סשה ארגוב

ביוגרפיה

ארגוב נולד בשנת 1914 במוסקבה בשם אלכסנדר אברמוביץ'. בגיל ארבע החל לנגן בפסנתר ולהלחין, ובגיל שש החל ללמוד מוזיקה בצורה מסודרת. בשנת 1934, כשהיה בן עשרים, עלה לארץ ישראל, עזב את תחום הנגינה ועבר להלחנה. שנה אחרי עלייתו לארץ החל לחבר מנגינות להצגות. כתב יחד עם המחזאי גרשון פלוטקין הצגות מוזיקליות לקיבוצים ולמושבים שהזמינו אצלו לאירועים שונים. בתקופה זו הלחין ארגוב כמאתיים שירים, שמרובם לא נותר תיעוד.

גרשון פלוטקין הזמין אותו להלחין שירים וללוות בפסנתר אירועים שונים של גרעין התיישבות השומר הצעיר "ארץ ישראל ג'" (לימים, קיבוץ חצור אשדוד). שיתוף הפעולה ביניהם נמשך כשתים-עשרה שנה, ובמהלכן חיבר ארגוב מאות שירים להצגות מוזיקליות (ביניהן למחזמר הצרצר והנמלים, שכתב בני רוזנברג).

ארגוב הקפיד, עם זאת, למצוא את פרנסתו לא על המוזיקה, באומרו כי "המוזיקה היא הקצפת, משהו טהור שלא למען כסף". הוא התגורר ברחוב סירקין בתל אביב ועבד (1935–1957) כקופאי בבנק לתעשייה ברחוב מונטיפיורי בהנהלתו של אלוף ליטא לשעבר בשחמט, אלכסנדר מאכט.

מאוחר יותר (1959–1980) עבד בחנות הספרים הרוסיים "בולסלבסקי", ובשעות הערב הלחין את שיריו.

בתקופה בה התגורר עם שותפים ברחוב יהודה הלוי בתל אביב הכיר את רעייתו, נוסיה (אסתר), כשבאה אליו לשיעורי פסנתר. נוסיה נולדה בקרקוב שבפולין, שרדה את השואה ועלתה ארצה עם אמה בראשית 1945.

במלחמת העצמאות הלחין שירים ללהקת הפלמ"ח הצ'יזבטרון, בהם "הרעות" (שיר שהפך לסמל המלחמה), "השחרור" ו"הפלמ"חניק מחפש את המחר". לאחר קום המדינה החל להלחין מוזיקה לתיאטרונים "המטאטא", "לי לה לו" והקאמרי, בהצגות כמו "מלכת שבא", "אסתר המלכה", "דוקטור דוליטל", "הנסיכה טורנדוט", "כתר בראש", "יתוש בראש" "הרפתקה בקרקס" ו"בית-ספר לריקודים", לתסכיתי רדיו ולאחר מכן גם לסרטי קולנוע, בהם "חבורה שכזאת", "סיירים", "הבן האובד" ו"הוא הלך בשדות".

בשנות החמישים והשישים עבד עם מספר להקות והרכבים: להקת הנח"ל, בצל ירוק, התרנגולים והחמציצים. הוא הלחין ללהקות הללו את שיריהם של מיטב הפזמונאים והמשוררים של התקופה: חיים חפר ("שיר השכונה", "השמלה הסגולה", "אדוני השופט", "האם אמרו לך פעם", "דינה ברזילי", "הוא לא ידע את שמה", "שיר אהבה חיילי"), נתן אלתרמן ("אליפלט", "שיר ערש", "הבלדה על חמוריקו"), ע. הלל ("יוסי ילד שלי מוצלח", "ככה סתם"), עמוס אטינגר ("כשאור דולק בחלונך", "חופשה באדום") יורם טהרלב ("שיר פרידה לקיץ", "את מה שרציתי","החולמים אחר השמש"), חיים גורי ("פנס בודד") ועוד. ב-1961 הלחין את שירי המופע "יוסי-חזקי-יונה" וב-1964 הלחין את שירי המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" של נתן אלתרמן, שנחשב עם השנים לאחד המחזות הקלאסיים העבריים. בין השירים במחזמר, שהפכו ללהיטי התקופה, היו "שיר הסנדלר", "שיר המריבה" ו"שיר הפיוס". לאחר מכן המשיך לעבוד עם אלתרמן ועם כוכבי "שלמה המלך", אילי גורליצקי ויונה עטרי, במופע "שוק המציאות" עם שירים כמו "קונצרטינה וגיטרה".

