זה הסוד שלי

שלושת המתמודדים הם ידוענים אשר צריכים לגלות מהו הסוד של המשתתף האלמוני שלפניהם. לצורך כך יש להם מספר מוגבל של שאלות וזמן מוגבל כדי לשאות אותן. בגרסה הישנה, בהנחיית אורי זוהר, המגבלות היו 4 דקות ו-20 שאלות, ובגרסה החדשה בהנחיית טוביה צפיר, המגבלות הן 3 דקות ו-30 שאלות. כאשר מתגלה הסוד, מוקרנת כתבת שטח, שמתארת את הסוד ובעליו.

שעשועון זה הוא היחיד משעשועוני הטלוויזיה בישראל שלא חולקו בו פרסים. ב-2008 עלה לשידור בקשת השעשועון "תאמין לי" המהווה גרסה מחודשת של התוכנית בהנחיית גבי גזית בה השתתפו בין היתר לימור גולדשטיין וגליה אלבין.

בדצמבר 2016 השעשועון שב לעשר תוכניות, הפעם בהנחיית אבי נוסבאום, במסגרת אירועי הפרידה מרשות השידור. בשנת 2017 יצא השעשועון בהנחיית נוסבאום לעונה נוספת.

תוכנית הרדיו

תוכנית הרדיו שודרה בקול ישראל בשנות ה-50 וה-60. באמצע שנות ה-50 ערך את התוכנית שמואל רוזן. בשנות ה-60 צוות התוכנית כלל את יצחק טישלר, משה ריבלין, אורי דביר ומרדכי נאור והוא נערך בידי יצחק שמעוני ודן בירון.

משתתפים

תחילה הנחה את התוכנית אורי זוהר. לאחר חזרתו בתשובה, הוחלף על ידי טוביה צפיר, שהנחה את התוכנית גם ב-1993. בין המתמודדים בשנות השבעים היו: אורי אלוני, שאול ביבר, בלה אלמוג, נתן דונביץ', שפרירה זכאי, מאיר עוזיאל, משה טימור, אלי תבור, נורית גפן, יגאל שילון ומשה רום (לימים ראש עיריית חולון).

חוקי התוכנית

בתוכנית שלושה סיבובים:

השאלות שהציג צוות המתמודדים לבעל הסוד היו חייבות להיות כאלה שמאפשרות לו לענות עליהן ב-"כן" או "לא".

במקרה שבעל הסוד היה אישיות ידועה, התבקשו המתחרים לכסות את עיניהם ולזהות את בעל הסוד ואת סודו. אם גם קולו של בעל הסוד נחשב למוכר, הוא היה עונה בניע ראש, ואת התשובה הקולית לאנשי הצוות מכוסי העיניים היה מוסר המנחה.