מייק בורשטיין

ילדות ורכישת מקצוע המשחק

מייק בורשטיין נולד בניו יורק למשפחה של שחקנים. הוריו, פסח וליליאן בורשטיין, היו זמרים ושחקני התיאטרון היידי בניו יורק. הופעותיו הראשונות של מייק על הבמה היו בגיל שלוש. הוריו שילבו את מייק ואת אחותו התאומה, סוזן, במופע שהעלו, והילדים גנבו מהוריהם את ההצגה. המשפחה הופיעה בעיקר בניו יורק אך גם ערכה מסעות רבים בעולם, שבהם היא הופיעה בפני קהילות דוברות יידיש. הנסיעות התכופות הקשו על מייק וסוזן את הלמידה היעילה בבית הספר ואת שמירת הקשר עם חבריהם, אולם הן עזרו להם לפתח שליטה בשפות רבות. במהלך הקריירה שלו, מייק שיחק ושר בעיקר ביידיש, עברית, אנגלית והולנדית, אם כי היו לו גם תפקידים מזדמנים בהם הפגין שליטה גם בשפות נוספות.

משפחת בורשטיין משתקעת בישראל

בשנת 1954 עלתה משפחתו לישראל והעלתה את הצגות היידיש שלה, המפורסמת שבהם הייתה "חתונה בעיירה", פרי עטו של ויליאם סיגל (שמאוחר יותר זכתה גם לעיבוד קולנועי). לטענת בני המשפחה, גורמים שונים בחברה הישראלית של שנות החמישים התנכלו לתיאטרון היידי. עקב בעיות כספיות חזרה המשפחה לארצות הברית, ורק בשנת 1962 שבה לישראל והעלתה הצגות בסגנון בו התמחתה בחו"ל - מלודרמות אידישאיות פרי עטם של כותבים עממיים. בשנת 1965 החליטה המשפחה לנסות ולהעלות הצגה שנכתבה על ידי סופר מוערך. משפחת בורשטיין הציגה את "המגילה", פרי עטו של איציק מאנגר, במועדון החמאם ביפו. לפני הצגת הבכורה, העלתה המשפחה מספר הצגות הרצה מול הקהל הקבוע שלה, אך קהל זה לא התלהב מהתפנית הסיגנונית של המשפחה. בני המשפחה החלו לחשוש שהם יאבדו את פרנסתם אולם בהצגת הבכורה הרשמית האולם היה מלא ונכחו בו שרי הממשלה, הסופר איציק מאנגר שהגיע לארץ לכבוד האירוע, דמויות מפתח מהתיאטרון הישראלי ועיתונאים רבים. ההצגה זכתה לשבחי הביקורת ולפופולריות בקרב הקהל הרחב. הקהל האידישאי הישראלי למד להעריך ולהתגאות בהצגה בעקבות הצלחתה בקרב דוברי העברית. זו הייתה הצגת היידיש בעלת מספר ההופעות הרב ביותר בישראל באותה תקופה (250 הופעות) והיא יצאה גם למסע הופעות בחו"ל שכלל את רובע ברודוויי שבניו יורק. מייק בורשטיין סומן על ידי הביקורת ככוכב עולה.

מייק בורשטיין נחל הצלחה קולנועית לראשונה ב-1966 בסרט "שני קוני למל" שהפך אותו לכוכב בישראל. מייק גילם את שתי הדמויות המרכזיות של הסרט במקביל בקומדיה של טעויות על רקע העיירה היהודית. פסח גילם בסרט את העגלון של העיירה. הסרט כולל שירים וריקודים וידוע במיוחד שירו של קוני למל "אומרים שאני אינני אני..." בביצועו של בורשטיין. לאחר ההופעה בסרט "שני קונילמל", מיעט מייק להופיע עם בני משפחתו והתרכז בפיתוח קריירה עצמאית. אחותו סוזן נטשה את מקצוע המשחק והוריו חזרו לניו יורק. בסמוך לפרישתם מהעסק המשפחתי, הקימו מייק וסוזן משפחות משלהם. בסרט "הקומדיאנטים", טענה ליליאן כי היא ופסח נאלצו לשוב לניו-יורק משום שהקהל האידישאי הישראלי חדל לקנות כרטיסים להופעות המשפחה משום שמייק וסוזן לא השתתפו בהן יותר. פסח נפטר בניו יורק ב-1986 וליליאן נפטרה ב-2005.

