סטיבן ספילברג

ספילברג הוא אחד מהבמאים המצליחים והמוערכים ביותר בתולדות הוליווד בכל הזמנים. הפקותיו מגוונות: משוברי קופות נוסחתיים, שגיבוריהם הם דינוזאורים ממוחשבים ("פארק היורה"), עד יצירה בת שלוש שעות המצולמת בשחור לבן ומציגה את השואה ("רשימת שינדלר"). בשנת 2004 תואר, בין השאר מעל דפי מגזין הבידור "פרמייר", כאישיות המשפיעה ביותר בהוליווד. זכה פעמיים בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, עבור הסרטים "רשימת שינדלר" ו"להציל את טוראי ריאן". הצלחותיו הקולנועיות באו לידי ביטוי גם במימד הכלכלי. לפי מגזין פורבס, מוערך הונו בכ-3.6 מיליארד דולר (נכון לספטמבר 2018).

נעוריו ותחילת דרכו

ספילברג נולד בסינסינטי, אוהיו שבארצות הברית למשפחה יהודית. הוריו היו ארנולד ספילברג (1917 - 2020), מהנדס חשמל במקצועו, וליאה אדלר (לבית פוסנר) (1920 - 2017) שהייתה בעלת מסעדה ופסנתרנית. הם העניקו לו, יחד עם שמו הידוע, את השם היהודי "שמואל". מילדותו אהב לצפות בקולנוע וליצור קולנוע, צילם עם חבריו סרטי 8 מ"מ עוד בהיותו נער (סרטים אלו צורפו כתוספת לגרסת ה-DVD של "להציל את טוראי ריאן"). ב־1968, כשהיה בן 21, הציג את סרטו הקצר הראשון. הוא החל בעבודה בטלוויזיה, וביים מספר סרטי וסדרות טלוויזיה, לרבות כמה מפרקי "קולומבו" (סדרה בלשית בה כיכב פיטר פאלק). ב־1971 הציג את סרטו הראשון באורך מלא - "Duel" (דו-קרב באנגלית). הסרט צולם במקור לטלוויזיה, ולא הוצג על מסך הקולנוע בארצות הברית. הסרט, באורך של 73 דקות, הציג את השחקן דניס ויבר כאיש תמים הנקלע לכביש באזור שומם, ונרדף על ידי משאית ענקית ומסתורית. כבר בסרט זה הציג כמה מאיכויותיו כבמאי, והסרט הפך לסרט פולחן עם השנים. לאור הביקורות המוצלחות ספילברג נשלח לצלם עוד מספר סצנות, הסרט הוארך והוקרן ב-1972 בהקרנות מסחריות על מסכי הקולנוע באירופה.

סרטי הקולנוע הראשונים

לאחר הצלחתו של "Duel" החל ספילברג לעבוד בתעשיית הקולנוע. סרטו הראשון היה "שוגרלנד אקספרס" בכיכובה של גולדי הון, בסרט אשר התבסס על מקרה אמיתי - אסיר נמלט ואשתו יצאו לקבל חזקה על בנם שנמסר לאימוץ. סרט זה זכה בהצלחה בביקורת ובקופה שאפשרה לו להתקדם לעבר הפרויקט הבא - "מלתעות", סרט אימה על פי ספרו של פיטר בנצ'לי. בסרט מתוארת עיירת נופש קטנה הנרדפת על ידי כריש ענק. זו הייתה הצלחתו הקופתית הגדולה הראשונה של ספילברג, והכנסות הסרט עלו על מאה מיליון דולר.

כבר בסרט זה ניכרים המרכיבים אשר יהפכו ל"נוסחה" של ספילברג, עליה יחזור שוב ושוב בצורות שונות בהצלחה רבה - ההתמודדות עם גורם גדול מהחיים ועל טבעי (המשאית ב-"Duel", הכריש ב"מלתעות", הדינוזאורים ב"פארק היורה" ואלוהים עצמו ב"שודדי התיבה האבודה"), מוסר ההשכל לפיו אל לו לאדם להתערב יתר על המידה במעשי הבריאה ("פארק היורה", "שודדי התיבה האבודה", ואפילו "דו"ח מיוחד" בו נכשל ניסיון למנוע פשעים באמצעות קריאת מחשבות), הצגת הגיבור כ"כל אדם" אמריקני (הבלטת מלחמתו בגורם זר - כריש, חייזרים, נאצים, דינוזאורים. כולם לא אמריקנים או אף אנטי-אמריקנים), שחזור מדויק של אלמנט טבעי או תקופתי יוצא דופן (הצגת דמויות "אמיתיות" של כריש ענק, דינוזאורים, חייזרים, או אף נאצים "אמיתיים" ב"שודדי התיבה האבודה" וב"אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון"), תוך שימוש נרחב באפקטים מיוחדים.

