חנה גולדברג

ביוגרפיה

חנה גולדברג נולדה בחיפה, לשרה (לבית הכט) ודוד גולדברג שהיה מעריך ראשי בבית המכס בחיפה. למדה בתיכון עירוני ג' בחיפה ושירתה בצה"ל ככתבת צבאית בתקופת מלחמת יום הכיפורים. לאחר שהשתחררה מצה"ל למדה באוניברסיטת חיפה פילוסופיה וספרות אנגלית. בתקופת לימודיה האקדמיים עבדה כעיתונאית וכעורכת לשונית וכן תרגמה מאמרים ומחקרים מאנגלית לעברית. בתום לימודיה עברה להתגורר בתל אביב.

בשנת 2002 נבחרה לתפקיד יושבת-ראש דירקטוריון אקו"ם. בתפקיד זה ייצגה את היוצרים הישראליים במשך שלוש שנים וחצי והובילה מאבק להעלאת המודעות הציבורית לנושא זכויות היוצרים בישראל ולשיפור מעמדו של היוצר.

שירה האנטי גזעני "חברים בכל מיני צבעים" משמש כפתיח במפגשיה עם תלמידים במסגרת מערכת החינוך. במפגשים אלה היא משוחחת עם הילדים על שיריה וספריה, על כתיבה ויצירה, על קבלת החריג והשונה, על סובלנות, על מאוויים לקרבה ולחברוּת, על חמלה, על דרכים לביטוי רגשות, על הקשר בין עולם המחשבים לבין רגשות ועל הצורך האנושי "להיות כמו כולם".

בשנת 1983 יצא לרדיו שירה הראשון "לא רוצה לזמביה" בביצוע עופר אקרלינג. השיר היה ללהיט, שעורר התעניינות רבה בשל שפתו הייחודית. מאז ועד היום עובדת גולדברג עם מיטב המלחינים והזמרים בישראל, ושיריה מושמעים ברדיו ובטלוויזיה.

עוד משיריה: "נאחז באוויר" (גידי גוב), "אנטארקטיקה" ("אין סוסים שמדברים עברית"), "מעיין" (קורין אלאל), "אמסטרדם" ו"ענוג" (להקת נוער שוליים), "אש" ("אש על הפנים" (רמי קלינשטיין), "גבר באמבטיה" ו"הרווח שבין" ("הרווח בין הגבר לחולצה" (ליליה), "חברים בכל מיני צבעים" (שרית חדד), "בואי נתחבק" (אלון אולארצ'יק), "מישהו גדול" (שי גבסו) "מול חלונך" (רונן עניא), "אוויר", "מכולת" (יסמין אבן) ו"טאקו" (חני יופה).

ב-1992 חיברה את המילים לשירים בסרט "ללקק ת'תות" בבימויו של אורי ברבש.

בשנת 2005, במלאת לה כ-400 שירים מולחנים, יצא לאור ספר מהודר ובו מיטב שיריה - "אין סוסים שמדברים עברית" (הקיבוץ המאוחד). בספר שזורים גם הסיפורים שמאחורי השירים.

בשנת 2005 שנה זכה שירה "מישהו גדול" במקום הראשון בפסטיבל השירים של ישראל.

בשנת 2015, זכתה בפרס ע"ש אהוד מנור על מפעל חיים של אקו"ם. מנימוקי השופטים: חנה גולדברג היא פזמונאית משוררת וסופרת, גדלה בחיפה, החלה לכתוב בגיל צעיר מאוד. השיר הראשון שלה שיצא לרדיו, "לא רוצה לזמביה" בשנת 1983 זכה להצלחה רבה וסלל את המשך דרכה. חנה מייצגת את האישה העצמאית, הכותבת, היוצרת חסרת הפשרות שלא חוששת מלחשוף בפנינו את כישרונה, כתיבתה החושנית, הנשית והייחודית. שיריה של חנה כאילו מספרים סיפור עלילתי מתוחכם שהמאזין לא רוצה שיסתיים. שואלת שאלות קיומיות, על החיים על החיפוש אחר האהבה הגדולה ושינוי אמיתי. חנה הטביעה את חותמה עם שירים אהובים- "נאחז באוויר" - גידי גוב, "אש על הפנים" -רמי קלינשטיין, "אנטארקטיקה"- קורין אלאל, "בואי נתחבק", של אלון אולארצ'יק "אמסטרדם", "ענוג" ועוד של נוער שוליים, "מישהו גדול" של שי גבסו ועוד. באמתחתה של חנה למעלה מ 400 יצירות- שירים וספרים. בשנת 2002 נבחרה חנה לדירקטוריון אקו"ם ושימשה כיו"ר הדירקטוריון. בתפקידה קידמה והובילה מאבק להעלאת המודעות לנושא שמירת זכויות היוצרים ושיפור מעמד היוצר.