קריירה עצמאית בישראל

בורשטיין זכה להכרה על כשרונותיו כזמר כאשר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1967 עם השיר "מי יודע כמה" למילים של רימונה די-נור, ללחן של יעקב הולנדר ועיבוד של שמעון כהן. בהמשך הקליט אלבום שירי יידיש יחד עם חוה אלברשטיין. בורשטיין הופיע בבסיסי צה"ל במהלך שלוש ממערכות ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים העלה מופע לחיילים עם הבדרן דני קיי שביקר בארץ.

בתקופה זו התחיל לפתח קריירה בינלאומית ויצא למסע הופעות נרחב בארצות הברית. בתחילת שנות השבעים הופיע בתוכנית יחיד בטלוויזיה הישראלית שבה באו לידי ביטוי כשרונותיו כשחקן, זמר ורקדן. הוא הוציא אלבום שירי ילדים והשתתף מספר פעמים בפסטיבל שירי הילדים: בסוף 1977 עם השיר "היפו היפי", בסוף 1978 עם השיר "דונלד דק", בסוף 1979 עם "שולם ברוגז", בסוף 1980 עם השיר "השפן הקטן" וב-1982 עם "שלום על העולם".

ב-1976 הופיע בסרט ההמשך הראשון של "שני קוני למל", "קוני למל בתל אביב" (שמדורג תשיעי ברשימת מאה הסרטים הישראליים הנצפים ביותר בכל הזמנים, עם כ-771,000 כרטיסי קולנוע שנמכרו), וב-1983 בסרט המשך נוסף "קוני למל בקהיר". שלא זכה לאותה הצלחה כמו שני הסרטים הקודמים. ב-1977 כיכב בסרט "הרשלה" לצידו של אריה אליאס, המתאר את קורות הרשלה, אשכנזי יחיד החי בשכונה מזרחית ומביע ביקורת על פוליטיקאים מושחתים. הופעותיו של בורשטיין בסרטים ובפסטיבלי זמר הפכו אותו לדמות מוכרת ופופולרית מאוד בישראל של שנות השבעים.

בשנות 1978–1979 הנחה את התוכנית ״תן הזדמנות״ בטלוויזיה הישראלית.

ב-1981 השתתף ב"שלכם לשעה קלה" תוכנית רדיו בקול ישראל, ושירי התוכנית הופיעו באלבום באותו שם. באותה שנה השתתף בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "סביב כל העולם" שזכה במקום החמישי.

בשנת 2017 השתתף בסדרה הישראלית "ג'ודה" אשר משודרת בהוט. בשנת 2018 יצא לאקרנים סרטו הראשון כבמאי, "אזימוט", בכיכובם של יפתח קליין וסמי שייק.

בשנת 2020 עלתה לאוויר העונה השנייה של "ג'ודה" בה הוא משתתף.

קריירה עצמאית בחוץ לארץ

בשנים 1978 ועד 1981 הופיע בטלוויזיה ההולנדית בתוכנית בידור ואירוח "המופע של מייק בורשטיין" וזכה להצלחה רבה. התוכנית דורגה בין עשר התוכניות הפופולריות ביותר בהולנד, בלגיה ולוקסמבורג.

במשך הקריירה הארוכה שלו הרבה בורשטיין להופיע במחזות זמר בברודוויי שבניו יורק, כמו "ג'ולסון", "הרוטשילדים", "ברנשים וחתיכות", ב"כנר על הגג" בתפקיד טוביה החולב, ב"לנסקי" בתפקיד איש המאפיה היהודי מאיר לנסקי, וכמו כן גילם את עורך הדין רוי כהן במחזה על המרגלים היהודים יוליוס ואתל רוזנברג. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה כשכיכב במחזמר "בארנום" זוכה פרס הטוני, וחזר על התפקיד בהפקה הולנדית.

בטלוויזיה הופיע בורשטיין בתפקידי אורח בסדרות שונות כגון "כשהעולם מסתובב", "חוק וסדר", "כלב שמירה" ובסדרה הישראלית "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית".

בורשטיין נשוי ואב לשניים ומתגורר בארצות הברית. במהלך העשור הראשון והשני של המאה העשרים ואחת, הוא משחק בעיקר בהצגות תיאטרון בברודוויי.

בשנת 2006, מונה בורנשטיין לנשיא ארגון "ידידי ידידים" בלוס אנג'לס, שלוחה של עמותת ״ידידים למען הנוער והחברה״ הישראלית.

בשנת 2012 הופיע כאמן אורח בתיאטרון יידישפיל במחזמר ״הרשלה״ ובשנת 2014 במחזמר ״רביזור״.

בשנת 2017 החל גם לביים סרטים, כאשר סרטו הראשון כבמאי "אזימוט" יצא בשנת 2018.

מודעה על הופעת המשפחה בתל אביב, דבר, 25 ביוני 1954