רבי יוחנן הסנדלר

כינויו

הדעה המקובלת היא, שנקרא "הסנדלר", על שם מקצועו, כסנדלר או כיהלומן.

יש שטוענים שנקרא כך על שם מוצאו - (אלכסנדריה), או על שם הלכה בעניין סנדל שנאמרה מפיו.

מתורתו

היה תלמידו של רבי עקיבא, והיה משמשו. בתלמוד הירושלמי מסופר כי בעת שנאסר רבי עקיבא בבית האסורים עלתה שאלה הלכתית ביחס לאישה שביצעה את מצוות חליצה, אך ללא עדים שנכחו בשעת המעשה, האם חליצתה כשרה או לא? החכמים היו מעוניינים לשאול את רבי עקיבא שאלה זו, אך נמנע מהם עקב שהותו בבית הסוהר. רבי יוחנן פתר בעיה זו בדרך מקורית: הוא התחפש לרוכל, והבליע את השאלה ההלכתית בהכרזתו על סחורתו: "מי מבקש מחטים? מי מבקש צינורים? חלצה בינו לבינה (בנוכחות החולצת והיבם בלבד) מהו?" ובהכריזו משפטים אלה עבר בסמוך למקום בו היה כלוא רבי עקיבא. ענה לו רבי עקיבא - "יש לך כושין? יש לך כשר?" - הבליע גם הוא את תשובתו ההלכתית לכך, "כשר" - כלומר, החליצה כשרה, בתוך שאלה תמימה לכאורה של התעניינות בסחורה.

במסכת אבות הוא מצוטט כאומר: "כל כנסייה (אספה) שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים".

בעת גזירות אדריאנוס החליט לנסוע לנציבין שבבבל ללמוד תורה אצל רבי יהודה בן בתירה, ועמו רבי אלעזר בן שמוע. כשהגיעו לצידון תקפום געגועים לארץ ישראל, ושבו ארצה, באומרם: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה".

קברו ויחוסו

רבי יוחנן נפטר בערך בשנת 150. מסורת קברו בהר מירון מתועדת לראשונה בספר 'תוצאות ארת ישראל' של תלמיד הרמב"ן.

רבים העולים אל הקבר, ביום כ"ט בתמוז, הוא יום פטירת צאצאו רש"י. בשנים האחרונות בתאריך זה, מתקיימת במקום הילולה גדולה וחגיגית.

ר' יוחנן הסנדלר הוא חוליה חשובה במגילות יוחסין רבות. על פי ספרי היוחסין, דרך אב סבו הלל הזקן הוא צאצא לדוד המלך, ורש"י הוא צאצאו. כיום ישנם רבים הנמנים עם צאצאיו של רבי יוחנן הסנדלר.

במסגרת הדלקת המדורות בל"ג בעומר, נהוג להדליק מדורה גם על ציונו, בשעה שתיים בלילה.

הקבר נמצא על מערה שפתחה נסתם בעבר. במערה ישנם 3 קברים ויש האומרים ששני הקברים האחרים הם של שני משרתי רבי יוחנן.

בתרבות

ברומן "הר אדוני" שכתב ארי דה-לוקה מוזכר רבי יוחנן כדמות רוחנית.