אהרן ברנע

ביוגרפיה

נולד בחיפה בשם אהרן זילברשיץ. הוא בן דודם של השחקנים שמוליק סגל ויוסי סגל. סבו הוא הרב חיים משה זילברשיץ (1869 – 1954), שהיה מנהל ישיבת "אורח לחיים" בזלוטשוב ומחבר סדרת ספרי "משנה ברורה" על המשניות וספר "חמדת ישראל" על מעלת עם ישראל.

למד בבית הספר הריאלי בעיר מגוריו והיה חניך בשבט "משוטטי בכרמל" של תנועת הצופים. בצה"ל הוא שירת בחיל המודיעין בשירות חובה ובהמשך גם בשירות קבע. בין השאר שימש כמפעיל סוכנים וכחוקר שבויים ביחידה 504 והשתתף גם בין היתר בפעולת כראמה, שם קרא ברמקול לנצורים הפלסטינים להסגיר עצמם. לאחר שחרורו מצה"ל למד מזרחנות, גילה התעניינות רבה בספרות המצרית ועשה דוקטורט בחוג לספרות ערבית של אוניברסיטת תל אביב, על הדיאלקט הערבי של תושבי עזה. במקביל עבד ברנע בקריינות להשלמת הכנסה.

בעקבות שיחות השלום בין ישראל ומצרים עזב את עבודת הדוקטורט באמצע ועבר לסקר את האירועים בקול ישראל.

בתחילת 1980 עם פתיחת שגרירות ישראל בקהיר נתמנה לנספח העיתונות של השגרירות. מתוקף תפקיד זה, היה בין מקימי השגרירות, אשר עסקו בארגון הראשוני שלה. לאחר כחצי שנה, לקראת לידת בתו, קיצר את שהותו במצרים וחזר לישראל להיות כתב ופרשן לענייני ערבים בקול ישראל.

בשנת 1986 ברנע כתב יחד עם מי שהייתה אז רעייתו, עמליה ארגמן ברנע, את רב המכר "ללכת שבי" - סיפור תיעודי על פגישותיו עם בכיר לוחמי ארגון החבלה אש"ף צלאח תעמרי ורעייתו המלכה דינה, גרושתו של חוסיין מלך ירדן, וקשרי ידידות אמיצה שנוצרו בין הזוגות. בספר נטען שתעמרי מעולם לא השתתף בלחימה עצמה, או בפעולות חבלה, אף שהיה מפקדם של יחידת הלוחמים בפעולת כראמה.

בסוף 1986 הצטרף ברנע לצוות שהחל את שידורי הניסיון בערוץ 2 הניסיוני. לאחר סגירת הערוץ הנסיוני, לקראת פתיחת שידורי הזכייניות של ערוץ 2, עבד ברנע לזמן מה כדוברו של הנשיא עזר ויצמן. בהמשך חזר לחדשות ערוץ 2 ובנוסף הגיש את "אולפן שישי" במשך שש שנים וחצי. כמו כן הנחה את התוכנית "מסע לילי" בשידורי קשת. משנת 2008 עד אמצע שנת 2014 שימש ברנע כשליח חברת החדשות של הערוץ השני בארצות הברית. בתום שליחותו, שב לישראל לשמש מגיש בתוכניות אקטואליה בערוץ 2.

אחד משידוריו הזכורים ביותר של ברנע היה ההודעה על מות ראש הממשלה יצחק רבין. בתחילת אותו ערב, ברנע לא היה בכיכר מלכי ישראל, בה התקיימה עצרת בהשתתפות רבין. הוא כלל לא היה אמור לשמש בתפקיד באותן שעות. בהמשך הערב, עם הבנת גודלה של העצרת, הסכים ברנע לבקשתו של רוני דניאל להתלוות אליו על מנת לעזור לגדי סוקניק בדיווח על העצרת. מיד בתום האירוע, החל ברנע לצעוד לעבר רכבו שהוחנה בסמוך, תוך כדי שהוא מקבל הודעה למכשיר הזימונית אשר בה נאמר "דב גיל-הר מוסר שיש שמועות על יריות בכיכר וכי רבין נפצע". ברנע התעלם מההודעה כי סבר שמדובר בבדיחה, אך לאחר מכן קיבל הודעה נוספת מהמערכת על שידור מבזק מיוחד על ההתנקשות מפי יורם ארבל.

עם קבלת ההודעה, טלפן ברנע אל המפיק בשטח של חדשות ערוץ 2, וזה הורה לו להגיע במהירות לבית החולים איכילוב, ולדווח משם בהמשך הערב. ומשם העביר את הדיווחים על מצבו של ראש הממשלה לכל אורך הערב. כולל מסירת הידיעה על מותו של רבין. שלאחריה אמר למגיש יעקב אילון: "הרבה שנים אני עובד במקצוע הזה של התקשורת יעקב, מעולם לא העליתי בדעתי שאני אהיה זה שאבשר לך על כך".

בנובמבר 2014 הוכרז ברנע כזוכה בפרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים.

בינואר 2015 החל להגיש בערוץ הכנסת תוכנית בשם "מחוץ לזמן" בה הוא מקיים ראיונות אישיים עם דמויות ישראליות שונות. בהמשך, החל להגיש בערוץ הכנסת, במקביל ל"מחוץ לזמן", תוכנית נוספת של ראיונות אישיים, בשם "היו ימים".

בראשית נובמבר 2018 הודיע על פרישה מחברת החדשות ויציאה לגמלאות.

כיום [דרוש מקור] הוא משתתף בפאנל של חדשות הבוקר בהנחיית ניב רסקין בערוץ קשת 12.

משפחתו

ברנע היה נשוי לשלוש נשים: אשתו הראשונה הייתה דניאלה שינדל. נישואיו השניים היו לעמליה ארגמן-ברנע, לה היה נשוי במשך 20 שנה, עד 1997. ב-2013 נישא בשלישית לחוקרת ורופאה ישראלית-אמריקאית ד"ר עפרה ("עופי") פורת-סולדין-ברנע, שנפטרה ממחלת הסרטן פחות משנה לאחר מכן, בפברואר 2014.

לברנע חמישה ילדים מארבע נשים: בן מאשתו הראשונה דניאלה, בת ובן מנישואיו לעמליה ארגמן-ברנע, רעות ואור, בת נוספת מחוץ לנישואים, בעת שהיה נשוי לעמליה ארגמן-ברנע ובן ממערכת יחסים עם אורנה בנאי. בריאיון לירחון "את" בשנת 2009 סיפרה בנאי שברנע מתכחש לקשר עם בנו אמיר. דבר הבת הנוספת נודע לעמליה, אשתו לשעבר, בשנת 2013, והיא פרסמה בעיתון מאמר בשם "מכתב אל הבת הסודית", בו האשימה את ברנע שממשיך להתנכר לאמיר, בנו מאורנה בנאי, וכן לשאר ילדיו.

ברנע מתגורר בגבעתיים והחל מ-2015, הוא בן זוגה של רחל אדטו. כלתו של ברנע היא אור אלתרמן ברנע, יזמת חברתית ואשת תקשורת.