אריה ורשל

קורות חייו

ורשל נולד בקיבוץ שדה נחום ב-1940. שירת בצה"ל כקצין קשר בחיל השריון והגיע לדרגת סרן. נלחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.

ב-1966 קיבל בהצטיינות יתרה את התואר הראשון בכימיה בטכניון. את עבודת הגמר עשה בהנחיית ראובן פאונץ. את התואר השני ותואר דוקטור בכימיה פיזיקלית קיבל ממכון ויצמן למדע ב-1967 וב-1969 בהתאמה, כאשר במהלך לימודיו קיבל מלגת הצטיינות. נושא הדוקטורט "קרוב "שדה-כוח מתואם" של משטחי אנרגיה ואנליזת הספקטרום, המבנה והתכונות התרמודינמיות של מולקולות פוליאטומיות" בהנחיית שניאור ליפסון. בתקופה זו החל לשתף פעולה עם מיכאל לויט, לימים שותפו בזכייה בפרס נובל. עם סיום התואר עשה בתר-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. בשנים 1972–1976 שב למכון ויצמן. לאחר שלא קיבל קביעות, עבר בשנת 1976 למחלקה לכימיה באוניברסיטת דרום קליפורניה.

מחקריו סייעו ליצירה של מודלים קוונטיים לחיזוי מבנה של חלבונים.

משנת 2008 ורשל חבר בחברה המלכותית לכימיה. בשנת 2009 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

באוקטובר 2013 זכה בפרס נובל לכימיה, יחד עם מרטין קרפלוס ומיכאל לויט, על "פיתוח מודלים ממוחשבים (Multiscale modeling) להבנת מערכות כימיות מורכבות". הפרס הוענק לשלושת הזוכים בדצמבר 2013.

חיים אישיים

את אשתו הכיר ורשל בשנה השלישית ללימודיו בטכניון. לזוג שתי בנות.

מאמרים נבחרים: