קובי מידן
שדרן, מנחה, מראיין ומתווך תרבות שהפך את השיחה הישראלית לכלי של ידע, סקרנות וזיכרון
קובי מידן הוא מן הקולות המזוהים והמשפיעים בתקשורת הישראלית. לאורך יותר מארבעה עשורים הוא פעל ברדיו, בטלוויזיה, בדיבוב, בקריינות, בתרגום ובהוראה, ובכל אחת מן הזירות הללו הביא שילוב נדיר של תרבות, אינטלקט, הקשבה ויכולת להסביר רעיונות מורכבים בשפה נגישה. עבודתו אינה מסתכמת בהגשת תוכניות: מידן יצר מרחבים שבהם ישראלים יכלו לפגוש סופרים, יוצרים, אנשי רוח, חוקרים ודמויות ציבוריות, ולנהל שיחה רצינית על החברה, התרבות והעולם שבו הם חיים.
המעבר מגלי צה״ל אל מרכז התרבות הישראלית
מידן, שנולד בשם יעקב יחיאל מנדלבוים, נולד ב-27 באפריל 1958, גדל והתחנך בנתניה. את דרכו המקצועית החל בשנת 1976, במהלך שירותו הצבאי בגלי צה״ל. בתחנה הגיש את המצעד הלועזי והיה בין המגישים הראשונים של התוכנית נכון לעכשיו. כבר בתחילת דרכו בלטה יכולתו לשלב קול רדיופוני ברור עם עניין אמיתי בתוכן ובאנשים שמאחורי החדשות, המוזיקה והתרבות.
מידן עסק גם בתרגום. לאלבום הבכורה של להקת תיסלם, רדיו חזק (1981), תרגם את השירים תפסיק לכוון אלי ומעשנים ביחד. בכך השתתף, לצד עבודתו כשדרן, גם בתהליך שבו מוזיקה פופולרית בשפה האנגלית קיבלה ניסוח עברי והפכה לחלק מן התרבות הישראלית המקומית.
לאחר שעזב את הרדיו עבר לטלוויזיה והנחה בטלוויזיה החינוכית את רואים 6/6, לצד אורלי יניב, ארז טל ומרב מיכאלי. בהמשך הנחה לצד כרמית גיא את מצב הרוח בערוץ הראשון. בשנים 1990–1993 השתתף בתוכנית הסאטירה העולם הערב, ששודרה בערוץ 2 הניסיוני, וכך הרחיב את נוכחותו מן הרדיו והטלוויזיה החינוכית אל תרבות הבידור והסאטירה הישראלית.
הרדיו כמקום של שיחה וידע
בשנת 1993 שב מידן לגלי צה״ל והחל להגיש מחדש את נכון לעכשיו, הפעם במקום רפי רשף. בהמשך הצטרף אליו אברי גלעד, והשניים הגישו את התוכנית עד שנת 1998. עבודתו ברדיו ביססה את מעמדו כמגיש המסוגל להחזיק שיחה חיה, אינפורמטיבית ומעוררת עניין לאורך זמן.
בשנים 2010–2014 הגיש בגלי צה״ל את תוכנית הראיונות אנשים בלילה. על התוכנית זכה בפרס מפקד גלי צה״ל לשנת 2011. בשנים 2015–2017 הגיש משדרים של האוניברסיטה המשודרת בפורמט שהתבסס על שיחה בין מגיש לאיש אקדמיה, במקום על הרצאה חד-כיוונית. בקורסים שהגיש, ובהם מבוא ל..., עסק בפמיניזם, בטקסטים מכוננים ובמוות. הפורמט הפך נושאים עיוניים לשיחה נגישה, והמחיש את יכולתו של הרדיו לשמש לא רק בידור ואקטואליה אלא גם במה ללימוד ולהעמקה.
מידן מלמד ומעביר סדנה בריאיון רדיופוני בבית הספר לעיתונאות כותרת, ומרצה באסכולות במגוון תחומי דעת. נוסף על כך הוא מגיש בגלי צה״ל את הפינה כה אמרו חכמינו, המשודרת עשר דקות לפני השעה שש. הפינה מחברת בין מסורת של אמירות חכמים לבין הקצב והנגישות של שידור רדיו יומי, ומביאה רעיונות מן המקורות אל מרחב ציבורי עכשווי.
ראיונות שהפכו לזירה תרבותית
בשנת 1996 החל מידן להנחות בערוץ 2, במסגרת זכיינית השידור טלעד, את תוכנית הראיונות פגישה לילית. התוכנית שודרה במשך תשע עונות, עד 2005, והפכה לאחת המסגרות המרכזיות בטלוויזיה הישראלית לשיחות עומק עם דמויות מוכרות. במקום להסתפק בכותרת או בתשובה קצרה, אפשרה התוכנית להציג את המרואיינים כבני אדם וכיוצרים, ולחשוף בפני הקהל את הרעיונות, החוויות והבחירות שעיצבו אותם.
בין הראיונות הזכורים מן התוכנית נמנים ראיון בלעדי עם השחקנית ג׳יין פונדה בשנת 2002 וראיון היציאה מהארון של קורין אלאל בשנת 2001. לצד הישגיהם התקשורתיים, ראיונות כאלה משקפים את תפקידו של מידן ביצירת מרחב טלוויזיוני שבו אפשר היה לדבר בפומבי על זהות, יצירה וחיים אישיים באופן ישיר ורגיש.
בשנת 1999 הנחה יחד עם אברי גלעד את תוכנית הבידור אברהם ויעקב, שכללה פינה קומית קבועה של אבי גרייניק ועידן אלתרמן ושודרה עד שנת 2000. בשנת 2004 החל להנחות את סדרת הספיישלים המבחן של ישראל, שבחנה את הצופים בבית בנושאים כגון תחבורה, אינטליגנציה וידע על מדינת ישראל. התוכניות שילבו בידור עם חידונים ושאלות על החברה הישראלית, והפכו את הצופים למשתתפים פעילים.
טלוויזיה, תעודה ותרבות
בשנת 2006 החל מידן להנחות לצד לינוי בר-גפן את תוכנית הבוקר כל בוקר בערוץ 10. במקביל הנחה וערך את סדרת התעודה הבטחנו זה לזו, שעסקה בתופעת הגירושין. המעבר בין תוכנית בוקר יומית לבין יצירה תיעודית המחיש את רוחב עבודתו: הוא עסק גם בקצב המיידי של שידור חי וגם בתהליכים חברתיים הדורשים הקשבה, הקשר וזמן.
בדצמבר 2010 החל להנחות בטלוויזיה החינוכית את תוכנית הראיונות חוצה ישראל, לאחר פרישתו של רינו צרור. בתקופתו זכתה התוכנית בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לתוכנית הראיונות הטובה ביותר בשנים 2010, 2014, 2015 ו-2016. ההכרה הזו משקפת את מקומה של התוכנית כפורום מרכזי לשיחה עם דמויות מן התרבות, החברה והחיים הציבוריים בישראל.
במרץ 2018 החל להגיש בכאן 11 את סוכן תרבות, מגזין תרבות אישי ששודר בימי שני וחמישי. התוכנית שילבה ראיונות עומק, דיוני רוחב, כתבות חוץ, פרשנויות, ביקורות והמלצות בתחומי היצירה והדעת בארץ ובעולם. היא המשיכה את הקו המרכזי בעבודתו: חיבור בין הקהל הרחב לבין ספרות, אמנות, מחשבה, קולנוע, מוזיקה ונושאים תרבותיים שאינם תמיד מקבלים מקום מרכזי בשיח היומיומי.
מידן שימש גם כקריין בסדרת התעודה כוכב האדם, ובעשור השני של המאה ה-21 עסק בקריינות לפרסומות. בשנות התשעים השתתף בדיבוב סדרות מצוירות, ובהן גברת פלפלת, שבה דיבב את מר פלפל, טאו טאו וקיד וידאו, שבה דיבב את וויז. עבודות אלה הפגישו את קולו עם קהלים צעירים והרחיבו את השפעתו מעבר לתוכניות האקטואליה והראיונות.
מנחה שמחבר בין עבר, הווה ושיחה ציבורית
בשנת 2020 החל מידן להנחות בכאן 11 את אחרי נעילה, תוכנית שליוותה את הסדרה שעת נעילה ועסקה במתרחש בפרקי הסדרה על מלחמת יום הכיפורים. התוכנית הציעה לצופים מסגרת של שיחה והקשר סביב אירוע מכונן בזיכרון הישראלי, ובכך חיברה בין דרמה טלוויזיונית לבין התבוננות היסטורית וחברתית.
העשייה של מידן כוללת גם רגעים שבהם השתמש בבמה הציבורית כדי להביע עמדה אישית. בסוף מרץ 2018 פרסם פוסט שבו כתב: ״היום אני מתבייש להיות ישראלי״, בהקשר לאירועי צעדת השיבה הגדולה. בעקבות הדברים התקיימו דיונים ציבוריים בנוגע להמשך עבודתו בגלי צה״ל, ובסופו של דבר מפקד התחנה קיים עמו שיחת הבהרה והחליט שלא לנקוט צעדים. השתתפותו כמנחה בטקס יום הזיכרון בראשון לציון בוטלה. הפרק הזה אינו מגדיר את כלל עבודתו, אך הוא ממחיש את המתח שבין איש תקשורת בעל קול עצמאי לבין הציפיות המופנות אל דמויות ציבוריות בישראל.
מדוע קובי מידן ראוי לציון כערך חשוב במורשת
קובי מידן ראוי להיכלל במורשת משום שבמשך עשרות שנים תרם לעיצוב האופן שבו ישראלים פוגשים רעיונות, יוצרים, חוקרים וסיפורים. הוא עשה זאת באמצעות רדיו, טלוויזיה, תרגום, דיבוב, קריינות והוראה, אך המכנה המשותף לכל פעילותו הוא האמונה בשיחה כדרך להרחיב דעת ולחבר בין אנשים. מתוכניות הראיונות פגישה לילית, חוצה ישראל וסוכן תרבות ועד האוניברסיטה המשודרת והפינה כה אמרו חכמינו, הוא הנגיש תרבות, ידע ומסורת לקהלים רחבים.
השפעתו ניכרת לא רק ברשימת התוכניות שהגיש, אלא גם בקהילות הצופים והמאזינים שנוצרו סביבן, באנשי התקשורת והסטודנטים שלמדו ממנו, ובמקום שהעניק לשיחה תרבותית רצינית בתוך המדיה המרכזית. לכן קובי מידן הוא דמות טבעית עבור מורשת (Moreshet): אדם שעבודתו מתעדת ומעצבת חלק מן החיים התרבותיים והאינטלקטואליים בישראל. הכללתו ב-Moreshet.com משמרת את סיפורו של איש תקשורת שהפך את המיקרופון והמסך לכלים של סקרנות, לימוד וזיכרון משותף.


















