מרים פרץ

פרץ התמודדה בבחירות 2021 לתפקיד נשיאת מדינת ישראל, אולם הפסידה בהתמודדות ליצחק הרצוג.

ביוגרפיה

פרץ נולדה וגדלה במלאח היהודי שבקזבלנקה שבמרוקו, בתם של איטו לבית ועקנין ויעקב אוחיון. למדה בבית ספר של רשת אליאנס. בשנת 1964 עלתה לישראל ושוכנה במעברת באר שבע - חצרים. בשנת 1970 עברו הוריה להתגורר בשכונה ד' בעיר. סיימה תואר ראשון בספרות והיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באמצע שנות ה-70 נישאה לאליעזר פרץ. לאחר נישואיהם עברו לאופירה, שם עבד בעלה כמפקח של משרד הבריאות, והיא עסקה בחינוך והוראה. באופירה נולדו שני בניהם הגדולים, אוריאל ואלירז. לבני הזוג נולדו עוד שני בנים ושתי בנות.

בשנת 1982, בעקבות הסכם השלום עם מצרים, פונתה משפחת פרץ מביתה, יחד עם כל מתנחלי סיני. המשפחה הגיעה לגבעון, ומשם לגבעת זאב, שבה היא מתגוררת עד היום, ובה נולדו להם עוד ארבעה ילדים: הדס, אביחי, אליסף ובת-אל. ניהלה את בית הספר של תל"י בגבעת זאב במשך כ־22 שנים. פרץ מפקחת במינהל חברה ונוער במחוז ירושלים של משרד החינוך.

פרץ שכלה שניים מבניה, אוריאל ואלירז, בעת שירותם בצה"ל. ב-25 בנובמבר 1998 נהרג בנה הבכור, סגן אוריאל פרץ בן ה-22, מפקד מחלקת הסיור בגדוד 51 של חטיבת גולני, במארב בדרום לבנון, באזור מרכבה. בעלה אליעזר פרץ נפטר כחמש שנים לאחר מכן, בגיל 56, ממחלה קשה שהתפתחה אחרי מות בנו הבכור אוריאל. ב-26 במרץ 2010 נהרג בנה השני, רס"ן אלירז פרץ, בהיתקלות בחוליית מחבלים ברצועת עזה.

בעקבות מות בנה אוריאל שנהרג כתוצאה מפגיעה של כדור ברימון שנשא עליו, היא נפגשה עם המהנדס איסר וקסלר והוא פיתח מנגנון מיוחד המונע מהרימון המאופסן להתפוצץ אם הוא סופג ירי או רסיס שננעצים בו.

בעקבות נפילת שני בניה מקדישה פרץ את חייה להנחלת המורשת היהודית והציונית ומרצה בפני קהילות יהודיות בישראל ובעולם, בני נוער וחיילי צה"ל. בשיא פועלה זה, אשר החל לאחר נפילת בנה הראשון ובוצע בהתנדבות, פגשה כאלף חיילים בשבוע, וכן בני נוער רבים, וקיבלה אלפי מכתבים, רבים מהם מאמהות שכולות אחרות. כן עורכת מפגשים עם נפגעי טרור. כונתה לעיתים בכלי תקשורת: "אם הבנים".

בשנת 2011 פרסמה סמדר שיר את הספר "שירת מרים", ובו סיפור חייה של מרים פרץ. עם מכירת העותק ה-40,000 זכה הספר באות "ספר פלטינה" מטעם התאחדות הוצאות ספרים בישראל. באותה שנה, עם פרישתה מהוראה, קיבלה את פרס "יקירת החינוך הדתי" מטעם ארגון המורים הדתיים. כן נאמה באותה שנה בטקס הפרידה הרשמי שנערך עם פרישת הרמטכ"ל גבי אשכנזי באוניברסיטת תל אביב.

בשלהי שנת 2014 חשפה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע לשריין אותה ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת העשרים, אולם היא סירבה להצעה.

בשנת 2019 נחנך במעמד חברי כנסת, קצינים בכירים ואישי ציבור, ביישוב גבעת זאב אולם ההרצאות "שבת אחים", לזכר שני בניה. האולם נבנה במטרה לאכלס את המשתתפים בהרצאותיה.

ב־19 במאי 2021 הגישה פרץ את מועמדותה לבחירות לתפקיד נשיאת המדינה, בתמיכת אחד־עשר חברי כנסת. בבחירות שהתקיימו ב-2 ביוני, קיבלה פרץ 26 מקולות חברי הכנסת וכך, הפסידה בהתמודדות ליצחק הרצוג, שזכה ל-87 קולות.

קשר עם יהדות התפוצות

במסגרת מסעותיה לחיזוק הקשר עם הקהילות היהודיות יצאה פרץ לשליחות מטעם קק"ל, קרן היסוד וההסתדרות הציונית למפגשים בלמעלה מ-15 מדינות בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה ואירופה, נפגשה עם שגרירי ישראל, בתי הספר יהודיים, תנועות הנוער, קהילות יהודיות, ארגונים נוצריים וקהילות. כן נפגשה, בתיווך מרים אדלסון, עם ראשי ארגונים וקהילות בארצות הברית, שגרירת ארצות הברית באו"ם, ניקי היילי וסגן נשיא ארצות הברית, מייק פנס.

לבקשת הנשיא שמעון פרס השתתפה לצדו בביקור במוסקבה, ונפגשה עם וטרנים ממלחמת העולם השנייה. בהמשך הוזמנה על ידו להשתתף בפורום מצומצם של מנהיגים ישראלים, וערכה מפגש עם ברק אובמה נשיא ארצות הברית.

הוקרה

בשנת 2003 זכתה ב"פרס גנגר על מצוינות בניהול בית ספר" מטעם קרן תל"י.

בשנת 2010 קיבלה את פרס בגין מטעם מרכז מורשת מנחם בגין על היותה "סמל למסירות והקרבה" ופועלה "למען הסברה עבור מסירות למען מדינת ישראל".

בשנת 2014 נבחרה פרץ להדליק משואה ביום העצמאות ה-66 למדינת ישראל.

ב-7 ביוני 2016 קיבלה פרץ תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.

בדצמבר 2017 קיבלה את אות יקירת הרשות מטעם מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, בו היא עובדת כמפקחת, "על תרומה והתנדבות לבניית חברת מופת בישראל".

באפריל 2018, ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, קיבלה פרץ את פרס ישראל למפעל חיים על "חיזוק הרוח היהודית-ישראלית". בטקס הענקת הפרסים נשאה דברים בשם מקבלי הפרס. נאומה בטקס הענקת פרסי ישראל עורר תגובות חיוביות רבות בציבור, חלקן אף קראו לבחור במרים פרץ כנשיאה הבאה של מדינת ישראל ושר החינוך נפתלי בנט הורה ללמד את טקסט נאומה בטקס בבתי הספר.

בשנת 2018 קיבלה את אות פול האריס על ידי מועדון רוטרי ישראל.

בשנת 2020 בחר בה העיתון "מקור ראשון" למקום החמישי ברשימת משפיעי הציבור הדתי-לאומי בישראל, אחרי יוסי כהן, אביחי מנדלבליט, מאיר בן שבת ועמית סגל, כ"אישה שפועלת יום יום כדי להפוך את מדינת ישראל למקום טוב יותר עבור כל אזרחיה".

ב-24 ביוני 2021 קיבלה פרץ תואר דוקטור לשם כבוד מהמרכז האקדמי שלם.