דמיטרי בוכמן

דמיטרי בוכמן הוא יזם תוכנה ומשקיע יהודי, יליד ברית המועצות ואזרח ישראל ובריטניה, שהקים עם אחיו איגור את חברת משחקי המובייל Playrix. השניים החלו למכור משחקי מחשב ושומרי מסך בעודם צעירים בוולוגדה, הרחק ממרכזי הטכנולוגיה הגדולים, והפכו את פעילותם לחברה בינלאומית המוכרת בזכות משחקים כמו Township, Fishdom, Gardenscapes ו־Homescapes.

חשיבותו של בוכמן אינה נובעת רק מהיקף הונו, אלא מן הדרך שבה שילב תכנות, הבנה של קהל רחב וניהול עסק גלובלי. Playrix נמנתה עם המפיצות המכניסות בעולם משחקי המובייל, העסיקה אלפי עובדים במדינות שונות ופיתחה מוצרים שהגיעו לקהל בינלאומי גדול. בהמשך הרחיב בוכמן את פעילותו להשקעות ולפילנתרופיה, עם התחייבויות כספיות משמעותיות למחקר על ילדים ומשפחות, לבריאות האם והיילוד, לבריאות הנפש של צעירים ולספרות מתורגמת.

ילדות יהודית בוולוגדה והתחלה יוצאת דופן

בוכמן נולד ב־27 במאי 1985 בעיר וולוגדה שבברית המועצות, להורים יהודים. הוא ואחיו איגור התעניינו בתכנות מגיל צעיר והחלו למכור משחקים באינטרנט עוד בתקופת לימודיהם בתיכון. ראשית דרכם הייתה מעשית וצנועה: הם יצרו משחקים קטנים ושומרי מסך, בחנו אילו מוצרים מושכים משתמשים ולמדו כיצד להפיץ תוכנה לקונים מחוץ לסביבתם המקומית.

בשנת 2004, בעת שלמדו בפקולטה למתמטיקה שימושית במכון הפדגוגי הממלכתי של וולוגדה, ייסדו האחים את Playrix. עד אותה שנה הם כבר פרסמו שלושה משחקים וכ־30 שומרי מסך. עד 2007 גדל הקטלוג שלהם ל־16 משחקים, וההכנסה החודשית של העסק הגיעה, על פי הנתונים שפורסמו, לכ־300 אלף דולר. הצמיחה המוקדמת הזאת המחישה עיקרון שילווה את הקריירה שלהם: מוצר דיגיטלי שפותח בעיר מרוחקת יכול להימכר בעולם כולו אם הוא נגיש, מלוטש ומותאם להרגלי המשתמשים.

בניית Playrix ומותגי משחקים עולמיים

Playrix התפתחה מחברה שיצרה משחקי מחשב קטנים למפיצה בינלאומית המתמקדת בעיקר במשחקים למכשירים ניידים. משחקיה משלבים בדרך כלל חידות, בנייה ופיתוח של מרחבים וירטואליים, התקדמות הדרגתית וסיפור קל לעקוב. שילוב זה סייע להם לפנות לא רק לשחקנים ותיקים, אלא גם לאנשים שהטלפון הנייד היה עבורם שער ראשון לעולם המשחקים.

משחקים שבנו קהל רחב

• Township משלב בניית עיר עם ניהול משאבים ופעילויות חקלאיות.
• Fishdom מחבר חידות התאמה לעיצוב אקווריומים וירטואליים.
• Gardenscapes ו־Homescapes משלבים חידות עם שיקום ועיצוב של גנים ובתים ועם עלילה מתמשכת.

המשמעות העסקית של המשחקים הייתה רחבה יותר מהצלחתו של כותר יחיד. Playrix בנתה מערכות הפעלה ועדכון המאפשרות למשחק להמשיך להתפתח במשך שנים, להציע תוכן חדש ולשרת קהל במדינות ובשפות רבות. ביוני 2023 דירגה חברת האנליטיקה Data.ai את Playrix במקום השביעי בין מפיצות המובייל בעולם לפי הכנסה שנתית ובמקום הראשון באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. באותה שנה העסיקה החברה יותר מ־3,000 עובדים ברחבי העולם.

התרחבות באמצעות אולפנים והשקעות

בוכמן ואחיו הרחיבו את פעילותם מעבר לפיתוח הפנימי של Playrix. בשנת 2018 הם השקיעו מכספם בחברת Nexters Global, שפיתחה משחקי וידאו ורשתות חברתיות, ובחברת Vizor Games הבלארוסית. בשנת 2019 רכשה Playrix את האולפן הארמני Plexonic ואת האולפן הסרבי Eipix Entertainment. מהלכים אלה סייעו לבנות רשת פיתוח החוצה גבולות לאומיים והעניקו לאולפנים מקומיים גישה למשאבים, להפצה ולשוק עולמי.

בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה הודיעה Playrix באוקטובר 2022 על סגירת משרדיה ופעילות הפיתוח שלה ברוסיה ובבלארוס. בכך הואצה הפיכתה לחברה מבוזרת ובינלאומית שאינה נשענת על מרכז פעילות במדינת הולדתם של מייסדיה.

מיזם קטן לחברת השקעות בינלאומית

הצלחת Playrix הפכה את דמיטרי ואיגור בוכמן לאנשי עסקים בעלי יכולת השקעה ניכרת. דמיטרי נכנס בשנת 2020 לרשימת עשירי העולם של Forbes, שהעריכה אז את הונו ב־3.1 מיליארד דולר. באפריל 2023 הוערך הונו בכ־7 מיליארד דולר. אומדני הון משתנים עם הזמן, אך הם משקפים את הערך הכלכלי הגדול שנוצר מחברת תוכנה שהחלה בפרויקטים ביתיים קטנים.

בשנת 2021 השיקו האחים את Rix Capital, גוף השקעות משפחתי שנועד לנהל ולהשקיע את הונם. לפי הנתונים שפורסמו ב־2023, החברה ניהלה כ־4 מיליארד דולר מכספיהם האישיים של האחים ופתחה משרד קבוע בלונדון. המעבר מפיתוח משחק יחיד לניהול הון ארוך טווח הרחיב את השפעתם אל חברות ותחומים נוספים. בשנת 2025 כלל The Sunday Times את דמיטרי בוכמן בין עשרת האנשים העשירים בבריטניה והציב אותו בראש רשימת עשירי בריטניה שטרם מלאו להם 40.

פילנתרופיה למען ילדים, משפחות וספרות

בשנת 2024 הקימו דמיטרי ודריה בוכמן את Bukhman Philanthropies. הקרן הגדירה שלושה תחומי מיקוד: בריאות האם והיילוד; בריאות הנפש ורווחתם של ילדים וצעירים; וספרות. בחירה זו מחברת בין צרכים רפואיים וחברתיים בסיסיים לבין האמונה בחשיבותן של שפה, קריאה והעברת רעיונות בין תרבויות.

בין התחייבויותיה הגדולות הראשונות של הקרן היו 10.5 מיליון דולר למרכז למדיניות ילדים ומשפחה באוניברסיטת דיוק, 10 מיליון דולר לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד ויותר מ־6 מיליון דולר ליוניסף לצורך מחקר אורך על ילדות בעידן הדיגיטלי. המחקר בתחום זה חשוב במיוחד בתקופה שבה מסכים, רשתות חברתיות ומוצרים דיגיטליים נעשו חלק מרכזי מחיי ילדים. תמיכה במחקר ארוך טווח עשויה לסייע למשפחות, למחנכים ולקובעי מדיניות להבין לא רק סיכונים מיידיים, אלא גם את השפעת הטכנולוגיה לאורך שלבי ההתפתחות.

בשנת 2026 נעשתה הקרן לגוף מממן תומך של פרס הבוקר הבינלאומי בשנת העשור של הפרס במתכונתו זו. הפרס מעניק במה לספרות שתורגמה לאנגלית ומחלק את כספי הזכייה בין הסופר או הסופרת לבין המתרגם או המתרגמת. התמיכה בו מחזקת את מעמדם של המתרגמים ומסייעת ליצירות שנכתבו בשפות שונות להגיע לקוראים ברחבי העולם.

הגירה, זהות וחיים בין מרכזים בינלאומיים

מסלול חייו של בוכמן משקף זהות יהודית וישראלית בתנועה. הוא נולד למשפחה יהודית בברית המועצות, עבר לדבלין בשנת 2014 וקיבל אזרחות ישראלית בשנת 2016. בשנת 2020 עבר ללונדון, וב־2025 קיבל גם אזרחות בריטית. הוא נשוי ואב לארבעה ילדים.

זהו סיפור בן זמננו על יזמות שאינה כבולה למקום אחד: תחילתו בעיר מחוז רוסית, התאגדותו העסקית באירלנד, אזרחותו הישראלית והמשך פעילותו מבריטניה. עבור הקורא הישראלי והיהודי, המסלול מצטרף להיסטוריה רחבה של אנשים יהודים שבנו חיים ומוסדות מעבר לגבולות, תוך שמירה על זיקה ליותר מחברה אחת.

מדוע דמיטרי בוכמן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

דמיטרי בוכמן ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שסיפורו מתעד צורה חדשה של השפעה יהודית וישראלית במאה ה־21: יזם יהודי יליד ברית המועצות, בעל אזרחות ישראלית, שהפך כישורי תכנות מוקדמים לחברת בידור דיגיטלית בינלאומית ולאחר מכן הפנה חלק ממשאביו למחקר רפואי וחברתי, לרווחת ילדים ולספרות עולמית.

השפעתו המוכחת ניכרת במוצרים שהגיעו לקהל בינלאומי, באלפי מקומות עבודה שנוצרו בחברה ובאולפנים הקשורים אליה, בהשקעות שחיברו מפתחי משחקים ממדינות שונות לשווקים רחבים ובמענקים העשויים לתרום להבנת התפתחותם של ילדים בעידן הדיגיטלי. פרופיל זה ב־Moreshet.com אינו נשען רק על עושרו של בוכמן, אלא על המפעל שבנה, על יכולתו להפוך יצירה טכנולוגית מקומית למערכת גלובלית ועל המעבר מפעילות עסקית לפילנתרופיה בעלת מטרות ציבוריות ברורות. משום כך סיפורו מוסיף לארכיון מורשת נדבך עכשווי של הגירה יהודית, יזמות, טכנולוגיה ואחריות חברתית.