האוורד מייקל מנדל
קומיקאי, שחקן, יוצר ומגיש טלוויזיה יהודי־קנדי שהפך את האלתור, ההומור והאנושיות לשפה בינלאומית
האוורד מייקל מנדל, המוכר בשם הבמה האווי מנדל, הוא קומיקאי, שחקן, יוצר, מפיק ומגיש טלוויזיה יהודי־קנדי. מאז שהחל להופיע בסוף שנות ה־70, הוא בנה קריירה המשתרעת על פני סטנד־אפ, דרמה, קולנוע, אנימציה, תוכניות שעשועונים ותוכניות כישרונות. עבודתו חיברה בין התרבות היהודית־קנדית שממנה צמח לבין קהלים רחבים בצפון אמריקה ובעולם.
מנדל נולד ב־29 בנובמבר 1955 בטורונטו, אונטריו, וגדל בשכונת וילודייל. משפחתו ממוצא יהודי ממזרח אירופה, ובכלל זה רומניה ופולין. אביו היה יצרן תאורה וסוכן נדל״ן. כבר בצעירותו ניכרה אצלו נטייה להומור פרובוקטיבי ולאלתור: לאחר שסולק מבית הספר בעקבות מתיחה שכללה חיקוי של איש צוות והעסקת חברת בנייה להרחבת חלק מן התיכון, עבד זמן מה במכירת שטיחים ופנה לבמת הסטנד־אפ.
מן המועדונים בטורונטו לבמה האמריקאית
מנדל החל להופיע במועדון הקומדיה Yuk Yuk’s בטורונטו, ועד 1978 כבר הוזמן להופיע בו כאמן מרכזי. הופעה ב־The Comedy Store בלוס אנג׳לס הובילה להעסקתו במקום ולהיכרות עם מפיקי טלוויזיה. בשנים 1979 ו־1980 הופיע בתוכנית המשחקים הקומית Make Me Laugh, ואף שימש מופע חימום לדיוויד לטרמן. החשיפה הזאת העניקה לו מסלול אל הטלוויזיה והקולנוע האמריקאיים, בלי שיוותר על סגנונו האישי והפיזי.
בשנת 1980 קיבל תפקיד מרכזי בסרט הקנדי Gas, לצד סוזן אנספך ודונלד סאתרלנד. בהמשך הופיע בסרטים ובתוכניות מגוונות, אך הפריצה הגדולה שלו הגיעה עם סדרת הדרמה הרפואית St. Elsewhere. בשנים 1982–1988 גילם את ד״ר ויין פיסקוס, רופא צעיר ואנרגטי, בתפקיד שהפך אותו לדמות מוכרת לקהל הטלוויזיה האמריקאי.
קול, דמות ויצירה לילדים
במקביל לעבודתו כשחקן, מנדל פיתח קריירה מצליחה בתחום הדיבוב. הוא העניק את קולו לגיזמו בסרטי Gremlins מ־1984 וב־1990, והשתתף גם ב־Muppet Babies, שם דיבב דמויות ובהן באנזן האנידו, אנימל וסקיטר.
אחת מתרומותיו היצירתיות החשובות הייתה סדרת האנימציה Bobby’s World, ששודרה בשנים 1990–1998. מנדל יצר את הסדרה, שימש מפיק בפועל, כתב לה ופיתח את הדמות הראשית, בובי ג׳נריק, וכן דיבב את בובי ואת אביו. הסדרה, שנמשכה שבע עונות ושודרה לאחר מכן גם בסינדיקציה, הפכה את ההומור המשפחתי והדמיון של ילדיה למרכז של יצירה טלוויזיונית נגישה לקהל צעיר.
גם ביצירתו הקומית נודע מנדל בשימוש בדמויות ובגופניות מוגזמת. אחת מהופעותיו המזוהות הייתה ניפוח כפפת לטקס מעל ראשו באמצעות נחיריו, גימיק שהעניק את שמו לאלבום הקומדיה Fits Like a Glove משנת 1986. לאורך השנים השתמש בדמותו הקומית ובדמויות alter ego כדי להפוך מבוכה, חרדה ואבסורד לחומר בידורי.
מנחה שהפך שעשועונים לאירוע טלוויזיוני
בשנת 2005 החל מנדל להנחות את הגרסה האמריקאית של Deal or No Deal ברשת NBC. התוכנית, שהתבססה על בחירה בין מזוודות ועל מתח פסיכולוגי סביב סיכון, מזל והחלטות כספיות, הפכה ללהיט והחזירה את ז׳אנר השעשועונים למרכז הפריים־טיים. הוא הנחה גם את הגרסה הקנדית־אנגלית של התוכנית, ובהמשך את גרסת היום ואת החידוש ששודר ב־CNBC בשנים 2018–2019, שבו שימש גם מפיק בפועל.
העבודה בתוכנית המחישה את יכולתו של מנדל לקרוא אנשים ולשלב בין קצב קומי, אמפתיה ומתח דרמטי. הוא ידע להפוך את הסיפור האישי של כל מתמודד לחלק מן העלילה, ובכך יצר קשר ישיר בין שעשוע טלוויזיוני לבין חוויות של תקווה, פחד ושינוי כלכלי.
מינואר 2010 משמש מנדל שופט בתוכנית הכישרונות America’s Got Talent. לאורך שנותיו בתוכנית הוא היה מעורב בהערכת זמרים, אמני קרקס, קוסמים, רקדנים ואמנים יוצאי דופן, וסייע להביא אותם לקהל עולמי. מאז 2022 הוא משמש גם שופט ב־Canada’s Got Talent. תפקידים אלה חיזקו את מעמדו כאחת הדמויות המזוהות ביותר עם טלוויזיית הבידור בצפון אמריקה.
מנדל הנחה והפיק תוכניות נוספות, ובהן Mobbed, Howie Do It, Deal with It ו־Bullsh*t: The Game Show, שעלתה בנטפליקס בשנת 2022. הוא גם השתתף בתוכניות, בסרטים ובסדרות כמו Monk, The Big Bang Theory, Sesame Street ו־The Masked Singer. מאז 2021 הוא מנחה יחד עם בתו ג׳קלין שולץ את הפודקאסט Howie Mandel Does Stuff, המשלב ראיונות, תרבות פופולרית, מתיחות ושיחות אישיות.
הומור, בריאות הנפש ופעילות ציבורית
מנדל דיבר בפומבי על התמודדותו עם הפרעה טורדנית־כפייתית, חרדה, מיסופוביה והפרעת קשב וריכוז. בכך תרם להפיכת נושאים שנדונו בעבר בלחש לחלק מן השיחה הציבורית. באוטוביוגרפיה שלו, Here’s the Deal: Don’t Touch Me, הוא תיאר את חייו, את עבודתו ואת ההתמודדות עם מצבו הנפשי. הנכונות לשלב את החוויה האישית ביצירה הקומית אפשרה לצופים לזהות את עצמם בדמות ציבורית מצליחה, בלי להסתיר את המורכבות שמאחורי ההופעה.
מנדל השתתף ביוזמות להעלאת המודעות לבריאות הנפש, ובהן אירועי Let’s Talk של Bell, ושותף למאמצים להרחיב את הגישה לטיפול בהפרעה טורדנית־כפייתית. בתקופת מגפת הקורונה הקים את קרן Breakout the Masks, שסייעה באספקת ציוד מגן אישי לעובדי מערכת הבריאות. הוא גם גייס כספים עבור האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן ועבור תוכנית בריאות הנפש של Trillium Health Partners.
לצד עבודתו בטלוויזיה, מנדל גילה עניין ביזמות ובטכנולוגיות חדשות. הוא השקיע בחברות שפיתחו חוויות אינטראקטיביות לבתי קולנוע ובטכנולוגיית הולוגרמות, ואף השתמש בהופעות הולוגרפיות כדי להמחיש לקהל את האפשרויות של טכנולוגיות אלה.
הכרה והשפעה
מנדל קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד בשנת 2008, ונבחר בשנת 2004 למקום ה־82 ברשימת מאה אמני הסטנד־אפ הגדולים של Comedy Central. בשנת 2009 הונצח גם בשדרת הכוכבים של קנדה בטורונטו. הישגים אלה משקפים לא רק את הפופולריות שלו, אלא את רוחב הפעילות שלו: הוא עבר בין במה, קולנוע, דרמה, אנימציה, שעשועונים והפקה, והשפיע על קהלים בכמה דורות.
מדוע האוורד מייקל מנדל ראוי לציון כערך חשוב במורשת
האוורד מייקל מנדל ראוי להיכלל במורשת בזכות השילוב הנדיר בין יצירה קומית, נוכחות טלוויזיונית ופתיחות אישית. הוא הביא את סיפורו של יוצר יהודי־קנדי ממשפחה שמוצאה במזרח אירופה אל מרכז התרבות הפופולרית בצפון אמריקה, ובנה קריירה שחיברה בין קהילות, שפות וסוגי קהל.
מורשת (Moreshet) ו־Moreshet.com מתעדים אנשים שהשפעתם ניכרת לא רק בתפקיד אחד, אלא בדרך שבה הם מעצבים את חיי התרבות ואת השיחה הציבורית. מנדל עשה זאת באמצעות דמויות שנחרתו בזיכרון, תוכניות שהגיעו למיליוני צופים, יצירה לילדים, קידום כישרונות ודיון גלוי בבריאות הנפש. לכן סיפורו משמר פרק משמעותי בתרבות היהודית והישראלית־צפון־אמריקאית ובמורשת הבידור העולמית.
