בשידור חוקר

עם עזיבתו של רפי גינת את רשות השידור, ומעברו לערוץ השני שודרה התוכנית לראשונה בערוץ 2 הניסיוני בשנת 1992 ושודרה בו לסירוגין במשך כשנה עד 1993. לאחר מספר שנות היעדרות, שבה התוכנית למסך בשנת 1996 במסגרת זכיינית השידור "רשת" בערוץ 2 המסחרי, שם שודרה לסירוגין במשך מספר שנים. התוכנית מותגה מחדש בשנת 2000 ונקראה "שידור חוקר". התוכנית ירדה משידור בשנת 2004 לאחר 18 שנה, מאז היו מספר ניסיונות להחזיר את התוכנית בתיאום עם משטרת ישראל, דבר שלא הבשיל לכדי מעשה. התוכנית זכתה 4 פעמים ברציפות, החל משנת 2000 עד שנת 2004 בטקס פרס מסך הזהב, כתוכנית תעודה ותחקיר הטובה ביותר.

פורמט התוכנית

התוכנית מבוססת על פורמט בריטי בשם Crimewatch שבו במהלך התוכנית מוצגים שחזורים של מקרי פשע חמורים, ולאחריהם מוצגים קלסתרונים או פרטים מזהים אחרים של הפושעים המבוקשים שאמורים לסייע בלכידתם ובפענוח מקרי הפשע. עם סיום השחזור נפתחו קווי הטלפון לצופים שהתקשרו למוקד טלפנים באולפן או ליחידת החוקרים במשטרה כדי לעזור בפענוח הפשע. ואכן, בעקבות השידור בתוכנית פוענחו פשעים רבים. עם זאת, לעיתים קרה שאזרחים דיווחו למשטרה על השחקנים שהציגו בשחזור המצולם כחשודים. התוכנית זכתה באופן עקבי לרייטינג גבוה. התוכנית האחרונה ששודרה ב-13 באוקטובר 2004 רשמה 23.8% צפייה בקרב משקי הבית היהודיים.

רונית בן חיים הייתה חברתו בעבר של בעלה של ניבה דורון ברוש, ונראה לפי החקירה שלמרות שהייתה לכאורה חברתם של בני הזוג ברוש, עדיין שמרה על קשר עם דורון ברוש, להערכת החוקרים וייתכן שרצתה לפגוע בניבה בכדי לחזור לקשר זוגי עם דורון. לאחר חקירה מאומצת לא הועלו חוקרי המשטרה דבר מה בכדי להאשים את בן חיים ברצח, והיא שוחררה.

פרודיה ב"זהו זה!"

אחד מפרקי הסדרה "זהו זה!" היה פרודיה על התוכנית. בפרק משנת 1988 בשם "בשיטור משודר" גילם השחקן שלמה בר-אבא את דמותו של רפי גינת עם המשפט: "נו, מהו הלקח? כמו שאנחנו אומרים בכלבוטק, תמיד: לא להתפתות לעיסקאות בשטח, פשוט לא להתפתות, כי אחרת אתה אוכל אותה, אוכל אותה בחזק, ואוכל אותה בגדול". כעבור עשור שיתפו בר-אבא וגינת פעולה בסדרה הקומית "ברונו" בקטע בו בין היתר גינת חוזר על אותו משפט.