון בפרשת אנגולה גייט, ונגזרו עליו 3 שנות מאסר בכלא הצרפתי. בפועל הוא שוחרר לאחר שלושה וחצי חודשים בלבד תחת תנאים מגבילים.

ב-21 בפברואר 2007 הכריז גאידמק על הקמת תנועת "צדק חברתי" במטרה להקים מפלגה חדשה בשם זה. התנועה הוקמה בעקבות פרסום סקרים אשר ניבאו למפלגה בראשותו של גאידמק הצלחה רבה בבחירות לכנסת. ההכרזה על הקמת התנועה נעשתה במסיבת עיתונאים וגררה הדים רבים בתקשורת הישראלית. גאידמק הודיע כי אם תתמודד התנועה בבחירות אין בכוונתו להיות מועמד מטעמה אלא לפקח על פעילותה כיו"ר. בנוסף הכריז גאידמק כי התנועה תתמוך במועמדותו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, אולם הסתייג מהודעה זו מאוחר יותר.

על פי טיוטת מצעה, המפלגה מיועדת להיות מתונה מבחינה מדינית ובעלת אוריינטציה חברתית, מתוך מטרה "ליצור מכנה משותף למיעוטים המקופחים". כמו כן, המפלגה תתמוך בשוויון ובדו-קיום עם ערביי ישראל, כמו גם עם הפלסטינים. כחלק ממאמצי קידום המפלגה, ביום העצמאות ה-59 ערך גאידמק, בחסות התנועה, אירוע פתוח לציבור בפארק הירקון שבתל אביב, בשם "מסיבת הפתעה למדינה". במהלך האירוע נכחו כ-90 אלף איש, נערכו בו הופעות של אמנים שונים וכרזות התנועה הוצבו ברחבי המתחם.

במאי 2008 ניסו כמה מפורשי מפלגת הגמלאים בראשות ח"כ משה שרוני להצטרף למפלגת "צדק חברתי" ובכך להפוך אותה לסיעה עם ייצוג בכנסת, תמורת הבטחת מימון ומקומות ברשימה בבחירות הבאות, אולם נסוגו מהרעיון עקב ביקורת על מידת החוקיות של הפילוג ולאחר שהסתמן רוב בקרב חברי ועדת הכנסת נגד אישור ההתפלגות. לאחר תיקון ההסכם הוגשה הבקשה בשנית ובהצבעה שנערכה בוועדה ב-28 במאי נדחתה הבקשה.

בבחירות למועצות המקומיות ב-11 בנובמבר 2008, התמודדה התנועה במספר רב של עיריות. גאידמק עצמו התמודד על ראשות עיריית ירושלים, תוך ניסיון למשוך מצביעים מקרב האוכלוסייה הערבית. בבחירות הובס גאידמק כאשר קיבל 3.6 אחוזים מן הקולות בלבד ורשימתו בירושלים לא קבלה אף מושב במועצת העיר. לאחר הבחירות התבטא כי אין לו עוד עניין בפוליטיקה הישראלית. מפלגתו לא הגישה את מועמדותה בבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009).

עסקיו בתחום הספורט

ב-10 ביולי 2005 הכריז על כניסתו לתחום הספורט והפך לספונסר של הפועל ירושלים בכדורסל. לאחר כחודש תרם לקבוצת הכדורגל בני סכנין 400 אלף דולר, וב-18 באוגוסט 2005 הכריז על קניית 55% מבית"ר ירושלים. לאחר יומיים הודיע כי ירכוש בעלות מלאה על הקבוצה. אלי אוחנה, מאמן הקבוצה, התפטר זמן-מה לאחר מכן, משום שנפגע מהתבטאות של גאידמק כלפיו בריאיון לעיתון "ידיעות אחרונות". גאידמק המשיך להחליף מאמנים גם במשך אותה עונה, וגם בעונת 2006/2007 בה זכתה בית"ר ירושלים באליפות, אחרי שהחתימה כוכבים ישראלים ושחקנים זרים בעלויות גבוהות.

בבית"ר ירושלים שכר גאידמק צוות ניהול וצוות מקצועי חדשים, ובנוסף החתים שחקנים רבים בעלות של מיליוני דולרים, במטרה להתחרות על אליפות ליגת העל, מטרה שהושגה בעונת 2006/2007, ולהצליח בטורנירים על גביעי אירופה, מטרה שלא הושגה. בעונת 2007/08 זכתה בית"ר לראשונה בתולדותיה ב"דאבל": אליפות ליגת העל וגביע המדינה. בעונה לאחר מכן זכתה בית"ר שוב בגביע.

בשנת 2008, השנה בה בית"ר הייתה במוקדמות ליגת האלופות לאחר דאבל היסטורי, נערכו בחירות לראשות עיריית ירושלים. גאידמק, שנחשב כדמות מוכרת בירושלים, החליט לרוץ לראשות העיר. אף על פי שחשב שיצליח בבחירות בעזרת אוהדיה הרבים של בית"ר ירושלים בכדורגל ואוהדי הפועל ירושלים בכדורסל, רק 7789 קולות, כ-3.6% מן המצביעים, הצביעו לגאידמק בבחירות בירושלים, ורשימתו צדק חברתי הכניסה נציג אחד למועצת עיריית תל אביב.

מאז, הפסיק להשקיע סכומי כסף בבית"ר ובהפועל ירושלים. בנוסף, באותה השנה הפסיד גאידמק סכומי כסף גדולים שהשקיע בבית"ר אשר הפסידה בסיבוב הראשון שלה במוקדמות ליגת האלופות באירופה מול הקבוצה הפולנית ויסלה קראקוב ורווחיו ירדו משמעותית. בעקבות הפסקת הזרמת הכספים נקלעה בית"ר למשבר כלכלי ונאלצה למכור את רוב כוכביה (ביניהם ברק יצחקי, טוטו תמוז, עידן ורד ואריק בנדו) לקבוצות אחרות.

בשנת 2010 בתוכנית "עובדה" בערוץ 2 הודה גאידמק כי רכש את בית"ר במטרה להסתייע בה בניסיונו לכהן כראש העיר בירושלים. בשנת 2013 הביא גאידמק לצירופם של שני שחקנים מוסלמים לשורות הקבוצה, מהלך אשר גרר אחריו מחאות מצד אוהדי הקבוצה. בראיון בסרט התיעודי "טהורה לעד" טען גידאמק כי הביא את שני השחקנים המוסלמים לא בשל יכולתם, אלא כדי להציב מראה בפני החברה הישראלית. באותה שנה העביר את הבעלות בקבוצה לאלי טביב, בהתאם להחלטת בית המשפט.

גאידמק תרם לארגונים רבים, בהם ארגוני צדקה ומוסדות דת (כגון ישיבות, בתי מדרש וכו) בהשפעת הרב פנחס גולדשמידט; כן תרם גם למגן דוד אדום, הצלה ישראל ועוד.

נושאים משפטיים בישראל

גאידמק מעורב במספר עניינים משפטיים בישראל. הוא מרבה להתעמת בפומבי עם מערכת אכיפת החוק ומפרסם מודעות בגנות המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה.

משפחתו

נשוי לאיירין צירולניקובה ואב לשלושה ילדים - בן ושתי בנות (אלכסנדר (סשה, יליד 1976), קטיה וסוניה). בנו היה הבעלים של מועדון הכדורגל האנגלי פורטסמות'.


Reviews (0)
No reviews yet.

אתר מורשת מתעד את מורשתם של גדולי האומה בתחומים השונים מההיסטוריה ועד להווה של העם היהודי, במדינת ישראל ובתפוצות, שהביאו אותנו עד הלום.

0:00