מרכיבים אלו שוכללו בסרטו הבא "מפגשים מהסוג השלישי" בו פוגש הגיבור הכול אמריקני ריצ'רד דרייפוס חייזרים, תוך שהוא נאבק בממסד המנסה למנוע ממנו את הפגישה. גם סרט זה היה להצלחה קופתית וזכה למעמד של "סרט פולחן" אצל אוהבי המדע הבדיוני.

לאחר סרט זה נתקל ספילברג בכישלונו הראשון, קומדיית המלחמה "1941".

לאחר כישלון "1941" ביים ספילברג מספר להיטי ענק, אשר ביססו את מעמדו כבמאי מוביל בהוליווד מבחינת הפופולריות והרווחיות של סרטיו. "שודדי התיבה האבודה" (הראשון בסדרת סרטי אינדיאנה ג'ונס), אי.טי. - חבר מכוכב אחר, ו"פולטרגייסט" מילאו את אולמות הקולנוע בשנות השמונים, וכך עשה "פארק היורה" בשנות התשעים. סרטים אלו מהווים בידור הוליוודי טהור, בעלי עלילה מהירה, אפקטים מרשימים, ופונים אל טווח גילאים רחב.

ניסיונותיו ליצור סרטים בעלי עומק, החלו עם "הצבע ארגמן", ו"אימפריית השמש", פנו לקהל מבוגר יותר ועסקו בנושאים חברתיים קשים, כגון היחס אל האוכלוסייה האפרו-אמריקנית.

שני סרטיו המשמעותיים ביותר מבחינה זו הם "רשימת שינדלר" שבו הציג את סיפורו של אוסקר שינדלר, תוך שחזור של החיים בגטו, והשמדת היהודים במחנה העבודה פלאשוב, ו"להציל את טוראי ריאן" אשר כלל סצנת פתיחה מרשימה וארוכה ששחזרה באופן מרשים את הפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה. שני סרטים אלו זיכו אותו בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר (הראשון עבור הבמאי לאחר למעלה מ-20 שנות יצירה ולאחר 5 מועמדויות לבמאי הטוב ביותר ו-7 מועמדויות לסרט הטוב ביותר), אך נותרו יצירות שנויות במחלוקת מבחינה קולנועית וערכית.

בשנת 2005 ביים את הסרט "מינכן", המספר על טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972 ועל חיסול המחבלים בידי סוכני המוסד וצילומיו נותרו חשאיים. שמו הראשון שהוצע היה "נקמה", אך שונה (וזאת עקב חשש מצד חברות ההפקה וספילברג עצמו כי יעורר זעם מצד אנשים רבים) ל"מינכן". הוא דחה את הביקורת שנמתחה מצד גורמים בישראל על האפיון ההומני של המחבלים בסרט, וטען שרצה להעלות דילמות בעניין התגובה לטרור.

מדי פעם היו לספילברג תקופות בהן יצירותיו לא זכו להצלחה רבה בקופות ואף נכשלו, או שקיבלו ציונים נמוכים מצד מבקרי הקולנוע; (הבולט שבהם הוא הסרט "הוק", על פיטר פן שהתבגר), אך אלו לא פגעו במעמדו הרם והייחודי כבמאי מוביל ומוערך.

הפקה

בנוסף לבימוי, ספילברג עוסק בהפקת סרטים. הפקת סרטי הנפשה (בין היתר הלהיט "מי הפליל את רוג'ר ראביט"), אך גם שוברי קופות כמו "בחזרה לעתיד" ו"פארק היורה 3". הוא שותף בבעלות באולפני "דרימוורקס" (האחראי לסרטים מצליחים כמו "נסיך מצרים", "מרד התרנגולים" ו"שרק"). בשנת 2006 הפיק את הסרט "מכתבים מאיוו ג'ימה" בבימויו של קלינט איסטווד.

ספילברג הפיק מספר סדרות הנפשה מצליחות עבור חברת האחים וורנר, כמו "עלילות טייני טון", "אנימניאקס", "פריקזויד" ו"פינקי והמוח" (שהפכה לסדרת קאלט בקרב מעריצים). בסדרה "אנימניאקס" שודר מערכון עם קריצה עצמית ובו גיבורי הסדרה עוזרים למיכלאנג'לו לצבוע את תקרת הקפלה הסיסטינית. הצייר הדגול משוכנע שחבר הליצנים שמסביבו הרס הכול כשהוא רואה שבמרכז התקרה, בציור המפורסם שבו נוגעים אצבעות האדם והאלוהים, מופיע אי. טי. במקום אלוהים. אולם כאשר האפיפיור מגיע לצפות בתקרה, הוא מביע שביעות רצון. אז מסתבר לצופים שהאפיפיור הוא ספילברג בעצמו, "הסוד להצלחה הוא להכיר את הקהל שלך", מסכמים גיבורי הסדרה.

