גרשון ברגסון

ביוגרפיה

ברגסון נולד בקיץ 1913 בעיירה שֶרְפְּץ שבפולין, בנם של לאה לבית זֶליגמן ויששכר, ואח לשבעה. למד מגיל ארבע ב"חדר" לימודי קודש, עברית ולימודי חול: טבע וחשבון. היה פעיל בתנועות הנוער היהודיות הציוניות "הנוער הציוני". בשנים 1932–1935 למד בסמינר למורים של רשת החינוך העברי בפולין "תרבות" בווילנה. בסמינר הכיר את מניה גייפמן (ילידת 1916), אשתו לעתיד. בשנים 1936–1939 עבד כמורה בבית הספר היסודי "תרבות" בעיירה ניֶיסבִיז'. התמנה למנהל בית הספר של הרשת בעיירה קרטוז-ברזה ובאוגוסט 1939 הגיע לשם, אך בסתיו 1939 פלשו הנאצים לפולין והוא נמלט מזרחה לברית המועצות, לעיר רובנו, שם למד בבית ספר למוזיקה. עם הפלישה הנאצית לברית המועצות ב-1941 נמלט לפנים המדינה. התפרנס במשך תקופה מהוראת מוזיקה וזמרה, ואחר-כך גויס לעבודה במפעל כותנה באוזבקיסטן. בשואה נספו קרוב למאה מבני משפחתו, בהם הוריו.

לאחר המלחמה שב לפולין ופעל בהברחת פליטים במסגרת תנועת הבריחה. משם עבר לעיר מינכן שבדרום גרמניה (שבה התרכזה שארית הפליטה), היה חבר בהנהגת "הנוער הציוני", עסק בחינוך ילדים במחנות העקורים ובריכוז מחנות ההכשרה, וייסד וערך את עיתון תנועת "הנוער הציוני", "די ציוניסטישע שטימע" ('הקול הציוני'). בספטמבר 1947 עלה לארץ ישראל עם סרטיפיקט מזויף, והתיישב בקיבוץ אושה. ראש מחלקת עליית הנוער בסוכנות היהודית, משה קול, הציע לברגסון להיות שותף לייסוד מוסד חינוכי לילדים ניצולי השואה מאירופה – כפר הנוער אלוני יצחק – והוא היה למנהל בית הספר והמנהל הפדגוגי הראשון של הכפר (בין חניכיו: רופא הילדים פרופ' שאול יציב). באלוני יצחק נולדו שני ילדיו: בנו אביחי (שאותו שכל במלחמת יום הכיפורים) ובתו שָׂרי.

לאחר מספר שנות ניהול והוראה, ביקש לעבור לתפקיד בארגון ופיקוח החינוך. ב-1955 עבר עם משפחתו לאשקלון, ובשנים 1954–1956 עבד, לצד עבודתו באלוני יצחק, באופן חלקי כמפקח כללי באזור הדרום. ב-1957 עבר לבאר שבע, ושימש בשנים 1957–59 כמ"מ מפקח מחוז הדרום של משרד החינוך. בשנת 1960 עבר לירושלים, שבה התגורר עד מותו. מ-1960 ועד 1970 כיהן כמפקח ארצי. במסגרת תפקידו פעל להקמת מוסדות לילדים טעוני טיפוח ולקידום החינוך הקדם-מקצועי, ולקידום העמקת האוריינות והוראת ספרות ילדים. . מ-1971 ועד פרישתו לגמלאות ב-1983 כיהן כמנהל מחוז ירושלים. התנגד לרפורמה במערכת החינוך שבמסגרתה הוקמו חטיבות הביניים.

ב-1972 יזם את פרס זאב לספרות ילדים ונוער (על שם סופר ומשורר הילדים וקצין חינוך ראשי של צה"ל, אלוף-משנה אהרן זאב), המוענק מטעם האגודה למען החייל, עיריית תל אביב ומשרד החינוך. בשנת תשל"ד-1974 ייסד את המדור לספרות ילדים במשרד החינוך ואת הרבעון "ספרות ילדים ונוער" שיצא מטעם המדור; ברגסון עמד בראש המדור מאז הקמתו וערך את כתב העת במשך יותר משלושים שנה. ב-1974 יזם את מפעל "הספר הטוב במחיר מוזל", שבמסגרתו מוצעים לילדי בתי הספר ספרים איכותיים במחירים מסובסדים. מ-1978 הועמד בראש "קרן הספריות לילדי ישראל", לבקשתה של רחל ינאית בן-צבי, מייסדת הקרן (שבמקור נקראה "קרן בית הנשיא"), המספקת ספרי קריאה ליישובי עולים ולעיירות פיתוח. פעמיים בשנה ארגן במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים סמינר לספרות ילדים. לאחר פרישתו ב-1983 המשיך לנהל בהתנדבות את המדור לספרות ילדים.

כתב מאמרים רבים וספרים בתחומים שונים.

על פועלו כאיש חינוך זכה בפרסים ועיטורים רבים. בשנת תשמ"ו-1986 זכה בפרס לעובדים בתחום החינוך העברי מטעם עיריית תל אביב. בשנת תשס"ד זכה בפרס זאב על מפעל חייו בספרות ילדים ונוער, ועד לשנה לפני זכייתו היה בחבר השופטים. בשנת תשס"ה-2005 קיבל את תואר הכבוד "יקיר ירושלים".

גרשון ברגסון נפטר בינואר 2009, בגיל 95. הותיר את אשתו, מניה. נקבר בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.

אוטוביוגרפיה: