סיימון קאוול

סיימון פיליפ קאוול (באנגלית: Simon Phillip Cowell; נולד ב-7 באוקטובר 1959) הוא מפיק טלוויזיה ומוזיקה, ואישיות טלוויזיונית ממוצא בריטי-יהודי. הוא נודע במיוחד בזכות דמותו הסרקסטית במסגרת תפקידו כשופט בתוכניות Got Talent לגילוי כישרונות.

Simon Cowell: The Man Behind Global Television and Music

נחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם על שוק המוזיקה של העשור הראשון של המאה ה-21.

ביוגרפיה

קאוול נולד ברובע למבת' בלונדון שבממלכה המאוחדת לאב יהודי, אריק זליג קאוול ולאם נוצרייה ממוצא אנגלי. הוא החל את הקריירה בשנות השמונים כמנהל רפרטואר ואמנים בחברת EMI, וב-1985 הקים חברת תקליטים קטנה בשם Fanfare Records, שעבדה עם חברת הפקת הלהיטים סטוק אייטקן ווטרמן. כאשר נמכרה החברה ל-BMG ("סוני מיוזיק" לשעבר) עבר קאוול להיות מנהל רפרטואר ואמנים בחברה זו. הוא החתים לחברה אמני מוזיקת פופ שונים, ביניהם סקרנות הרגה את החתול ולהקות הבנים וסטלייף ופייב.

ב-2001 השתתף כשופט בתוכניות מציאות בתחום הכישרונות, תחילה בתוכנית "פופ איידול" הבריטית ושנה לאחר מכן בגרסתה האמריקאית אמריקן איידול. קאוול התבלט בסגנונו הסרקסטי והבוטה, ובכך שלא נמנע מהתקפות והטחת עלבונות כלפי המשתתפים בתוכנית, הן המתמודדים והן חבריו לפאנל השופטים. משפט שהפך מזוהה עמו היה "I don't mean to be rude, but..." (בתרגום חופשי: "אני לא רוצה להיות גס רוח, אבל...") שאותו המשיך, כשהשתמש בו בתוכניות, בשטף עלבונות.

הפורמט "איידול" היה להצלחה רבה ונפוץ בגרסאות מקומיות ברחבי העולם (בין אם תחת אותו מותג ובין אם בחיקויו, כמו כוכב נולד הישראלית), ודמות השופט הבוטֶה והסרקסטי של קאוול נתפשה כחלק מהותי בפורמט ובהצלחתו, וכך בהפקות מקומיות שונות של המותג "איידול" ומקבילותיו, דאגה ההפקה המקומית ללהק לצוות השופטים דמות מקומית שחיקתה את התנהגותו.

ב-2002 הקים את חברת ההפקה בתחום הטלוויזיה והמוזיקה, Syco. לימים שימשה Syco להפקת תוכניות מציאות נוספות באותו סגנון שקאוול יצר, והן כחברת התקליטים המחתימה את הזוכים בתחרות.

ב-2004 החלו שידוריה של תוכנית המציאות הבריטית "The X Factor", שאת הפורמט שלה יצר קאוול, ואותה גם הפיק והשתתף בה כשופט. כמו "פופ איידול" ו"אמריקן איידול", גם "The X Factor" נועדה לאיתור ופיתוח כישרונות מוזיקליים במסגרת תחרות כישרונות. הפרס הראשון היה הפקת תקליט בחברת Syco.

ב-2007 החלו שידוריה של התוכנית הבריטית Britain's Got Talent, עוד תוכנית דומה, גם היא פורמט שיצר קאוול, ומבוצע בהפקתו ובהשתתפותו כשופט, וגם בה הפרס המוענק לזוכה הוא הפקת תקליט על ידי Syco. גם הפורמט הזה ("Got Talent") הפך למותג והופק באופן מקומי בארצות שונות (בארצות הברית America's Got Talent, ובישראל תוכנית מקבילה היא הדבר הגדול הבא וגוט טאלנט ישראל). תוכנית זו פנתה לקהל משתתפים רחב יותר ולכישרונות רבים יותר, בכך שלא הוגבלה למוזיקת הפופ. אחד מהרגעים הנודעים במיוחד במהלך התוכנית, שנחשף ברחבי העולם מעבר לקהל הצופים של התוכנית, היה מבחן הבמה של המועמדת סוזאן בויל בעונה השלישית של התוכנית ב-2009. בויל הדהימה את הקהל והשופטים בשירתה הצלולה ורבת הכישרון, שעמדה בניגוד-לכאורה לחזות חיצונית מרושלת. יש שראו זאת כמניפולציה של קאוול שמטרתה להעלות את שיעור הרייטינג של התוכנית ולקדם את מכירות אלבום הבכורה של בויל, שהצהיר קאוול מראש שבכוונתו להפיק אותו, כשבוע בלבד מאז הופעתה בתוכנית. אלבום הבכורה של בויל אכן הופק על ידי Syco, אף על פי שלא זכתה במקום הראשון, והיה להצלחה מסחרית אדירה. כמו כן קאוול הפיק אלבום בכורה לצמד Bars and Melody, אשר הגיעו למקום השלישי בעונתה השמינית של התוכנית.

באוגוסט 2018 זכה קאוול להיות חלק מעשרות האומנים והכוכבים ששמם מופיע בשדרת הכוכבים בהוליווד.

בדצמבר 2020 פורסם כי קאוול עתיד לשפוט בעונתה הרביעית של תוכנית המציאות "אקס פקטור ישראל", שתשודר ברשת 13. ב-31 במאי 2021, ביטל קאוול את השתתפותו באקס פקטור ישראל (כשבוע לאחר מבצע שומר החומות).