לקח חלק בהפקת הסדרה "Halo" סדרת לייב אקשן המבוססת על זיכיון משחקי הווידאו Halo, והיא תעלה במהלך שנת 2022 בשירות הסטרימינג של פרמאונט+. ספילברג הוא כן משמש כמפיק בפועל של סדרת המלחמה "אדוני האוויר" שתעלה גם במהלך שנה זו ברשת אפל TV פלוס.

בצד השני של המצלמה הופיע ספילברג מספר פעמים בהופעת קמע בתפקידי אורח קומיים, או כניצב הנראה לשנייה או שתיים, הן בסרטים שביים בעצמו כמו "אינדיאנה ג'ונס" ו"העולם האבוד" והן בסרטים שהפיק או שביימו או הפיקו ידידיו, כמו "גרמלינס" או "האחים בלוז" (בו שיחק תפקיד של פקיד במשרד השמאי המחוזי בסצנה הנמשכת כדקה).

בשנת 2001 זכה בתואר הכבוד של אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (KBE) מאת מלכת אנגליה, על תרומתו לתעשיית הבידור הבריטית.

בטקס פרסי גלובוס הזהב שנערך ב-11 בינואר 2009 הוא זכה בפרס על מפעל חיים ע"ש ססיל ב. דה-מיל. ספילברג הצהיר בעבר כי הוא לוקה בתסמונת אספרגר. כיהודי הוא מרבה לעסוק בתולדות עם ישראל. אחד מסרטיו, "רשימת שינדלר", עוסק בהצלת יהודים בשואה על ידי חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר. ספילברג מממן את קרן השואה "הקרן לתיעוד ההיסטוריה החזותית של השואה באוניברסיטת דרום קליפורניה" (אנ'), אשר עוסק בתיעוד עדויות ניצולי השואה. סרטים נוספים שלו העוסקים ביהודים הם "פייבל והחלום האמריקאי", "מינכן", ועוד. בנוסף מממנת קרן מטעמו חלק ניכר מפעילות ארכיון ספילברג באוניברסיטה העברית. על פעילותו למען ישראל הוענק לו עיטור נשיא מדינת ישראל בשנת 2013.

ב-2015 עוטר במדליית החירות הנשיאותית על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה.

בשנת 2021, שכה בפרס גלובוס הזהב על המיוזיקל בבימויו "סיפור הפרברים"

חיים אישיים

ספילברג הצהיר מספר פעמים שהוא גאה במוצאו היהודי ויצא להגנת ישראל פעמים רבות ובין היתר מחרים את תנועת BDS ומסרב להופיע או להיפגש בפני פעילים או מנהיגים אנטישמים או אנטי ציונים.

ספילברג היה נשוי לשחקנית איימי אירווינג בין השנים 1985–1989, בהסדר הגירושין הוא העניק לאירווינג 100 מיליון דולר. לפי ההסדר, ספילברג ואירווין חולקים באחריות ובטיפול בבנם המשותף, מקס סמואל. לאחר כישלון נישואין אלו, ספילברג פיתח מערכת יחסים עם השחקנית קייט קאפשו אשר שיחקה בסרטו "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", הם נישאו ב-12 באוקטובר 1991 לאחר שקאפשו התגיירה לטובת הנישואים. הם הבעלים של ארבעה בתים ברחבי ארצות הברית.

לספילברג שבעה ילדים:

פילמוגרפיה נבחרת

כאן נמצאת פילמוגרפיה מורחבת של פעילותו של ספילברג

הצלחת הסרטים בעולם

כמה מסרטיו של ספילברג מדורגים ברשימת 100 הסרטים המצליחים ביותר בכול הזמנים, בדרוג על פי רמת ההכנסות (דירוגם לא הובא כאן משום השינוי בדירוג הסרטים בכול פעם שיוצא למסכים שובר-קופות). הסכום הנמוך ביותר ברשימה עומד על כ-380 מיליון דולר. נכון לאפריל 2018, ספילברג הוא הבמאי היחיד שסך ההכנסות מסרטיו מגיע למעל 10 מיליארד דולר.

לקריאה נוספת

על ספילברג נכתבו מס' רב של ביוגרפיות לאורך השנים, להלן רשימה נבחרת: