אברהם גרנט

גרנט החל את קריירת האימון שלו בקבוצת הפועל פתח תקווה, ולאחר שזכה במספר תארים עם מכבי תל אביב ומכבי חיפה אימן בין השנים 2002–2006 את נבחרת ישראל, כולל במוקדמות יורו 2004 ובמוקדמות מונדיאל 2006. ב-2006 הוא פנה לקריירה בינלאומית ובמהלך רוב עונת 2007/2008 שימש כמאמנה של קבוצת הפרמייר ליג האנגלית צ'לסי. גרנט הוא המאמן הישראלי היחיד שאימן בליגה הבכירה באנגליה, ועם צ'לסי הפך למאמן הישראלי היחיד שמעפיל לגמר ליגת האלופות. בהמשך אימן באנגליה גם את פורטסמות' ווסטהאם יונייטד, עם שתיהן ירד לליגת המשנה. עם פורטסמות', אשר סבלה מבעיות תקציביות קשות באותה תקופה, הגיע גרנט לגמר הגביע האנגלי. בהמשך הוביל את פרטיזן בלגרד לזכייה באליפות ליגת העל הסרבית, ואת נבחרת גאנה לגמר גביע אפריקה לאומות.

נעוריו ותחילת דרכו

גרנט נולד בפתח תקווה כבן בכור למאיר גרנט ולעליזה ניסן, וגדל בפתח תקווה. אביו ניצול השואה מפולין העניק לו את שמו של סבו שנספה בשואה, ומשפחתם הייתה יהודית-אורתודוקסית. אמו עלתה מעיראק. אברהם למד בבית הספר היסודי פיק"א ושם גם החל את קריירת המשחק שלו. אברהם הקדיש בצעירותו את רוב זמנו לכדורגל, ובמשך כ-30 שנה היה אוהד אדוק של הכדורגל האנגלי ונסע לצפות במשחקים רבים באנגליה. הוא הושפע רבות מקורותיו של אביו במהלך השואה. שנים לאחר מכן, בנאום שנשא במצעד החיים של 2008 כמאמן צ'לסי, אף התייחס להיבט זה של חייו במילים "השואה הפרטית שלי" ודיבר על מחויבותו של הדור הצעיר להנציח את זכר השואה.

הפועל פתח תקווה

בניגוד לרובם המכריע של המאמנים בישראל, גרנט לא היה מעולם כדורגלן מקצועי. הוא החל בקריירת אימון לאחר שנפצע בתאונה בהיותו שחקן בנערים. ב-1973, בגיל 18, הוא מונה על ידי מנהל הפועל פתח תקווה עמנואל אופיר לתפקיד מאמן קבוצת הנוער של הקבוצה, כאשר חלק מסגל האימון גויס למילואים עקב מלחמת יום הכיפורים. בהדרכתו זכתה קבוצת הנוער לראשונה בתולדותיה באליפות הליגה בשנת 1978, זכייה שנחשבה להישג גדול. ב-1986 התמנה במפתיע על ידי חיים צימר למאמן קבוצת הבוגרים של הפועל פתח תקווה, כשהחליף את גיורא שפיגל שהעלה את הקבוצה ליגה שנתיים קודם לכן. גרנט העלה לקבוצה הבוגרת שחקנים צעירים רבים מקבוצת הנוער, ביניהם בני קוזושווילי, אלון חזן, מני בסון, דני ניראון וגבע מרכוס, וכן השוער בן ה-18 מהפועל אילת רפי כהן. מדיניות זו הולידה את הביטוי "תינוקות גרנט", והחלה את מסורת טיפוח הצעירים שהמועדון ידוע בה מאז. רובם הפכו לימים לסמלים של הקבוצה. הקבוצה הציגה כדורגל התקפי ותוסס והייתה היריבה העיקרית של מכבי חיפה ושלמה שרף בצמרת הגבוהה של הליגה. עם הקבוצה הבוגרת סיים גרנט בשלוש עונות במקום השני בליגה וזכה בשני גביעי טוטו.

גרנט זכור בקבוצה כמי שבנה אותה מחדש מן היסודות, שיקם את תדמיתה והחזיר אותה לצמרת הכדורגל הישראלי לאחר תקופה של כ-25 שנה. בעונתו האחרונה בפתח תקווה, 1990/1991, היה גרנט קרוב מאוד לזכות באליפות ובגביע, אותם הפסיד למכבי חיפה בתוך פרק זמן של שלושה ימים. רק בעונה הבאה נקצרו פירות עבודתו של גרנט באופן רשמי, אז זכתה הקבוצה בגביע המדינה השני שלה והפכה לנציגתה הראשונה של ישראל בגביע אירופה למחזיקות גביע, כאשר היא מנצחת בגמר את מכבי תל אביב של גרנט.

מכבי תל אביב והפועל חיפה

בעונה הבאה עבר גרנט לאמן את מכבי תל אביב במשך ארבע עונות, וזכה עימה בשתי אליפויות, ב-1992 וב-1995. האליפות הראשונה של גרנט הושגה אחרי 13 שנים שחונות של מכבי תל אביב, במסגרתן לא זכתה בתואר אליפות ואף לא היוותה יריב בצמרת. במכבי תל אביב המשיך גרנט במסורת טיפוח הצעירים שלו, וקידם שחקנים אלמונים כמו אבי נמני, איציק זוהר, גדי ברומר, אלון ברומר, חיים חג'ג', בן לוז וניר סביליה להרכב הפותח של הקבוצה הבוגרת. בסיום עונת 1995 עבר גרנט לאמן את הפועל חיפה, שנתיים לאחר הצטרפותו של רובי שפירא לקבוצה. גרנט הוביל את הפועל חיפה למקום הרביעי, להשתתפות בגביע האינטרטוטו ולניצחון ראשון לאחר כ-20 שנה על מכבי חיפה בדרבי.

שנה לאחר מכן חזר גרנט למכבי תל אביב במקומו של דרור קשטן שהוביל את מכבי לדאבל, אך מדיניות קידום הצעירים לא הצליחה כמו בקדנציה הקודמת (למעט בודדים כמו אבי סטרול, אלי ביטון, דדי בן דיין וגיא צרפתי), הקבוצה איכזבה בליגה ולא הצליחה לזכות בתארים למעט גביע טוטו אחד.

השערורייה של נטילת חומרים אסורים של כפיר אדרי, בידיעתו או שלא בידיעתו של המאמן גרנט, ושורת כישלונות בליגה, הובילה את האוהדים למסע ארוך בו הם דרשו את התפטרותו של המאמן. בנוסף, החלפתו של קשטן עטור התהילה בגרנט, מקורבו של לוני הרציקוביץ', התקבלה בזעם רב על ידי האוהדים, שהתייחסו למהלך כאל "פוטש". בשנת 2000 התפטר גרנט ממכבי תל אביב לאחר שהקבוצה סיימה את העונה במקום השישי בטבלה, ולא אימן בשנה שלאחר מכן.

מכבי חיפה

בשנת 2000 היה גרנט על סף מינוי לתפקיד מאמן הנבחרת הצעירה של ישראל, אך לבסוף מונה למאמן מכבי חיפה. גרנט אימן בחיפה כוכבים רבים כמו יוסי בניון, יעקובו איגביני, ג'ובאני רוסו, רימונדאס ז'וטאוטאס, יניב קטן, ננאד פראליה, אריק בנדו, אלון חרזי, אדורם קייסי וניר דוידוביץ', מה שמנע ממנו לנסות ולקדם שחקנים צעירים יותר כהרגלו.

יחד עם עוזר המאמן שלו, בלם הקבוצה מרקו בלבול, הנהיג גרנט לראשונה שימוש בטכנולוגיה על מנת לשפר את ביצועי השחקנים ואת הבנתם הטקטית. לשם כך השתמש גרנט בתוכנת מחשב לניתוח משחקים שפותחה על ידי בלבול ואיש היי-טק חיפאי. התוכנה ניתחה סרטי וידאו וביצעה הדמיות טקטיות באמצעות תרשימים דינמיים. גרנט החל להשתמש החל מסיום העונה הראשונה בחיפה בתוכנה זו על מנת להכין את הקבוצה למשחקים חשובים וכדי לשפר את ההבנה הטקטית והאימונים של שחקניו.

תחת גרנט זכתה מכבי חיפה באליפות לאחר בצורת של שבע שנים, ובעונתו השנייה בקבוצה זכתה באליפות נוספת והגיעה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה למכבי תל אביב בבעיטות הכרעה. בסיום עונה זו קיבל גרנט הצעה לאמן את נבחרת ישראל, ונשיא מכבי חיפה יעקב שחר הסכים לשחררו מהחוזה.

בשנת 2002 מונה גרנט למאמן נבחרת ישראל במקומו של ריצ'רד נילסן. גרנט הוביל את הנבחרת לראשונה במשחקי מוקדמות יורו 2004, והנבחרת סיימה במקום השלישי בבית. למרות הכישלון בהעפלה לטורניר, קיבל גרנט קדנציה נוספת. במהלך הקמפיין הנהיג אברהם גרנט שיטת אימון חדשה (כולל שימוש בתוכנת מחשב לניתוח טקטי) והצהיר על מטרתו להצעיר את הסגל ולבצע "חילופי דורות" בנבחרת. גרנט שילב בנבחרת שחקנים צעירים, ביניהם גל אלברמן, קלמי סבן, עומר גולן, יניב קטן, עבאס סואן ויוסי בניון אך עקב התוצאות הלא טובות נאלץ לחזור להתבסס בעיקר על שחקנים ותיקים כאריק בנדו, אבי נמני, אלון חרזי, ואליד באדיר ואדורם קייסי.

גרנט הדריך את נבחרת ישראל גם במוקדמות מונדיאל 2006, במהלכן גילתה הנבחרת שיפור ניכר ורכשה בהדרגה את אמון הקהל אחרי ניצחונות על נבחרת קפריסין ("הכבשה השחורה" המסורתית של ישראל) והשגת תוצאות תיקו מול צרפת, שווייץ ואירלנד, במשחקי הבית והחוץ. בהחלטה מעוררת מחלוקת החליט גרנט להשאיר את אייל ברקוביץ', מכוכבי הנבחרת, מחוץ לסגל הלאומי. ברקוביץ' לא התאים לשיטת המשחק ולמדיניות הצערת הנבחרת של גרנט, שמאידך בחר להשאיר בסגל כוכב ותיק אחר של הנבחרת, בן טיפוחיו אבי נמני בן ה-34. פרשנים רבים ביניהם שלמה שרף תקפו את גרנט על החלטתו שלא לזמן את ברקוביץ' למשחקים, אך מנגד רבים הסכימו עם המהלך שביצע.

על אף ההצלחה היחסית זכה גרנט לביקורות שליליות, בין השאר על כך שרק במשחק אחד מתוך עשרה הבקיע חלוץ הנבחרת שער (יניב קטן מול איי פארו), כאשר כל שאר השערים באו מההגנה והקישור, וכללית, על משחקה ההגנתי והאפור של הנבחרת, למרות הישגיה.

את משחקי מוקדמות המונדיאל 2006 סיים גרנט ללא אף הפסד, הישג חסר תקדים למאמן נבחרת, על אף שבהגרלת הבתים הנבחרת דורגה רק בדרג הרביעי, מתחת לצרפת, שווייץ ואירלנד. הנבחרת סיימה שלישית בבית שלה כאשר היא מדורגת מתחת לשווייץ בשל הפרש שערים, מה שמנע ממנה להגיע למשחקי ההצלבה ולמונדיאל.

שלמה שרף ואבי רצון ביקרו את גרנט לאורך הקמפיין. בסוף הקמפיין הותקף גרנט בחריפות על רקע התנהלותו התקשורתית ויחסו לשחקנים על ידי חלוץ הנבחרת פיני בלילי, שהודיע על פרישה מהנבחרת כל עוד גרנט מאמן אותה, ומיד לאחר מכן על ידי אייל ברקוביץ' שאף הציע את עצמו כחלופה לגרנט. בעקבות הביקורת השלילית עליו ומחול השדים סביב מינויו או אי מינויו לקדנציה נוספת, הודיע גרנט ב-26 באוקטובר 2005 על התפטרותו מאימון הנבחרת, בה היה למעשה חתום עד יוני 2006. דרור קשטן הוחתם במקומו.

על רקע תדמיתו המצליחנית והמזל הגדול שהיה לכאורה מנת חלקו במהלך הקריירה שלו כמאמן הנבחרת, נוצר בתקשורת הספורט הישראלית הביטוי החצי-הומוריסטי "התחת של אברם". בין המשחקים להם נקשר הביטוי הוא למשל משחק החוץ מול שווייץ שהסתיים בשוויון 1–1 כתוצאה משער מפתיע של המגן אדורם קייסי, שלא הרבה לכבוש בנבחרת, שער אחר של אבי יחיאל נגד אירלנד, בנגיחה ממרחק רב, ומספר שערים ממש בשניות הסיום.

רקע והתקופה בפורטסמות'

ב-2006 החליט לב לבייב, אשר היה מצוי בתהליכי רכישה של הפועל תל אביב, למנות את גרנט למאמן הקבוצה, והאחרון קיבל את ההצעה. לבסוף לא רכש לבייב את הקבוצה וגרנט לא מונה למאמן הפועל תל אביב, אך קיבל במלואו את השכר אשר הובטח לו בעת שנבחר לתפקיד. לאחר מכן נפגש גרנט עם ארקדי גאידמק בנוגע לאפשרות שיאמן את בית"ר ירושלים, אך המעבר לא יצא לפועל בעקבות החלטתו של גרנט להעתיק את הקריירה שלו לאנגליה.

בסוף יוני 2006 מונה גרנט על ידי גאידמק לתפקיד מנהלה הטכני של קבוצת פורטסמות' מהפרמייר ליג, שאותה אימן הארי רדנאפ. גרנט החזיק בתפקיד זה במשך שנה. מתקופה זו זכורה הצהרתו של הקשר הקונגולזי של הקבוצה דאז, לומאנה לואה לואה, על כך שעידודו ותמיכתו הרגשית של גרנט היו אלה ששכנעו אותו שלא לפרוש ממשחק בעקבות מותו של בנו מדלקת ריאות.

ב-8 ביולי 2007 עבר גרנט לקבוצת הצמרת האנגלית צ'לסי, בתור מנהל מקצועי וחבר בדירקטוריון. פרשנים טענו שהמינוי נבע בין השאר מקשריו הטובים עם רומן אברמוביץ'. ב-20 בספטמבר, ולאחר החלטה הדדית פתאומית על סיום דרכו של ז'וזה מוריניו כמאמן הקבוצה, מונה גרנט לתפקיד המנג'ר כאשר סטיב קלארק שומר על תפקידו כעוזר המאמן. המינוי נחשב לסנסציה, בעקבות המוניטין הגדול לו זכה מוריניו באנגליה (כך למשל הוצע לו לאמן את נבחרת אנגליה מיד עם עזיבתו את צ'לסי), לעומת אלמוניותו היחסית של גרנט, הישראלי הראשון שזכה לאמן קבוצה אנגלית, שאף לא הוסמך רשמית עד אז למאמן על ידי אופ"א.

מינויו של גרנט התקבל בתגובות מעורבות ברחבי העולם בכלל ובאנגליה ובישראל בפרט. חלק מהתגובות היללו אותו כהישג נדיר לכדורגל הישראלי, בעוד שאחרות טענו שהמינוי נעשה על רקע קשרי החברות של גרנט עם אברמוביץ', טענה שנשללה על ידי הנהלת הקבוצה. אייל ברקוביץ' כינה את הדרך בה גרנט קיבל את התפקיד כ"מגעילה, חתרנית, חסרת כל כבוד וידועה מראש". בעקבות המינוי החמיאו מאמני הפרמייר ליג ארסן ונגר וסוון גוראן אריקסון לגרנט בראיונות שונים כשכינו אותו מאמן מוכשר ובעל ניסיון.

חלק מאוהדי צ'לסי התנגדו במופגן למינויו של המאמן החדש על ידי הנפת כרזות ביציע שעליהן נכתב "מוריניו – המיוחד" (כינוי אותו העניקו האוהדים למוריניו) ושירת שמו של מוריניו. במשחקיו הראשונים בצ'לסי הופנו נגד גרנט קריאות גזעניות מצד חלק מאוהדי הקבוצה, והנהלת הקבוצה גינתה את התופעה וטענה כי היא מכתימה את שמם הטוב של רוב אוהדי צ'לסי. מספר שחקני צ'לסי טענו בעילום שם כי שיטותיו של המאמן "מפגרות אחר התקופה ב-25 שנה", שלקבוצה מגיע מאמן ברמה גבוהה יותר, ושהקבוצה תסבול בגללו במשחקיה מול יריבות חזקות.

ב-3 באוקטובר, במשחקו הראשון במסגרת ליגת האלופות כמאמן, הוביל גרנט את צ'לסי לניצחון חוץ 2:1 על ולנסיה באצטדיון מסטאייה. בכך שחזר גרנט את ניצחונה של צ'לסי בוולנסיה באותה תוצאה שישה חודשים קודם לכן, במסגרת רבע גמר ליגת האלופות, שנחשב בעיני רבים לניצחונו הגדול ביותר של ז'וזה מוריניו עם הקבוצה. בתחילת דרכו בקבוצה השיג גרנט רצף של 16 משחקים ללא הפסד שכלל רצף של 7 ניצחונות, כולל ניצחון בתוצאה נדירה של 0:6 על מנצ'סטר סיטי. בעקבות השיפור ביכולתה של צ'לסי, שפתחה את עונת 2007/2008 בתוצאות לא טובות, הוחתם גרנט ב-14 בדצמבר על חוזה ל-4 שנים נוספות בקבוצה.

בינואר 2008 צירף גרנט אל צ'לסי את ניקולא אנלקה, ברניסלב איבנוביץ' ופרנקו די סנטו. בפברואר הוביל גרנט את הקבוצה לגמר גביע הליגה שם היא הפסידה לטוטנהאם הוטספר. ב-20 בפברואר הוא קיבל ממקור בלתי ידוע איום ברצח על רקע אנטישמי. במרץ הודחה הקבוצה מגביע ה-FA בשלב רבע הגמר לאחר הפסד לבארנסלי.

בלם נבחרת ישראל טל בן-חיים, שהובא לצ'לסי על ידי מוריניו ופתח בקביעות בהרכב הראשון בתקופה בה ג'ון טרי וריקרדו קרבליו היו פצועים, הפך תחת שרביטו של גרנט לשחקן ספסל. באפריל הוא התבטא בחריפות כנגד גרנט ("אם הייתי יודע שגרנט יאמן את צ'לסי לא הייתי מגיע. באתי רק בגלל מוריניו. ידעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה שגרנט יגיע לצ'לסי") ונקנס על ידי הנהלת הקבוצה ב-80,000 ליש"ט.

ב-30 באפריל הוביל גרנט את צ'לסי לראשונה בתולדותיה לגמר ליגת האלופות, בעקבות ניצחון 3–2 בסטמפורד ברידג' על ליברפול. הניצחון הושג לאחר ניצחונה של צ'לסי על מנצ'סטר יונייטד באפריל בתוצאה 2–1 שהוביל לשוויון בנקודות בין הקבוצות בראש הטבלה שני מחזורים לקראת סיום העונה, וכן ניצחון 2–1 על ארסנל במרץ, שהוציא את ארסנל מן המאבק על האליפות. שרשרת זו של ניצחונות במאבקים מכריעים מול קבוצות הצמרת, גרמה לשינוי גדול לטובה ביחסיהם של אוהדי צ'לסי והתקשורת האנגלית כלפי גרנט.

גרנט הוכתר כ"מנג'ר החודש של הפרמייר ליג" של חודש אפריל, מה שנחשב להישג גדול עבור מאמן בעונתו הראשונה בליגה. בחודש מאי, צ'לסי סיימה לבסוף את העונה במקום השני, בדומה לעונה הקודמת. בגמר ליגת האלופות, שנערך ב-21 במאי באצטדיון לוז'ניקי שבמוסקבה, הפסידה צ'לסי למנצ'סטר יונייטד בפנדלים, לאחר תיקו 1–1 בתום ההארכה. גרנט התגאה לאחר המשחק בהישג הקבוצה, שהייתה רחוקה מרחק בעיטת פנדל מוצלחת אחת מזכייה ראשונה בליגת האלופות, אך גם הביע עצב.

ב-24 במאי, שלושה ימים לאחר ההפסד בגמר ליגת האלופות, פוטר גרנט ממשרת מאמן צ'לסי. הוא גילה מאוחר יותר שסירב להצעה להישאר בקבוצה בתפקידו הקודם כמנהל מקצועי. צ'לסי לא הפסידה תחת שרביטו של גרנט אף משחק ביתי בפרמייר ליג, בדומה לתקופה בה אומנה הקבוצה בידי מוריניו.

באוקטובר 2009 מונה גרנט לקדנציה נוספת כמנהל המקצועי של פורטסמות', אך בעקבות פתיחת העונה הגרועה של הקבוצה (7 נקודות מ-13 משחקים), פוטר מאמנה פול הארט וגרנט מונה במקומו, במטרה להשאיר אותה בפרמייר ליג. אולם גם תחת הנהגתו של גרנט הקבוצה כשלה במשחקיה, סיימה את העונה במקום האחרון בטבלה וירדה לליגת המשנה, הפוטבול ליג צ'מפיונשיפ. במקביל נתקלה פורטסמות' בבעיות כלכליות. על אף האכזבות בליגה, גרנט הצליח להוביל הקבוצה עד לגמר גביע ה-FA, בו הפסידה 0–1 לצ'לסי.

בקיץ 2010 חתם גרנט על חוזה לארבע שנים בקבוצת וסטהאם יונייטד ובכך, לראשונה בקריירת האימון שלו בפרמייר ליג, קיבל הזדמנות לאמן קבוצה טרם תחילת העונה. אולם, קבוצתו של גרנט הצליחה להשיג רק שני ניצחונות בשמונה עשר המשחקים הראשונים של העונה, ומצאה את עצמה לקראת מחזור משחקי חג המולד במקום האחרון בטבלה, ובסכנת ירידה לליגה השנייה, כשבמאזנה שלוש עשרה נקודות בלבד. גם בהמשך העונה הוסיפה קבוצתו של גרנט לדשדש בתחתית הטבלה כשסכנת הירידה לליגה השנייה מרחפת מעליה ללא הפוגה. היכולת הנמוכה של וסטהאם נזקפה במידה רבה לחובתו של גרנט, וגרמה לביקורת נוקבת מצד פרשני הספורט בקשר ליכולות האימון שלו, כמו גם לזלזול בהחלטותיו המקצועיות. ביקורות אלו לוו לא אחת בקריאות לפיטוריו המיידיים. בסיום העונה לא הצליח גרנט להשאיר את הקבוצה בפרמייר ליג. הקבוצה נשרה לליגת המשנה, וגרנט פוטר מתפקידו.

לאחר התקופה באנגליה

ב-13 בינואר 2012 מונה גרנט לאימון פרטיזן בלגרד מליגת העל הסרבית לאחר פיטוריו של המאמן אלכסנדר סטנוייביץ' שהסתכסך עם הנהלת בלגרד. גרנט קיבל את הקבוצה במקום הראשון וביתרון של 10 נקודות אל מול סגניתה, והצליח להבטיח את האליפות שלושה מחזורים לסיום העונה. במאי 2012 התפטר מתפקידו.

החל מה-16 בספטמבר 2014 שימש גרנט לתקופה קצרה כמנהל הטכני של הקבוצה התאילנדית טרו סאסאנה. ב-12 באוקטובר זכתה קבוצתו בגביע הליגה המקומי.

ב-7 בנובמבר 2014 מונה גרנט למאמן נבחרת גאנה. גרנט הדריך את גאנה במסגרת גביע אפריקה לאומות בשנת 2015, שם הגיעה הנבחרת עד למשחק הגמר בו הפסידה לחוף השנהב בבעיטות הכרעה לאחר 0–0 בתום הארכה. ב-7 בפברואר 2017, לאחר הדחתה של נבחרת גאנה מאליפות אפריקה החליט גרנט להתפטר מתפקידו.

בשנת 2018 מונה ליועץ טכני ולאחר מכן היה למאמן ראשי זמני בקבוצת נורת'איסט יונייטד(אנ') מליגת העל ההודית.

בינואר 2022 שודר תחקיר בתכנית "חשיפה" בערוץ 12 שחשף את עדויותיהן של מספר נשים שהאשימו את גרנט, במעשים המתארים הטרדה ואף תקיפה מינית, תוך ניצול מעמדו הבכיר בכדורגל הישראלי בעשורים האחרונים. בעקבות התחקיר בפיפ"א החליטו לחקור את הנושא, המשטרה הודיעה כי היא פותחת בבדיקת הטענות כלפי גרנט.

אברהם גרנט היה נשוי לצופית גרנט, אשת טלוויזיה ישראלית. לזוג בן ובת. בספטמבר 2014 הודיעו בני הזוג על גירושיהם.

אביו, מאיר גרנט, נולד בפולין וגורש לסיביר במהלך מלחמת העולם השנייה. מאיר נאלץ לכרות במו ידיו את קבריהם של אביו ושל חמישה מאחיו שנספו בשואה. במהלך גמר גביע הליגה באצטדיון ומבלי נשמעו קריאות אנטישמיות מצד אוהדי צ'לסי כלפי אברהם גרנט, על אף הימצאותו של אביו ניצול השואה ביציע. במהלך משחק חצי גמר ליגת האלופות מול ליברפול, שהתקיים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ענד אברהם על זרועו סרט שחור שעליו טלאי צהוב, דבר שגרר הד תקשורתי רב מאישי ספורט ומאישי ציבור בישראל ובתקשורת הבריטית.

גרנט נחשב למקורב למספר בעלי הון ובהם איש העסקים המיליארדר הרוסי-ישראלי רומן אברמוביץ', בעליו של מועדון הכדורגל האנגלי צ'לסי, שיחסיו עמו החלו עוד בתקופת היותו של גרנט מאמן נבחרת ישראל, ונמשכו בעת שאברמוביץ' התעניין במהלך רכישת הפועל תל אביב תוך מינוי גרנט למאמן הקבוצה.

בנוסף, גרנט נחשב לחבר ילדות קרוב של איש העסקים המיליארדר הישראלי קובי מימון, ובעבר אף הואשם בניסיון לסייע למימון להתחמק מתביעת ענק נגדו בפרשת קווי אשראי לישראל.

לו גם דרכון פולני (דרך אביו), עקב כך שבתור מאמן נבחרת גאנה דאז היה אמור להגיע עמם למחנה אימונים שנערך באבו דאבי שבאיחוד האמירויות הערביות - אך זו לא הרשתה כניסת ישראלים באותה עת.

1 ראזק • 2 קפייה • 3 ג'יאן • 4 גיימה • 5 אוואל • 6 אקווה • 7 אטסו • 8 אגיימאנג-באדו • 9 ג'. איו • 10 א. איו • 11 וקאסו • 12 סווה • 13 ראביו • 14 אסאנטה • 15 אוטוו • 16 דאודה • 17 רחמן • 18 אמרטי • 19 מנסה • 20 אקאם • 21 בויה • 22 אצ'ימפונג • 23 אפול • מאמן: גרנט

1 ראזק • 2 ייאדום • 3 ג'יאן • 4 מנסה • 5 פארטי • 6 אקווב • 7 אטסו • 8 אגיימאנג-באדו • 9 ג'. איו • 10 א. איו • 11 וקאסו • 12 ר. אופורי • 13 א. אופורי • 14 טקפטיי • 15 טטה • 16 דאודה • 17 רחמן • 18 אמרטי • 19 גיימה • 20 אסיפוה • 21 בויה • 22 אצ'ימפונג • 23 אפול • מאמן: גרנט