בשנת 1968 יצא התקליט "שירי סשה ארגוב" עם עדנה גורן וקובי רכט, להם הלחין ארגוב שירים של אלתרמן ("זמר המפוחית"), חיים חפר ("משעמם") ויעקב שבתאי ("לפנות ערב" -הידוע כ"בין ברושים", ו"אהובתי שלי לבנת צוואר") שזכו להצלחה.

ארגוב הלחין יותר מ-1,200 שירים, כשייחודו כמלחין הוא בהרמוניה ובמנגינה המיוחדת שחורגת במידת מה מהלחן הסטנדרטי, ותמיד יש איזו הפתעה במהלך הליניארי של המנגינה. ארגוב הוציא את לחניו בספרים על מנת לשמר את ההרמוניות שלו לדורות הבאים, שכן הוא נחשב ייחודי לא רק בלחניו אלא גם בהרמוניות שהוא צירף אליהן, והקפיד מאוד על החיבור של שני המרכיבים הללו.

בשנת 1978 פגש ארגוב באורה זיטנר כשהיא מנצחת על מקהלה ומבצעת קטע שירה, והחליט כי הוא רוצה בה כמבצעת שיריו. מאותה עת היא הפכה לפרשנית הרשמית שלו והיא מזוהה יותר מכל זמרת אחרת עם המלחין. תוצאת מפעלם המשותף הייתה שני תקליטים בהם זיטנר מבצעת את שירי ארגוב בליווי פסנתר בלבד. השיר הידוע ביותר בביצועה הוא "שיר ארץ" ("ארץ שיושביה היא אוכלת") למילותיו של נתן יונתן. יוצר אחר שהעיד על עצמו כמי שהושפע מאוד מלחניו של ארגוב הוא מתי כספי, שאף הוציא בשנות השמונים שני אלבומים המוקדשים לשיריו והעלה מופע יחד עם ארגוב בשם "מתתיהו ואלכסנדר". בשנת 1980 הוציא גם אריק איינשטיין אלבום המורכב כולו משירי ארגוב שנקרא "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב". ארגוב זכה לכמה מופעי הוקרה לשיריו, בהם המופע "תפוח הזהב" ב-1974 וערב מחווה בהיכל התרבות ב-1985.

בשנות ה-80 הזמרת סנדרה ג'ונסון, הקליטה תקליט (שלא יצא בפורמט מסחרי) ובו שירים חדשים שהלחין ארגוב. נוסף לכך, הוא הופיע עם הזמרת טל אמיר, כשנתיים בכל הארץ, כשהוא מלווה אותה בפסנתר. בשנת 1985 הלחין את שירו של אהוד מנור, "עוד מחכה לאחד", עבור הזמרת עפרה חזה. ארגוב השתתף אף בהקלטת השיר.

ב-1988 זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי.

בשנים 1993 ו-1994 המשיך ארגוב להלחין שירים. בהיעדר תמלילן קבוע בתקופה זו, כתב את השירים בצורת קול סופרן בליווי פסנתר, מתוך כוונה שהשירים יזכו מאוחר יותר במילים. ארגוב הראה שירים אלו למלחין הישראלי המתגורר בארצות הברית, רון ידידיה. מעט אחרי מותו של ארגוב, נכתבו ל-12 לחנים מתוכם מילים, בידי נגן הפילהרמונית עוזי שלו. שירים אלו הוקלטו על ידי הזמרת יונית שקד-גולן, באישור משפחת ארגוב.

לארגוב ולרעייתו נוסיה נולדו שני ילדים: איתמר וטלי.

סשה ארגוב נפטר בשנת 1995, בגיל 80. נקבר בבית העלמין ירקון.על שמו נקראו רחובות במספר ערים בישראל.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

בשנות האלפיים הועלו מספר מופעים שהחיו את יצירותיו של ארגוב, ביניהם המופע "מעבר לתכלת" עם דורית פרקש, בועז פייפר ו דוד זבה. כמו כן, מוקדשות לו מדי פעם תוכניות רדיו עם שיריו.

דיסקוגרפיה

זמרים / זמרות שהוציאו אלבומים משיריו

אוספים

ספרים

שיריו